הרב דורון רונן - כונת הלב
Active member
מה הכוונה פעמיים? ה' אלוקיכם הראשון הוא פסוק
אולי אתה מתכוון לאמת פעמיים, דוקא זכור לי להיפך, שבהלכה ברורה כתב לומר פעמים
אבל לענ"ד קשה מש"כ שם, דלא מצינו שיש חיוב לומר פעמיים אמת רק בתפילה כיון שאמת אחת שייכת לברכת אמת ויציב או אמת ואמונה. כמו שמבואר בש"ע ס' סו, ה ובאחרונים שם
לפני כ20 שנה שאלתי לחכם יהודה מועלם זצוק''ל בק''ש שעל המיטה והשיב לומר אני ה' אלקיכם ה' אלקיכם אמת, (וכמדומני שאח''ז ראיתי בבן איש חי שכתב כן ואפשר שאני טועה)
מרפסן איגרי
Active member
גם מפריע לי שבסידור כונת הלב לא מופיע פסיק אחר ברוך, שם כבוד מלכותו
וכבר הערתי על זה כאן
וכבר הערתי על זה כאן
ברוך, שם כבוד מלכותו
תמיד ביום הכיפורים שומעים שהרבה מהציבור לא מקפיד להפסיק בין ברוך לבין שם כבוד מלכותו. וצריך לחזק את העניין כפי שפסק מרן זיע"א ביביע אומר חלק ח' סימן יא אות ח וחזון עובדיה ימים נוראים עמוד רסט. זה לשון היכין ובועז (חלק ב סימן מב) וענין ברוך שם כשאנו עוברים לפני התבה אנו מאריכין בברוך כדי ליתן...
forum.moreshet-maran.com
אם כוונתך לומר "אני ה' אלוקיכם. אמת. ה' אלוקיכם אמת". הרי שלמעשה לא אומרים את ה'אמת' הזה. (כיון שה'אמת' הראשון שאומרים לא נועד להשלמת התיבות אלא הוא יותר מרמ"ח תיבות ונועד בכדי להסמיך ל"ויציב" וכו', ועיין ביבי"א חלק י"א סי' ו').
נערך לאחרונה:
הרב דורון רונן - כונת הלב
Active member
צריך לעשות הפסק קל אחרי ברוך רק כדי שלא ישמע שמחובר לשם. פסיק מחלק את המשפט לשניים, ולכן לא נכון לעשות שם פסיק, שהרי לא יתכן משפט שלם רק עם המילה ברוך, שאין לזה שום משמעות.
נערך לאחרונה:
הרב דורון רונן - כונת הלב
Active member
כך הוא המנהג הנפוץ, וכך גם אמר לי לעשות רבינו הראשל"ץ
הרב דורון רונן - כונת הלב
Active member
באבודרהם ובעוד ראשונים הגירסא כמו שכתבתי. לכן אין צורך לשנות.
ויתרה מזו, ביפה ללב כתב שזו דעת הלבוש, אבל הוא עצמו כתב למסקנה: והנכון אצלי כמו שכתבו בכל הסידורים שלנו לומר תחילה עצה טובה וכו' ואח"כ עצה שאינה טובה וכו'. עיין שם גם בקטעים נוספים בהמשך שסובר שזוהי הגריסא הנכונה. וצ"ע על דברי הרב בזה. ולכן ודאי אין צורך לשנות.
נערך לאחרונה:
בחזון עובדיה ובילקוט יוסף כתב להגיד "זְכוֹר".
מרפסן איגרי
Active member
אם לא יהיה כתוב פסיק כיצד ידעו שיש לעשות הפסקה קלה?
פסיק אינו הופך מילה למשפט שלום אלא מחלק את המשפט
ובמחילה מכבודו, מקור ההפסק הוא בשו"ת יכין ובועז ושם מפורש שהתשב"ץ כתב בסידור פסק אחר המילה ברוך
פשוט שכך דעתו ולא אחרת
הרב דורון רונן - כונת הלב
Active member
פסק זה לא פסיק. גם כל העיסוק בזה הוא עיסוק בטפל ולא בעיקר. עדיף לדבר על הכוונה הראויה במשפט זה שמעכב לדעת חלק מהפוסקים (בא"ח, לבוש) ואז מתוך שיבינו את המשמעות הנכונה של המשפט לא יצטרכו לא פסיק ולא פסק. עובדה היא שבאף סידור לא שמו כאן פסיק, חוץ מכמה אחרונים שיצאו בשנים האחרונות. ואין להביא מהם שום ראיה.
לא פשוט בכלל. אני ערכתי לרב את המחזור החדש לראש השנה (שבסוף לא יצא בגלל עיכובים) וכך הורה לי לעשות במחזור.
מרפסן איגרי
Active member
מחילה מכבודו פסק הוא יותר מפסיק (עיין לקמן מספר עבד אברהם)
כל רבותינו שראו את תשובת יכין ובועז פסקו הלכה למעשה שיש לנהוג כדבריו, כל מה שלא כתבו כן בסידורים ישנים זה בגלל שלא ראו תשובה זו שכידוע אינו שו"ת נפוץ כ"כ
ז"ל היכין ובועז -
וענין ברוך שם כשאנו עוברים לפני התבה אנו מאריכין בברוך כדי ליתן ריוח בין הדבקים להפסיק בין ברוך לשם וכן שמענו מפי אדוני אבי מורי הרב ז"ל בהתפללו בעד העם לכפר בעדם והיה גוער במי שסומך ברוך לשם ואדוני אחי הרב ר' צמח ז"ל היה מכה בתבה כדי שלא יסמכו העם ברוך לשם ובמחזור הקהל וגם במחזור אשר בכתיבת יד א"ז הרשב"ץ ז"ל רשום פסק על ברוך.
וכן מרן ביבי"א ח"ח סימן י"א אות ח -
צריך להפסיק אחר תיבת "ברוך", ואח"כ יאמר "שם כבוד מלכותו", ויפסיק, ויסיים "לעולם ועד". וכמ"ש בשו"ת יכין ובועז ח"ב (סימן מב), וכתב, וכן שמענו מפי אדוני אבי מורי הרב ז"ל, והיה גוער במי שסומך ברוך לשם, ואדוני אחי הרב רבי צמח ז"ל היה מכה על התיבה למנוע העם שלא יסמכו ברוך לשם, וגם במחזור אשר בכתיבת יד אדוני זקני הרשב"ץ רשום פסק אחר תיבת ברוך
הנה כל הפוסקים שמצאתי בס"ד שדברו בעניין, כולם בסגנון אחד וברור שיש להפסיק בלי כל הלומד"ס הפסק קטן בלי פסיק, וכיוצא בדברים אלו
את הכה"ח והבית עובד לא הצלחתי להכניס
מלבד הנ"ל לענ"ד ברור ברור שאין שום בעיה שתהיה פסיק אחר המילה הראשונה, כמו שמצינו בתורה שיש אתנח אחר המילה הראשונה כגון בפרשת לך לך ויאמ֑ר אדני ה' במה אדע כי אירשנה.
וכן בפסוק ה' שפתי תפתח כתבו בחלק מהסידורים פסיק אחר שם ה' ע"פ מה שהעיר בסידור עוד יוסף חי בקונ' קול יעקב אות קח.
ויתרה מזו, הג"ר אברהם פונטרימולי בספר עבד אברהם (דף עד ע"א) הביא מכתב מאביו הרב פתח הדביר שמפורש בתהילים עב - וברוך׀ שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. שאחר ברוך יש פסק. והסביר טעמא שאם אינו מפסיק ביניהם נראה כמברך לאדם ששמו 'שם' ומה שאומר אח"כ כבוד מלכותו נפרד מהקודם. אבל כשמפסיק ברוך משם וממילא מסמיך שם לכבוד מלכותו, מובן שמברך לה'. והוסיף עוד טעם לשבח שהחיבור בין שם לכבוד מלכותו באה להורות ששמו יתברך וכבודו היא שכינת עוזו, הכל אחד בלי הפרש ביניהם. ע"ש.
נערך לאחרונה:
מרפסן איגרי
Active member
ז"א לפי דבריך הרב כתב הלכה למעשה בספר אבל הורה היפך דבריו
אינו מתקבל
נערך לאחרונה:
בפרט שזה להיפך ממרן זיע"א שכתב:
אבינו מלכנו. זכור כי עפר אנחנו. ברוב הסידורים הניקוד במלת זָכוּר, אות ז' בקמץ, ואות כ' בשורוק. והוא כמו שכתוב בתהלים (קג. יד), כי הוא ידע יצרנו זָכוּר כי עפר אנחנו. אבל הפרי חדש (סי' תקפד) כתב, שבתפלת אבינו מלכנו צריך לומר זְכוֹר כי עפר אנחנו, אות ז' בשוא נע, ואות כ' בחולם, כי הכוונה בתפלתינו לפניו יתברך, שיזכור כי עפר אנחנו, אדם להבל דמה, לכן ימחול ויסלח לנו על כל עונותינו. וכן הובא בספר מטה יהודה. ובספר כסא אליהו (סק"ד). וכן כתב הגר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סי' טו אות טל). והמאמר מרדכי (סי' תקפד סק"ב) כתב, שהמנהג פשוט לומר זָכוּר כלשון הכתוב, ושיש ליישבו. וכן הסכים הרה"ג ר"י צובירי בכנסת הגדולה (ח"א עמוד קפז), שאין לשנות מנוסח הכתוב. ע"ש. אבל הרב שלמי צבור (דף שי ע"ב) כתב על דברי המאמר מרדכי, שאין דבריו מחוורים, והעיקר כהפרי חדש. וכן כתב בסידור אהלי יעקב.
(וגם הרב מאזוז סובר כך ועוד).
גם ביביע אומר שהפנת אותי נראה משם להגיד להיות לכם לאלוקים אני השם אלוקכם אמת השם אלוקכם אמת. גם בילקוט יוסף וגם בהלכה ברורה רשום להגיד כך, וזה מה שלא מובן לי.. בנוסף בסידור חזון עובדיה וגם בסידור יחוה דעת נראה שלא להגיד כך..
זה דווקא בק"ש שבתפילה שיש עניין להסמיך את "אמת" ל"ויציב", אבל בשאר פעמים שאומרים ק"ש כגון כשחוזרים על ק"ש או בק"ש שעל המיטה או מי שקורא ק"ש לפני התפילה כדי להספיק את הזמן וכד', אין עניין לכפול "אמת".
בשביל להשלים לרמ"ח תיבות מוסיפים ג' מילים, אבל אז יש רמ"ט תיבות, ואומרים את ה"אמת" כדי שיצא שאני בעצמי אמרתי "אמת ויציב", ואין בעיה של הפסק בשתיקה, ועדיין בגלל זה עדיף לסיים עם הש"ץ וכו', עיי"ש היטב.