תוצאות חיפוש

ייש"כ גדול על הסידורים פשוט תענוג להתפלל מתוכם כל החג רק הערה קטנה בתפילת מנחה של ערב החג וחול המועד מופיע יעלה ויבא באותיות קטנות, וכן בתפילת ערבית של מוצאי החג וחול המועד למה לא לכתוב באותיות גדולות, אבל מעט קטנות מהרגיל, כך יעזור לציבור לשים לב שיש יעלה ויבא שהרי רק בתפילה אחת של ערב יום טוב...

בינתיים הרב שומע הערות והארות לשיפור הסידור?

התשב"ץ, הרשב"ש ובנו אינם פוסקים שלנו, אלא של כל עם ישראל וידוע הכלל שאם היו רואים דברי הראשונים היו חוזרים בהם כ"ש שלא מצאנו שחלקו להדיא עליהם, אין שום סיבה לא לנהוג כמותם

מה הכוונה פעמיים? ה' אלוקיכם הראשון הוא פסוק אולי אתה מתכוון לאמת פעמיים, דוקא זכור לי להיפך, שבהלכה ברורה כתב לומר פעמים אבל לענ"ד קשה מש"כ שם, דלא מצינו שיש חיוב לומר פעמיים אמת רק בתפילה כיון שאמת אחת שייכת לברכת אמת ויציב או אמת ואמונה. כמו שמבואר בש"ע ס' סו, ה ובאחרונים שם

אם היתה דעתו לפסוק לגמרי כדעת חסידי בית אל היה מדגיש את זה יותר גם אם דעתו כך, ס"ס רוב הקהילות כן אומרות וכך המנהג פשוט, מאיזה סיבה צריך לכתוב לחומרא לציבור? אני בעיקר הערתי, שמה שכתב בכונת הלב מהזבחי צדק, כבר דחה אותו בחזו"ע, אם כן למה צריך לעורר דעות לא מוסכמות והיפך המנהג (האם יש מישהו שיודע...

לא נראה כך, כל הקהילות בעולם נוהגים לאומרם ורק קהילה אחת לא, למה שאנו נהיה חייבים לפסוק כמותם? אולי הבא"ח לגרמיה עבד שלא אמרם, אבל לעניין הוראה פשוט שיש לנהוג כדעת כל הקהילות

לא התכוונתי שאין שם הלכות של מרן בן איש חי שנה ראשונה פרשת ויגש סעיף ו ובכל קהילות ישראל נוהגים להוסיף ביום טוב מזמור של אותו יום טוב, אך החסידים בבית אל לא נהגו לאומרו. ע"כ. כלומר רק החסידים שבבית אל נוהגים שלא לאומרם. בחזו"ע פסח (ח"א עמ' רלט) וימים נוראים (עמ' שמג) דחה דברי הזבחי צדק שכתב לא...

לא זוכר את הפרשה אבל תראה או בכונת הלב או בחזו"ע ימים נוראים

כמו שלא מופיע כל מיני הלכות שונות כמה הלכות שלא כתובות שעולה מזיכרוני כעת הש"ץ יאמר את הוידוי בקול להפסיק בין ברוך לשם כבוד מלכותו כמדומה, בחלק מהמחזורים של ימים נוראים כתוב שש"ץ שאמר האל הקדוש יחזור לראש בחזו"ע חנוכה פסק לומר ביעלה ויבא ראש חודש הזה, ולא ראש החודש, וגם זה תלוי בשנת ההדפסה של...

יש שטענו על מרן ממה שהביא שיש לומר ברכי נפשי ואח"כ מזמור חנוכת הבית משום תדיר. שאף שמבואר באותו שו"ת שהזכיר שם (איני זוכר את שמו כרגע) מ"מ סיים שם שעדיף לאומרו לאחר שיר של יום לפני מוסף אבל האמת שאינם צודקים. הרב פסק כמו מהר"א מני והבא"ח. מבואר בספרי הרב מני, שכל מה שאומרים שיר של יום בחנוכה הוא...

הוא המקור, כך הוא שמע אותו נוהג וזה מה שמרן הסביר לו

אלמלי לא זכו פירושו - אם כן לא זכו זה משפט מוזר עדיף לומר כמו הילקו"י אלמלא זכו והכל אתי שפיר בספר מלך שהשלום שלו, כתב שכך מרן היה נוהג, והסביר לו 'שכל שהוא' זה מידה בלשון חז"ל

זה מצויין אבל מה שביקשו ממני זה הסידור הצבעוני

בפלאפונים יש סידור כונת הלב צבעוני האם אפשר להשיג את הסידור הזה למחשב? (לבטח @הרב דורון רונן - כונת הלב שליט"א יוכל לענות לנו)