תוצאות חיפוש

אפשר גם לחלק בין דג ארוך לדג קצר, ובין חלב עיזים לחלב פרות... אבל אין שום יסוד לחילוקים האלה. מהיכן יצא "בעין", או "ניכר"? איפה יש לזה רמז? ואם חיישינן לסכנתא, מאי נפק"מ אם ניכר או בעין? יש לכתחילה - לבשל / לאפות דגים בחלב או גבינה, ויש בדיעבד - לאחר שנאפה או נתבשל. והטעם שמקילים בדיעבד הוא...

דבריו תמוהים מאוד. הרי אם נלך בתר טעמא, שהוא חשש סכנה ותו לא, אין שום נפק"מ בין "איסור בעין" או לא. וגם מבחינה מציאותית, אם בישל דגים בחלב - יתכן שהחלב ניכר בעין. ואדרבה, דג שבושל עם חלב, שכבר התמזגו והפכו לאחד, הרי הוא גרוע יותר מדג שנאכל עם חלב, שזה לצד זה! ואעתיק לשונו של מרן הגר"ע יוסף...

אין בכוחם של חכמי הדור לגזור גזירות אחר חתימת התלמוד (וכנודע מדברי הרא"ש שבת כ"ד, והרב המגיד פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ', והר"ן בתשובת הריב"ש סי' ש"צ, והבית יוסף או"ח סי' תס"ב, וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים, וכ"כ פרי חדש או"ח סי' תס"א ד"ה עוד, יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז', יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י', הגר"ח...

אתה ממשיך עם ההמצאות המשעשעות... ההערה היא מילואים שנכתבו לאחר כתיבת התשובה. ולא חזר בו מעולם.

תמוה מאוד, וכנראה לא הובן כראוי. "בדיעבד" זה לא אחרי שכבר אכל את הדג עם החלב והוא בתוך בטנו... אלא בדיעבד שכבר בושל, וכך הוא בכל הלכות בשר וחלב ותערובות. הוא גופיה כתב בספרו ילקוט יוסף: "דגים שעברו ובישלו אותם בחלב, או עם גבינה, אין הדגים או החלב נאסרים באכילה, אפילו אם שיעור ששים כדי לבטל...

לא ברור מהיכן אתה מביא את ההמצאות האלה, מרן הגר"ע יוסף ביחוה דעת (חלק ו' סי' מ"ח) דיבר במפורש על דגים שהתבשלו בחלב. לא תנור ולא נעליים. ואצטט: "וכן פסק בשו"ת אדני פז (סימן מב), שאף בדיעבד יש לאסור דגים שנתבשלו בחלב משום דחמירא סכנתא מאיסורא. ולפע"ד חומרא יתרה היא לאסור בזה אף בדיעבד, כיון...

כאשר השו"ע פסק במקום אחר שיש סכנה בבשר ודגים, שייך לתרץ כמש"כ הט"ז, דלא איירי שם בסכנה ולכן לא ציין לזה. אבל כאשר השו"ע לא רמז בשום מקום על סכנה בדגים וחלב, לא בשו"ע ולא בב"י (כי בב"י רק הפנה לסימן העוסק בדגים ובשר), מהיכי תיתי לומר דלא מיירי בזה? מה גם, שאין לזה שום מקור לפני מה שכתב הב"י...

השו"ע דיבר בנדון דידן במפורש וכתב "אבל דגים וחגבים, אין בהם איסור (לאכלם עם חלב), אפילו מדרבנן". ואם היה בזה איסור מחמת סכנה, היה לו לכתוב ולא לסמוך על הקורא שינחש, או יעשה גזירה שווה מבשר ודגים. ובבית יוסף אין שום חידוש הלכה לגבי דגים בחלב, אלא רק הפניה לסימן אחר, שם דיבר על בשר ודגים. ושוב...

לא הבנתי מה ההבדל אם היא נאפתה בתנור או נקנתה. זה וזה נחשב בדיעבד ואין שום הבדל ביניהם.

מעניין, הראשון לציון חולק בריש גלי על תלמידו המובהק (הרב נקי הביא ראיות לכך שזה נחשב בדיעבד). אבל אם הזמין פיצה עם טונה וגבינה, או כבר בישלו לו בביתו, או הגיע לאירוע ומזגו לצלחתו, הרי זה בדיעבד גמור ומותר לדעת הגר"ע יוסף בשופי, וגם רבי יצחק אינו חולק על זה. והגר"ע יוסף ביאר דבריו, שאין זו אלא...

בעלון האחרון וכן בעלון שלפניו, דיבר הרב נקי על כך שבדיעבד מותר לאכול דגים בחלב, והיינו שגם אם נכנס לחנות פיצה ורואה פיצה עם גבינה וטונה, יכול לקנות כיוון שזה נחשב בדיעבד, ורק אסור להזמין מראש. ואמנם הדברים יפים ומאירים, לאפוקי בדיחה שראיתי פעם באתר בד"ץ בית יוסף, בזה"ל: "בפיצריות רבות נהוג...