תוצאות חיפוש

לא הגבתי כי עדיין לא הספקתי ללמוד את דברי כת"ר שליט"א בגיליון הקודם, ובל"נ למחר. ואמנם כעת בסברא נראה לי קצת מחודש לומר שהוראת רבו (שבעיני עכ"פ לע"ע הוא שוה לקבלת רבו), משקלה יהיה יותר מקבלת הוראות מרן. אבל כאמור בעז"ה נלמד ונחכים. ובעיני דברים אלו של גדרי קבלת הוראות מרן, סב"ל וכו' הם דברים...

יישר כח, ולפי דבריו שם יצא, שאמנם בדור זה אין אומרים סב"ל נגד כבוד מו"א זצ"ל, אבל בדורות הבאים כן יאמרו, עיי"ש. גם מה שהביא מדברי מו"א זצ"ל ביבי"א, צירוף לסברא דלא אמרינן סב"ל נגד מרן, מחמת שיש אומרים שברכה שאינה צריכה איסורה מדרבנן, ק"ק, דהלא שיטתו שלדעת מרן ז"ל איסור ברכה שאינה צריכה הוא...

ישר כח לכת"ר שליט"א על התשובות, נראה לי שכלל זה הוא חידוש של כב' הראש"ל שליט"א, חיפשתי מעט בספרי הכללים של הפוסקים ולא מצאתי לחידוש זה. ובפרט שמו"א מו"ר זצ"ל לא הזכיר סברא זו, כפי שכבר כתבתי לעיל. ובעיני הדבר פלא, היות והרי דעת הראש"ל שליט"א שקבלת מרן היא קבלת הגברא, ולאפוקי מהדעות הסוברות שלא...

ועוד אוסיף שאם כפי שהביא לעיל הרב @ראובן יוסף מיארה שליט"א, שמי שייסד לחוש לסב"ל נגד מרן הוא הגאון חיד"א ז"ל, כפי שכתב נראה שאין מקום ליסוד זה שכך היתה הקבלה מעיקרא, דצא וראה במאה חמישים שנה לערך שבין מרן ז"ל לגחיד"א ז"ל, לא עשו סב"ל נגד מרן, ובאותם שנים כבר קיבלו הוראותיו, ומ"מ לא עשו סב"ל...

יישר כח. ואחר אלף מחילות מכבוד הראש"ל שליט"א, אם אכן במקום ספק ברכות לא קיבלנו הוראות מרן, דמעיקרא כך היתה הקבלה, פלא בעיני מדוע לא ראיתי לרבותינו הקדמונים גאוני ספרד ז"ל שיביאו כזה כלל יסודי וחשוב, והרב שליט"א לא הביא מקורות קדמוניים מרבותינו הפוסקים לכלל יסודי זה, ואדרבא מדברי הגחיד"א ז"ל...

מדברי הגחיד"א ז"ל שהביא @הרב שמעון ללוש שליט"א במאמרו לא משמע כן. ואודה לכב' אם יפנה אותי למיקום מדויק בעין יצחק. ייש"כ.

אשריך וטוב לך. ואני עדיין לא זכיתי. ועל ההפניה שלך זהו בדיוק הנידון, אז איך הנידון יהפוך לראיה?

לא עלה על דעתי. בעיני זה מחודש, וזה יותר מתאים לשיטת חכם בן ציון ז"ל בענין קבלת הוראות מרן, ראה במבוא לאול"צ ח"ב, ובהשגות מו"ר ביבי"א ח"ט. ואם אפשר הפניה מדויקת לדברי הראש"ל שליט"א בעין יצחק יעזור לי מאוד. מה אעשה וכך אני רואה לרוב בספרי פוסקי הספרדים?

ייש"כ. ראיתי, ולענ"ד לכאורה מש"כ שם הוא חידוש יותר גדול, דקבלת מו"ר הגר"ע זצ"ל למי שקיבל, היא קבלה יותר חזקה מקבלת מרן הבית יוסף שהיא כתקנת הקהילות וכיוצ"ב. וצ"ב.

אדרבא. כת"ר יחכימני.

במחילה מכבודך זהו ממש שיבוש דברי חכם בן ציון נ"ע, והיפך דבריו. וה' הטוב יכפר בעד.

לרגל יומא דהלולא דהגאון חכם בן ציון נ"ע, למדתי מעט בתורתו וגם בספר חכמה ומוסר, וראיתי שם דברים הנוגעים לעניננו ואני מצרפם לטובת הקוראים הי"ו. ז"ל שם בעמוד נ' מאמר ו' כבוד תלמידי חכמים - הזהרו בגחלתן איתא במסכת פסחים (כב, ב) דרש רבי עקיבא את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים, אם כן כמה יקר...

בא לידי מאמר שמדבר גם בענין זה, מצורף.

כן, כאמור

יש חילוק?

צ"ב מדוע? והלא קיבלנו הוראותיו, ואם הוא אינו חושש מדוע הפוסקים חששו? ובשלמא באופן שנגלה לפוסקים ראשונים שפסקו שלא לברך, שלא ראם מרן הב"י שפיר מובן שפסקו סב"ל, אבל אם ראה מרן הב"י ראשונים אלו ומ"מ הכריע לברך, מאחר שקיבלנו הוראותיו מדוע נאמר סב"ל כנגדו? בעיני ראיתי לפני עשרות שנים כמה הוראות...

נהדר, תמשיך לקרוא הלאה

דומה, עיין לעיל.

לא אותו דבר, דומה, מפני חומרת איסור ברכה לבטלה, וגם שהוא בשוא"ת.

תא ואימא לך. בפוסקים נראה דדין קים לי ודין סב"ל בני חדא בקתא נינהו. דבפוסקים השוו דין סב"ל לדין קים לי, שלא אומרים סב"ל ולא אומרים קים לי נגד רוה"פ אלא במקום שיש לכה"פ שני פוסקים בסברת המיעוט. (ויש חולקים הסוברים שדי בפוסק יחיד, מ"מ דעת בעלי הוראה להצריך לכה"פ שני פוסקים). ראה למשל בשד"ח אס"ד...