סידור כונת הלב

[קורסיה]

בפלאפונים יש סידור כונת הלב צבעוני
האם אפשר להשיג את הסידור הזה למחשב?
(לבטח @הרב דורון רונן - כונת הלב שליט"א יוכל לענות לנו)

 

[בנימין לוריא]

אם כבר הועלה הנושא, אולי מישהו יוכל להסביר ע"פ איזה נוסח נוהגים שם? לפי דעת הרב מאזוז? כי אני לא מצליח להבין כמו מה הנוסח שנכתב שם. (אני מדבר על דקדוקי נוסחאות). מה שבטוח לא ע"פ מה שמרן זצ"ל כתב ביבי"א ח"ח סי' י"א וכן בילקו"י תפילה.

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

לגבי בקשת הרב קורסיה שליט"א, בנוגע לסדור שיש בפלאפונים, אין לי מושג בזה. היה צדיק אחד שיש לו ידע במחשבים שביקש לעשות אפליקציה של הסדור לפלפונים לזיכוי הרבים, ושלחתי לו את החומר. אני אשתדל לחפש את הטלפון שלו ולשאול אותו.
לגבי שאלת הרב לוריא שליט"א בנוגע לנוסחאות התפילה, יתכן שהיה צריך להרחיב נושא זה במבוא לסידור (אשתדל אולי במהדורות הבאות שיצאו בעז"ה). ובכן, היות ומטרת הסידור העיקרית היתה לבאר את התפילה, לכן במהדורות הראשונות השתדלתי לא להיכנס למחלוקות, והבאתי גם את הנוסחאות שנמצאות בסדור של הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א שהפכו להיות נפוצות בקרב הציבור, וגם כמובן את נוסחאות הבא"ח עד כמה שניתן (בד"כ הופיע כתוספת בסוגריים). גם הראנו את הסידור לרב עובדיה יוסף זצ"ל והעיר לי רק הערה אחת לגבי הנוסח שאינו רוצה שנעשה כמו הרב מאזוז (אמנם יש לציין שלא עבר על הכל בדקדוק). אולם לאחר שבנו ממשיך דרכו, מורנו הרב יצחק יוסף שליט"א יצא בתוקף נגד השינויים של הרב מאזוז, אז עשיתי כעצתו והשארתי רק את הנוסחאות הנוספות של הרב בא"ח.
כך שהסידור בעיקרו הוא נוסח הרב יבי"א, ובכל המקומות שאין זה כך, לרוב אלו מקומות שגם הרב לא שלל את הגירסא האחרת, ומצאנו לנכון שהיא עדיפה. הסיבה לכך היא שבברור נוסחת תפילה יש להתחשב לא רק במנהגים אלא גם בכוונת התפילה עצמה, ולא הגיוני להביא נוסחה שאיננה מתאימה לפירוש. וכיון שהעיקר בסידור זה הוא הפירוש לכן הוכרע לפי הנוסח המתאים לו. ואמנם יהיו כאלו שיטענו שצריך לפרש לפי הנוסח הקיים, אולם אינני סובר שזה סדר הדברים הנכון בסדור הבא לפרש את התפילה, אלא עלינו קודם כל לברר את כוונת חז"ל על פי הקשרם במקור ועל פי פירושי הראשונים. ולכן יתכנו מקרים שהנוסח המעודף היה נוסח שפחות נפוץ, אבל הוא נבחר כיון שהוא מתאים יותר לכוונת חז"ל, ובתנאי שיש לו סימוכין במנהגי הספרדים. במקום שמוכח שהנוסח שהיה לראשונים היה שונה משלנו אז כתבתי את הפירוש בהערה ולא בגוף הטקטס.
אמנם היו מקרים מעטים ששיניתי נוסח תפילה במקום שהוכח שהוא מוטעה או שיבוש של צנזורה, וזאת בד"כ לאחר בירורים רבים וראיות מכתבי יד של סדורים עתיקים, וכן בעקבות מה שעוררו אחרונים לתקן הדבר (כגון לוח ארש ליעב"ץ שמעורר על הרבה שינויים שהוכנסו בטעות, וכן ה"ר שבתאי סופר מפרעמישלא ועוד). בד"כ לא יזמתי זאת מעצמי, כיון שאין זו מטרתי בסדור זה, ולדעתי העיסוק הרב בזה מסיח את הדעת מתכלית מצוות התפילה. אולם לאחר שהעירו את תשומת לבי לכך ת"ח גדולים שעיסוקם העיקרי הוא חקירת נוסח התפילה הקדום המקורי, כמו הרב אהרן גבאי וכן הרב און אברהם הכהן סקאלי מאופקים, שהביאו ראיות רבות מכתבי יד לגבי נוסח תפילה, אז השתדלתי להכנס לעומק הסוגיה ולברר אותה היטב עד כמה שניתן, וכאשר מצאתי שדבריהם מוכרחים אז שיניתי. אך גם במקום כזה השתדלתי להביא את שתי הנוסחאות (כמו בברכת למלשינים שהבאנו במהדורה החדשה למטה גם את הברכה המקורית לפני הצנזורה, וכן בברכת הקידוש בעניין ההוספה "כי בנו בחרת ואתנו קדשת").

 

[בנימין לוריא]

זה עוזר לך?

HebrewBooks.org Sefer Detail: הסדור המפורש כונת הלב השלם -- מכון שירה חדשה

Over 40,000 Seforim/Hebrew books for Free in PDF Format. Rambam, Shas, Meforshim in text format.

www.hebrewbooks.org

 

[נוריאל]

.....

@הרב דורון רונן - כונת הלב, ברצוני לספר לך דבר מה שאני מאמין שישמח אותך. גיסי היה לומד אצל הצדיק הרב אברהם עמרם קוך זצוק"ל מחיפה, והוא ראה[זה מלפני כמה שנים כמובן, אני לא זוכר בדיוק כמה] שהרב *לפעמים[?] מתפלל בסידור כוונת הלב.
והוא התפלא על כך ושאל את הרב- למה הרב מתפלל בסידור כוונת הלב שהוא לפי נוסח עדות המזרח והרי הרב אשכנזי למה לא מתפלל לפי נוסח אשכנז?
השיב לו הרב - יש עניין להתפלל בסידור שנכתב/נדפס ע"י אדם ירא שמיים.
חזק ואמץ!

*אינני זוכר אם סיפר לי שעשה כן בקביעות או לפעמים.[ושאלתיו לפני איזה זמן וגם הוא לא זכר לומר לי].

נ.ב- דוד שלי, אלון בן סימון הי"ו גם מכיר אתכם, ככל הנראה באופן אישי, וכשסיפרתי לו כן גם הוא אמר לי שכבוד הרב אדם ירא שמים מיוחד.

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

שמעתי רבות על הרב קוך זצ"ל, שהיה ת"ח וצדיק גדול, אך ודאי לא הכירני, כך שלא ברור מה כוונתו. מ"מ מכיר אני הרבה מחברי סדורים, וכולם אנשים יראי שמיים ועובדי השם אמתיים.

 

[קורסיה]

זה עוזר לך?

זה מצויין
אבל מה שביקשו ממני זה הסידור הצבעוני

 

[ע"ה ס"ט]

לגבי בקשת הרב קורסיה שליט"א, בנוגע לסדור שיש בפלאפונים, אין לי מושג בזה. היה צדיק אחד שיש לו ידע במחשבים שביקש לעשות אפליקציה של הסדור לפלפונים לזיכוי הרבים, ושלחתי לו את החומר. אני אשתדל לחפש את הטלפון שלו ולשאול אותו.
לגבי שאלת הרב לוריא שליט"א בנוגע לנוסחאות התפילה, יתכן שהיה צריך להרחיב נושא זה במבוא לסידור (אשתדל אולי במהדורות הבאות שיצאו בעז"ה). ובכן, היות ומטרת הסידור העיקרית היתה לבאר את התפילה, לכן במהדורות הראשונות השתדלתי לא להיכנס למחלוקות, והבאתי גם את הנוסחאות שנמצאות בסדור של הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א שהפכו להיות נפוצות בקרב הציבור, וגם כמובן את נוסחאות הבא"ח עד כמה שניתן (בד"כ הופיע כתוספת בסוגריים). גם הראנו את הסידור לרב עובדיה יוסף זצ"ל והעיר לי רק הערה אחת לגבי הנוסח שאינו רוצה שנעשה כמו הרב מאזוז (אמנם יש לציין שלא עבר על הכל בדקדוק). אולם לאחר שבנו ממשיך דרכו, מורנו הרב יצחק יוסף שליט"א יצא בתוקף נגד השינויים של הרב מאזוז, אז עשיתי כעצתו והשארתי רק את הנוסחאות הנוספות של הרב בא"ח.
כך שהסידור בעיקרו הוא נוסח הרב יבי"א, ובכל המקומות שאין זה כך, לרוב אלו מקומות שגם הרב לא שלל את הגירסא האחרת, ומצאנו לנכון שהיא עדיפה. הסיבה לכך היא שבברור נוסחת תפילה יש להתחשב לא רק במנהגים אלא גם בכוונת התפילה עצמה, ולא הגיוני להביא נוסחה שאיננה מתאימה לפירוש. וכיון שהעיקר בסידור זה הוא הפירוש לכן הוכרע לפי הנוסח המתאים לו. ואמנם יהיו כאלו שיטענו שצריך לפרש לפי הנוסח הקיים, אולם אינני סובר שזה סדר הדברים הנכון בסדור הבא לפרש את התפילה, אלא עלינו קודם כל לברר את כוונת חז"ל על פי הקשרם במקור ועל פי פירושי הראשונים. ולכן יתכנו מקרים שהנוסח המעודף היה נוסח שפחות נפוץ, אבל הוא נבחר כיון שהוא מתאים יותר לכוונת חז"ל, ובתנאי שיש לו סימוכין במנהגי הספרדים. במקום שמוכח שהנוסח שהיה לראשונים היה שונה משלנו אז כתבתי את הפירוש בהערה ולא בגוף הטקטס.
אמנם היו מקרים מעטים ששיניתי נוסח תפילה במקום שהוכח שהוא מוטעה או שיבוש של צנזורה, וזאת בד"כ לאחר בירורים רבים וראיות מכתבי יד של סדורים עתיקים, וכן בעקבות מה שעוררו אחרונים לתקן הדבר (כגון לוח ארש ליעב"ץ שמעורר על הרבה שינויים שהוכנסו בטעות, וכן ה"ר שבתאי סופר מפרעמישלא ועוד). בד"כ לא יזמתי זאת מעצמי, כיון שאין זו מטרתי בסדור זה, ולדעתי העיסוק הרב בזה מסיח את הדעת מתכלית מצוות התפילה. אולם לאחר שהעירו את תשומת לבי לכך ת"ח גדולים שעיסוקם העיקרי הוא חקירת נוסח התפילה הקדום המקורי, כמו הרב אהרן גבאי וכן הרב און אברהם הכהן סקאלי מאופקים, שהביאו ראיות רבות מכתבי יד לגבי נוסח תפילה, אז השתדלתי להכנס לעומק הסוגיה ולברר אותה היטב עד כמה שניתן, וכאשר מצאתי שדבריהם מוכרחים אז שיניתי. אך גם במקום כזה השתדלתי להביא את שתי הנוסחאות (כמו בברכת למלשינים שהבאנו במהדורה החדשה למטה גם את הברכה המקורית לפני הצנזורה, וכן בברכת הקידוש בעניין ההוספה "כי בנו בחרת ואתנו קדשת").

אולי כדאי שכת"ר יפרט מהם השינויים מנוסח מרן זיע"א, שעשה בסידור, בהיות ואנו חפצים להתפלל דוקא כנוסחתו.
בתודה מראש

 

[בנימין לוריא]

אולי כדאי שכת"ר יפרט מהם השינויים מנוסח מרן זיע"א, שעשה בסידור, בהיות ואנו חפצים להתפלל דוקא כנוסחתו.
בתודה מראש

מה שרשום לפניי (כך הוא ע"פ מרן):
כִּרְעוּתֵה, רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְעַל הַנִּסִּים, זְכוֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ, (מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עוֹלָם).
בנוסף, קֹשְׂט, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, (מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ), וּמַכְנִיעַ זֵדִים, (חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים), תִּזְכּר הַיּוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ וכו', קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ סֻכַּת שָׁלוֹם.

 

[נוריאל]

שמעתי רבות על הרב קוך זצ"ל, שהיה ת"ח וצדיק גדול, אך ודאי לא הכירני, כך שלא ברור מה כוונתו. מ"מ מכיר אני הרבה מחברי סדורים, וכולם אנשים יראי שמיים ועובדי השם אמתיים.

הרב קוך זצ"ל לפי הנשמע באזורנו היה בעל רוח הקודש ממש, ואם לא נזדקק לכך שידע ברוח הקודש אפשר ששמע ממישהו נאמן עליו או שהתרשם מדבריך או דברים הכתובים עליך ולעניין שבעלי סידורים אחרים גם יראי שמיים ייתכן שהיה משנה וקורא בכמה או שבמיוחד התרשם ממך, ועכ"פ כך אמר.
שה' יברך אותך בכל מילי דמיטב.

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

העיסוק בנוסחאות תפילה הוא אחד מהנושאים הפחות חביבים בעיני, כיון שזה גורם להסיח את הדעת מתכלית התפילה. וכבר כתב הרב יבי"א בשו"ת חלק ג' שגם בימנו דין השו"ע בעניין חובת כוונת התפלה תקף, ולכן זהו תנאי מעכב בתפילה (עיי"ש באריכות). והנה ברמב"ם (הלכות תפילה פרק ד) הביא חמשה דברים שמעכבים את התפלה [אחד מהם כוונת הלב], ובפרק הבא אחריו (פרק ה' ה"א) כתב עוד שמונה דברים שצריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין (עמידה ונוכח המקדש ותקון הגוף ותקון המלבושים ותקון המקום והשויית הקול והכריעה והשתחויה), ולא הכליל לא בזה ולא בזה את עניין נוסחת התפילה המדוייקת והנכונה לפי דעתו (למרות שטרח וכתב את כל נוסח התפילה בסוף ספר אהבה). משמע שאין מעכב כלל, גם לא לכתחילה, אם יאמר בנוסח זה או נוסח אחר. כמובן שאין זה כולל את מטבע הברכה שאסור לשנות ממנו, ובפוסקים דנו מהו גדר מטבע הברכה המעכב, ואף אחד מהדברים שמניתם כאן אינו נכלל בגדר זה. וכבר אמרו במדרש שה"ש עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון: ואהבת, ואייבת. אמר הקב"ה: "ודילוגו עלי אהבה". ולכן חבל לעסוק בנושא זה, ומי שבכל זאת למרות הדברים הללו, חשוב בעיניו להתפלל דווקא בנוסח מסויים, שיתפלל בסדור שהוא בדיוק בנוסח הזה, וכך אולי יקל לו יותר לפנות מחשבתו מעיסוק בנוסחאת התפילה המדוייקת, ויתרכז בתפילה. מה שאין כן אם מתפלל בסידור שאינו בדיוק לפי הנוסחאות הרצויות בעיניו, כל פעם שיגיע למקום שיש בו שוני, עלול הדבר להסיח דעתו.

 

[ע"ה ס"ט]

העיסוק בנוסחאות תפילה הוא אחד מהנושאים הפחות חביבים בעיני, כיון שזה גורם להסיח את הדעת מתכלית התפילה. וכבר כתב הרב יבי"א בשו"ת חלק ג' שגם בימנו דין השו"ע בעניין חובת כוונת התפלה תקף, ולכן זהו תנאי מעכב בתפילה (עיי"ש באריכות). והנה ברמב"ם (הלכות תפילה פרק ד) הביא חמשה דברים שמעכבים את התפלה [אחד מהם כוונת הלב], ובפרק הבא אחריו (פרק ה' ה"א) כתב עוד שמונה דברים שצריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין (עמידה ונוכח המקדש ותקון הגוף ותקון המלבושים ותקון המקום והשויית הקול והכריעה והשתחויה), ולא הכליל לא בזה ולא בזה את עניין נוסחת התפילה המדוייקת והנכונה לפי דעתו (למרות שטרח וכתב את כל נוסח התפילה בסוף ספר אהבה). משמע שאין מעכב כלל, גם לא לכתחילה, אם יאמר בנוסח זה או נוסח אחר. כמובן שאין זה כולל את מטבע הברכה שאסור לשנות ממנו, ובפוסקים דנו מהו גדר מטבע הברכה המעכב, ואף אחד מהדברים שמניתם כאן אינו נכלל בגדר זה. וכבר אמרו במדרש שה"ש עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון: ואהבת, ואייבת. אמר הקב"ה: "ודילוגו עלי אהבה". ולכן חבל לעסוק בנושא זה, ומי שבכל זאת למרות הדברים הללו, חשוב בעיניו להתפלל דווקא בנוסח מסויים, שיתפלל בסדור שהוא בדיוק בנוסח הזה, וכך אולי יקל לו יותר לפנות מחשבתו מעיסוק בנוסחאת התפילה המדוייקת, ויתרכז בתפילה. מה שאין כן אם מתפלל בסידור שאינו בדיוק לפי הנוסחאות הרצויות בעיניו, כל פעם שיגיע למקום שיש בו שוני, עלול הדבר להסיח דעתו.

אני מתפלל שנים ארוכות בסידור כוונת הלב, וגם כשאין לפני סידור בנוסח שלי, אני מתפלל ע"פ הנוסח ששגור בפי. אולם אם כת"ר יציין את המקומות הללו, יהיה קל לי יותר לכוון בתפילה ולא להיות עסוק בנוסח.

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

צריך לעבור על הסדור ולהיזכר בכל המקומות הללו. שניים מהם ציינתי כבר לעיל. חלק אתה ציינת (למרות שלשים אות ה"א בקטן ובסוגרים זה לא שינוי נוסח אלא מלמד רק על נוסח הבא"ח שהוא עם תוספת ה"א. 'כרעותיה' בכף רפה זה דוגמא לנוסח שנקבע על פי הפרוש כמו שנכתב שם בהערה, ובלאו הכי כתב הרב שמי שאומר בכף רפויה יש לו על מה לסמוך).
מ"מ פטור בלי כלום אי אפשר, ואציין את אלו שזכורים לי, ואלה שלא זכורים כנראה לא משמעותיים:
א. בקדיש תתקבל: 'וארעא' בקטן ובסוגרים
ב. מארבע כנפות הארץ: נוסף כל בסוגרים
ג. בתפילת ימים נוראים אמנם בתחילה הבאתי גרסא העקרית השלטן וגרסא משנית השלטון, אך במהדורות החדשות הגרסא הראשית היא השלטון (כמו שפסק הרב בחזו"ע).
ד. בר"ח: זכרון לכולם היה, ובחזו"ע חנוכה כתב לומר 'יהיו'. אך הוסיף נהרא ונהרא ופשטא. ולכן לא רציתי לשנות ממה שהורגל הציבור.
ה. בברכת הלבנה: יוצרִך בחיריק. והבאנו בסוגרים את שיטת הרב לומר בצירה. עוד כתבתי שם "אלמלי לא זכו", ובילקוט יוסף כתב להשמיט ה'לא', אך כיון שנכתב אלמלי ביו"ד לא היה צורך להשמיט והכוונה אותה כוונה.
ו. יש בתפילת העמידה כמה מילים שהרב הוסיף על הנוסח בתפילת ישרים ושמתי אותם בסוגר, כגון קיוינו [וצפינו], [חוס ו]רחם עלינו, כי אין זה מעכב כלל, אבל 'על זקניהם' בלי סוגר כיון שהרב הקפיד על כך מאד, וכתב שהוא בניגוד גמור למה שמבואר בתלמוד ובפוסקים (ואני הקטן מצאתי שכך גרס גם בעל ספר החרדים בירושלמי, והיא ראיה חזקה שכך היה המנהג גם בתקופת מרן השו"ע).
ז. בברכות ק"ש בערבית העושה לנו [נסים ו]נקמה
ח. בימי שני וחמישי הרב זצ"ל אמר לי מפורש (לפני כ25 שנה) שהוא מקפיד על אלו שהעבירו את "מה נאמר לפניך יושב מרום" לפני והוא רחום (כמו שעשו בסדור עבודת ה' ואיש מצליח), ואמר לי שמנהג ירושלים לומר לפני י"ג מידות והוא המנהג הנכון והעיקרי. והראתי לרב שאכן שמתי זאת באותיות גדולות לפני י"ג מידות, ולפני מה נאמר לפניך כתבתי זאת בסוגרים באותיות קטנות, והרב היה מאד מרוצה מזה.
ט. בברכת התורה: וצאצאי עמך בית ישראל בסוגרים
י. אף כפת הירדן כל שהיא. וראיתי שבסדור חזו"ע כתב לומר כל שהוא.

מקווה שזה יספק את כת"ר, כי באמת בענייני נוסחאות תפילה נשפך דיו רב ונשברו הרבה קולמוסים, ואפשר לומר שאין לדבר סוף. ולכן אני חושב שכדאי לעסוק רק במקומות המעכבים.

 

[ע"ה ס"ט]

צריך לעבור על הסדור ולהיזכר בכל המקומות הללו. שניים מהם ציינתי כבר לעיל. חלק אתה ציינת (למרות שלשים אות ה"א בקטן ובסוגרים זה לא שינוי נוסח אלא מלמד רק על נוסח הבא"ח שהוא עם תוספת ה"א. 'כרעותיה' בכף רפה זה דוגמא לנוסח שנקבע על פי הפרוש כמו שנכתב שם בהערה, ובלאו הכי כתב הרב שמי שאומר בכף רפויה יש לו על מה לסמוך).
מ"מ פטור בלי כלום אי אפשר, ואציין את אלו שזכורים לי, ואלה שלא זכורים כנראה לא משמעותיים:
א. בקדיש תתקבל: 'וארעא' בקטן ובסוגרים
ב. מארבע כנפות הארץ: נוסף כל בסוגרים
ג. בתפילת ימים נוראים אמנם בתחילה הבאתי גרסא העקרית השלטן וגרסא משנית השלטון, אך במהדורות החדשות הגרסא הראשית היא השלטון (כמו שפסק הרב בחזו"ע).
ד. בר"ח: זכרון לכולם היה, ובחזו"ע חנוכה כתב לומר 'יהיו'. אך הוסיף נהרא ונהרא ופשטא. ולכן לא רציתי לשנות ממה שהורגל הציבור.
ה. בברכת הלבנה: יוצרִך בחיריק. והבאנו בסוגרים את שיטת הרב לומר בצירה. עוד כתבתי שם "אלמלי לא זכו", ובילקוט יוסף כתב להשמיט ה'לא', אך כיון שנכתב אלמלי ביו"ד לא היה צורך להשמיט והכוונה אותה כוונה.
ו. יש בתפילת העמידה כמה מילים שהרב הוסיף על הנוסח בתפילת ישרים ושמתי אותם בסוגר, כגון קיוינו [וצפינו], [חוס ו]רחם עלינו, כי אין זה מעכב כלל, אבל 'על זקניהם' בלי סוגר כיון שהרב הקפיד על כך מאד, וכתב שהוא בניגוד גמור למה שמבואר בתלמוד ובפוסקים (ואני הקטן מצאתי שכך גרס גם בעל ספר החרדים בירושלמי, והיא ראיה חזקה שכך היה המנהג גם בתקופת מרן השו"ע).
ז. בברכות ק"ש בערבית העושה לנו [נסים ו]נקמה
ח. בימי שני וחמישי הרב זצ"ל אמר לי מפורש (לפני כ25 שנה) שהוא מקפיד על אלו שהעבירו את "מה נאמר לפניך יושב מרום" לפני והוא רחום (כמו שעשו בסדור עבודת ה' ואיש מצליח), ואמר לי שמנהג ירושלים לומר לפני י"ג מידות והוא המנהג הנכון והעיקרי. והראתי לרב שאכן שמתי זאת באותיות גדולות לפני י"ג מידות, ולפני מה נאמר לפניך כתבתי זאת בסוגרים באותיות קטנות, והרב היה מאד מרוצה מזה.
ט. בברכת התורה: וצאצאי עמך בית ישראל בסוגרים
י. אף כפת הירדן כל שהיא. וראיתי שבסדור חזו"ע כתב לומר כל שהוא.

מקווה שזה יספק את כת"ר, כי באמת בענייני נוסחאות תפילה נשפך דיו רב ונשברו הרבה קולמוסים, ואפשר לומר שאין לדבר סוף. ולכן אני חושב שכדאי לעסוק רק במקומות המעכבים.

ייש"כ גדול.
תמשיך לזכות אותנו בחיבורים מועילים.

 

[פשוט]

ייש"כ גדול.
תמשיך לזכות אותנו בחיבורים מועילים.

וגם במאמרים נפלאים.

 

[קורסיה]

אך כיון שנכתב אלמלי ביו"ד לא היה צורך להשמיט והכוונה אותה כוונה.

אלמלי לא זכו פירושו - אם כן לא זכו
זה משפט מוזר
עדיף לומר כמו הילקו"י אלמלא זכו והכל אתי שפיר

וראיתי שבסדור חזו"ע כתב לומר כל שהוא.

בספר מלך שהשלום שלו, כתב שכך מרן היה נוהג, והסביר לו 'שכל שהוא' זה מידה בלשון חז"ל

 

[בנימין לוריא]

בספר מלך שהשלום שלו, כתב שכך מרן היה נוהג, והסביר לו 'שכל שהוא' זה מידה בלשון חז"ל

זכור לי שלפי האר"י יש לומר "כל שהיא", ולא מצאתי שמרן זצ"ל דיבר בזה. יש לו מקור למה שהוא כותב בספר הנ"ל?

 

[קורסיה]

הוא המקור, כך הוא שמע אותו נוהג וזה מה שמרן הסביר לו

 

[EZN]

צריך לעבור על הסדור ולהיזכר בכל המקומות הללו. שניים מהם ציינתי כבר לעיל. חלק אתה ציינת (למרות שלשים אות ה"א בקטן ובסוגרים זה לא שינוי נוסח אלא מלמד רק על נוסח הבא"ח שהוא עם תוספת ה"א. 'כרעותיה' בכף רפה זה דוגמא לנוסח שנקבע על פי הפרוש כמו שנכתב שם בהערה, ובלאו הכי כתב הרב שמי שאומר בכף רפויה יש לו על מה לסמוך).
מ"מ פטור בלי כלום אי אפשר, ואציין את אלו שזכורים לי, ואלה שלא זכורים כנראה לא משמעותיים:
א. בקדיש תתקבל: 'וארעא' בקטן ובסוגרים
ב. מארבע כנפות הארץ: נוסף כל בסוגרים
ג. בתפילת ימים נוראים אמנם בתחילה הבאתי גרסא העקרית השלטן וגרסא משנית השלטון, אך במהדורות החדשות הגרסא הראשית היא השלטון (כמו שפסק הרב בחזו"ע).
ד. בר"ח: זכרון לכולם היה, ובחזו"ע חנוכה כתב לומר 'יהיו'. אך הוסיף נהרא ונהרא ופשטא. ולכן לא רציתי לשנות ממה שהורגל הציבור.
ה. בברכת הלבנה: יוצרִך בחיריק. והבאנו בסוגרים את שיטת הרב לומר בצירה. עוד כתבתי שם "אלמלי לא זכו", ובילקוט יוסף כתב להשמיט ה'לא', אך כיון שנכתב אלמלי ביו"ד לא היה צורך להשמיט והכוונה אותה כוונה.
ו. יש בתפילת העמידה כמה מילים שהרב הוסיף על הנוסח בתפילת ישרים ושמתי אותם בסוגר, כגון קיוינו [וצפינו], [חוס ו]רחם עלינו, כי אין זה מעכב כלל, אבל 'על זקניהם' בלי סוגר כיון שהרב הקפיד על כך מאד, וכתב שהוא בניגוד גמור למה שמבואר בתלמוד ובפוסקים (ואני הקטן מצאתי שכך גרס גם בעל ספר החרדים בירושלמי, והיא ראיה חזקה שכך היה המנהג גם בתקופת מרן השו"ע).
ז. בברכות ק"ש בערבית העושה לנו [נסים ו]נקמה
ח. בימי שני וחמישי הרב זצ"ל אמר לי מפורש (לפני כ25 שנה) שהוא מקפיד על אלו שהעבירו את "מה נאמר לפניך יושב מרום" לפני והוא רחום (כמו שעשו בסדור עבודת ה' ואיש מצליח), ואמר לי שמנהג ירושלים לומר לפני י"ג מידות והוא המנהג הנכון והעיקרי. והראתי לרב שאכן שמתי זאת באותיות גדולות לפני י"ג מידות, ולפני מה נאמר לפניך כתבתי זאת בסוגרים באותיות קטנות, והרב היה מאד מרוצה מזה.
ט. בברכת התורה: וצאצאי עמך בית ישראל בסוגרים
י. אף כפת הירדן כל שהיא. וראיתי שבסדור חזו"ע כתב לומר כל שהוא.

מקווה שזה יספק את כת"ר, כי באמת בענייני נוסחאות תפילה נשפך דיו רב ונשברו הרבה קולמוסים, ואפשר לומר שאין לדבר סוף. ולכן אני חושב שכדאי לעסוק רק במקומות המעכבים.

רציתי לברר מר"ן כתב בחזו"ע חנוכה שבתפילת שחרית שבחנוכה צריך לומר אחרי "ברכי נפשי" מזמור "חנוכת הבית" משום תדיר ושאינו תדיר, ואילו כבודו לא הזכיר מזה בסידור, האם גם זה קשור לנוסחאות או אולי שכחתם לציין זאת?

 

[קורסיה]

יש שטענו על מרן ממה שהביא שיש לומר ברכי נפשי ואח"כ מזמור חנוכת הבית משום תדיר. שאף שמבואר באותו שו"ת שהזכיר שם (איני זוכר את שמו כרגע) מ"מ סיים שם שעדיף לאומרו לאחר שיר של יום לפני מוסף
אבל האמת שאינם צודקים. הרב פסק כמו מהר"א מני והבא"ח. מבואר בספרי הרב מני, שכל מה שאומרים שיר של יום בחנוכה הוא משום שזה חלק מהתפילה (ע"פ הסוד) ולכן לא אומרים בכל חנוכה 'השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן'. ורק אחרי מוסף ברכי נפשי הוא השיר של יום (ראש חדש). ומזמור חנוכת הבית הוא מזמור של חנוכה. ולכן לא שייך לאומרו עם שיר של יום כמו בימים הרגלים. אלא רק לאחר ברכי נפשי