סידור כונת הלב

ובעבר אף רציתי לפנות לכת"ר להו"ל יחד עמו סידור שכולו ע"פ נוסחאות ופסקי מרן זיע"א. אך לע"ע לא מצאתי לזה את הזמן הדרוש. ואולי בעקבות דברי אלו יקום אי מי ויעשה כדבר הזה.
אולי זה התפקיד של הארגון @מורשת מרן
 
אם כוונתך לומר "אני ה' אלוקיכם. אמת. ה' אלוקיכם אמת". הרי שלמעשה לא אומרים את ה'אמת' הזה. (כיון שה'אמת' הראשון שאומרים לא נועד להשלמת התיבות אלא הוא יותר מרמ"ח תיבות ונועד בכדי להסמיך ל"ויציב" וכו', ועיין ביבי"א חלק י"א סי' ו').
יש לציין, שלכאו' נשים יאמרו גם בק"ש שעל המיטה (לכו"ע) "אני ה' אלוקיכם. אמת. ה' אלוקיכם אמת", וגם יאמרו קודם ק"ש "אל מלך נאמן", בכדי להשלים לרנ"ב תיבות כיון שיש להם רנ"ב איברים. (ע"פ ילקו"י אוצר דינים לאשה ולבת פרק ח' סעיף ה' ובהערה שם).
 
מדוע לומר כך, והרי זו פשטות כוונת הטור.
'שלא יהא נראה כחוזר למעלה', היכן כתוב עם הארץ?? אני לא מאמין שיש חילוני אחד שמאמין שה' ופסלים בראו יחד את העולם. אלא כיון שנשמע כדבר לא טוב יש להקפיד. אלו דברים פשוטים כ"כ שאין מה להאריך
הדוגמאות הללו לא קשורות להבנה של הנקרא אלא אלו דיוקים של קריאה נכונה, מה שאין כן הנידון שלנו לא מדובר על דקדוק לשון, אלא שלא יגיעו לטעות בהבנת המשפט. ותו לא
אתה באמת חושב כך?? מפורש בש"ע שהטעם שלא ישמע היום על לבבך ולא מחר
התכוונתי באופן כללי על כל דקדוקי הנוסחאות שבסידור "כוונת הלב", שלפעמים הם כמו מרן זצ"ל, לפעמים כמו הרב מאזוז ולפעמים כאחרים.
בעניין התשב"ץ אוסיף עוד, מה שכתב מרן ביביע אומר ח"י חו"מ ס"א
וכיו"ב כתב הגאון מהר"י עייאש בשו"ת בני יהודה ח"ב (סי' קכד), שאילו היה רואה מרן דברי הרשב"ץ לא היה פוסק כן. ע"ש. גם הרבנים הגדולים באלג'יריא בהקדמה לשו"ת הרשב"ץ, כתבו, שהואיל ורוב פסקי הרשב"ץ לא הגיעו לידיו של מרן, הילכך מה שפסק מרן בהלכות גיטין וקידושין בכמה דברים להחמיר, ומפורש בתשובת הרשב"ץ להקל, אין אנו רשאים לשנות מנהגינו שנוסד ע"פ דעת הרשב"ץ, דאמרינן, דאי הוה שמיע ליה למרן דהרשב"ץ קאי דלא כשטתיה, הוה הדר ביה. ע"ש. וכ"כ הגאון מהר"א ישראל בשו"ת קול אליהו ח"ב (חאו"ח ס"ס טז), שאילו היה רואה מרן מ"ש הרשב"ץ בתשובה, לא היה פוסק כן, כי לא היו בידו תשובות הרשב"ץ, אלא מ"ש בחלק ראשון בלבד. ע"ש. וכ"כ הגאון ר' יצחק טייב בספר ווי העמודים (סי' ערב סק"ד) שאילו ראה מרן דברי הרשב"ץ ודעמיה לא היה פוסק כן.

והדברים פשוטים וברורים לכל מי שיודע הלכה בעיון
עד כאן עמד קנה במקומו, ויחזור לתלמודו
 
נערך לאחרונה:
'שלא יהא נראה כחוזר למעלה', היכן כתוב עם הארץ?? אני לא מאמין שיש חילוני אחד שמאמין שה' ופסלים בראו יחד את העולם. אלא כיון שנשמע כדבר לא טוב יש להקפיד. אלו דברים פשוטים כ"כ שאין מה להאריך
הדברים אכן פשוטים מאד, הטור לא כתב "שלא יהיה נשמע" אלא "שלא יהא נראה", והוא כלשון חז"ל על לשונות תפילה אחרים, כדוגמת אמירת מודים מודים "דמיחזי כשתי רשויות", וברור שאין זה עניין של תיקון לשון תפילה גרידא, אלא חשש של שיבוש בהשקפה. וזוהי גם כוונת הטור כאן.

אך חייב אני קצת להאריך יותר. דקדוק התפילה שתופס היום מקום מרכזי מאד בעבודת התפילה של רבים בציבור, נובע מכך שהציבור באמת מאמין שיש מלאך בשמים שסופר את מילות התפילה שאומרים ובודק כל מילה אם היא נכונה או לא. זו ממש הסתכלות מאד שטחית ורדודה על התפילה, אשר מצמצת אותה לפעולה טכנית, של אמירת מילים העולים לשמים ופועלים את פעולתם. ההשקפה הנכונה היא שתפילה באה בראש ובראשונה להשפיע על המתפלל, וזאת בכמה תחומים, כגון: קבלת עול מלכות שמים, הקניית יסודי האמונה כמציאות השם, השגחת השם ועדו.
והנה למרות שזו סברה פשוטה, וכתובה מפורש אצל רבים מן הראשונים, קשה לעקור דעה משובשת זאת, כיון שהיא כבר פשטה בקרב הציבור, אפילו אצל הת"ח.
הנה רבותינו אומרים במדרש שה"ש: "אמר רבי אחא, עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון ואהבת-ואיבת, אמר הקב"ה 'ודילוגו עלי אהבה'. אמר ר' יששכר: תינוק שקורא לְמשֶׁה מַשֶׁה, לְאַהֲרן אַהֲרַן, לְעֶפְרן עֶפְרַן – אמר הקדוש ברוך הוא: "וליגלוגו עלי אהבה".
אלא שלכתחילה צריך לקרוא נכון כי שיבוש בקריאה עלול להביא לשיבוש בהבנה אצלו או אצל השומעים.
ודו"ק ותראה שזו גם תשובה לטעם שלא ישמע היום על לבבך ולא מחר.
ומה שכתבתם שהדברים פשוטים וברורים לכל מי שיודע הלכה בעיון, יש לדעת שנתקלתי לא פעם בת"ח גדולים מאד שבעניני הלכה בקיאים הרבה יותר ממני, אבל הבנתם בענינים של יסודות התפילה היתה רדודה מאד, ואכמ"ל.
 
זו ממש הסתכלות מאד שטחית ורדודה על התפילה
עיין בשו"ת מבשרת ציון ח"א תשובה ארוכה עם הרבה ראיות על תפילה בדקדוק נכון, וכן בכה"ח ס' צח וכן בכה"ח פלאג'י ס' יב, כט היפך הגמור מכל היסודות הללו שאין להם שום מקור!
אמר רבי אחא, עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון ואהבת-ואיבת
כתבו הפוסקים שזה איירי רק אצל אדם שאינו יודע לבטא המילים בצורה הנכונה ואינו יכול לשנות, ובספר מטפחת ספרים ליעב"ץ אות צה כתב שאם יקרא כן היודע ומכיר לדבר כהוגן, אין קץ לענשו. וע"ע בפסקי תשובות סב, א.

בקיצור חבל לבזבז את הזמן בדברים שלא יועילו
 
עיין בשו"ת מבשרת ציון ח"א תשובה ארוכה עם הרבה ראיות על תפילה בדקדוק נכון, וכן בכה"ח ס' צח וכן בכה"ח פלאג'י ס' יב, כט היפך הגמור מכל היסודות הללו שאין להם שום מקור!
יסודות שאין להם מקור??
א. הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ד) הביא חמשה דברים שמעכבים את התפלה [אחד מהם כוונת הלב], ובפרק הבא אחריו (פרק ה' ה"א) כתב עוד שמונה דברים שצריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין (עמידה ונוכח המקדש ותקון הגוף ותקון המלבושים ותקון המקום והשויית הקול והכריעה והשתחויה), ולא הכליל לא בזה ולא בזה את עניין הדיוק בתפילה או נוסחת התפילה המדוייקת והנכונה לפי דעתו (למרות שטרח וכתב את כל נוסח התפילה בסוף ספר אהבה). משמע שאין זה מעכב כלל, גם לא לכתחילה.
ב. שו"ת הרשב"א ח"א ס' תכג : ואפילו מי שאינו יודע לכון המלות ומחליף מילה במילה מקבל שכר על הכוונה הכללית, וכן אמרו ז"ל ודגלו עלי אהבה.
כתבו הפוסקים שזה איירי רק אצל אדם שאינו יודע לבטא המילים בצורה הנכונה ואינו יכול לשנות, ובספר מטפחת ספרים ליעב"ץ אות צה כתב שאם יקרא כן היודע ומכיר לדבר כהוגן, אין קץ לענשו. וע"ע בפסקי תשובות סב, א.
ברשב"א הנל לא משמע כך (עיין בדבריו שם).
אבל מ"מ אין זה סותר כלל לדברים. כי ברור שמי שיכול לקרוא נכון ומזלזל וקורא בשיבוש מראה זילזול בכבוד המלך. ולכן עונשו גדול. וכמו שכתב בעמודי גולה על הסמ"ק: וגם אמרו ודגלו עלי אהבה קרי ודילוגו עלי אהבה, שאפילו מפטפט שלא כהוגן אהוב להקב"ה. ולפי זה אפילו אינו מדקדק בדבריו הקב"ה ישמע תפילתו, מ"מ משום מצות תפילה והידור מצוה צריך לשים נגד פניו אם היה עומד לפני מלך בשר ודם ואם לא ידקדק הרי זה כאילו מיקל בכבודו. עכ"ל.
כל' לא שלא מקיים תכלית התפילה אלא החסרון הוא שמראה זלזול בכבוד המלך.
בקיצור חבל לבזבז את הזמן בדברים שלא יועילו
הדבר היחיד שאני מסכים עימו.
 
נערך לאחרונה:
יסודות שאין להם מקור??
א. הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ד) הביא חמשה דברים שמעכבים את התפלה [אחד מהם כוונת הלב], ובפרק הבא אחריו (פרק ה' ה"א) כתב עוד שמונה דברים שצריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין (עמידה ונוכח המקדש ותקון הגוף ותקון המלבושים ותקון המקום והשויית הקול והכריעה והשתחויה), ולא הכליל לא בזה ולא בזה את עניין הדיוק בתפילה או נוסחת התפילה המדוייקת והנכונה לפי דעתו (למרות שטרח וכתב את כל נוסח התפילה בסוף ספר אהבה). משמע שאין זה מעכב כלל, גם לא לכתחילה.
ב. שו"ת הרשב"א ח"א ס' תכג : ואפילו מי שאינו יודע לכון המלות ומחליף מילה במילה מקבל שכר על הכוונה הכללית, וכן אמרו ז"ל ודגלו עלי אהבה.

ברשב"א הנל לא משמע כך (עיין בדבריו שם).
אבל מ"מ אין זה סותר כלל לדברים. כי ברור שמי שיכול לקרוא נכון ומזלזל וקורא בשיבוש מראה זילזול בכבוד המלך. ולכן עונשו גדול. וכמו שכתב בעמודי גולה על הסמ"ק: וגם אמרו ודגלו עלי אהבה קרי ודילוגו עלי אהבה, שאפילו מפטפט שלא כהוגן אהוב להקב"ה. ולפי זה אפילו אינו מדקדק בדבריו הקב"ה ישמע תפילתו, מ"מ משום מצות תפילה והידור מצוה צריך לשים נגד פניו אם היה עומד לפני מלך בשר ודם ואם לא ידקדק הרי זה כאילו מיקל בכבודו. עכ"ל.
כל' לא שלא מקיים תכלית התפילה אלא החסרון הוא שמראה זלזול בכבוד המלך.

הדבר היחיד שאני מסכים עימו.
יש מעכב, ויש דברים שאע"פ שאינם מעכבים אבל ודאי שצריך להקפיד בהם. (הזכרת טל ומטר אינה מעכבת, למרות שודאי צריך להקפיד בה).
הרשב"א כתב "מי שאינו יודע", אנחנו מדברים על אותם היודעים לכוון המילות אלא שאינם שמים ליבם לכך.
 
יש מעכב, ויש דברים שאע"פ שאינם מעכבים אבל ודאי שצריך להקפיד בהם. (הזכרת טל ומטר אינה מעכבת, למרות שודאי צריך להקפיד בה).
לא הבנתי מה כוונת מר, כל מה שמעכב הרמב"ם הזכיר, כאן ובמקומות אחרים, מה שלא מעכב לא הזכיר כלל. אם היה צריך להקפיד בעניין דקדוק בתפילה היה מזכיר זאת (ומה שכתב בק"ש לא נוגע לעניין תפילה, ששם לומדים זאת ממה שנאמר מ'למדתם' שיהיה למודך תם). אלא ודאי לדעת הרמבם הסגולה אינה באמירה אלא בכוונה בלבד. וכמו שכתב השלמי ציבור (עמ' רמד מהד' אהבת שלום): "ומי שיביא לו דברים בלבד לא יקיים מצותו כי לעובדו בכל לב שאל ולא דברים. ואילו היה אפשר להביא לו כוונת הלב בלא דברים היתה מצותו נעשית. עי"ש.
הרשב"א כתב "מי שאינו יודע", אנחנו מדברים על אותם היודעים לכוון המילות אלא שאינם שמים ליבם לכך.
לשון הרשב"א: וח"ו למנוע מהתפלל כל מי שאינו יודע לכוין בכונות שמכונים אליהם גדולי החכמים ולא לרפות ידיהם, שאם אתה אומר כן נמצאו הקטנים והנשים ועמי הארץ נמנעים מן התפלה ומן המצות, ולא אלו בלבד אלא אפילו כל המון ישראל זולתי אחד או שנים בדור.
משמע מלשונו שדילוגו עלי אהבה מתייחס לרוב העם. ואמנם עדיין ניתן לדון על כוונתו בזה, אבל אין עוררין על זה שבשום מקום לא מזכיר הרשב"א עניין דקדוק בלשונות התפילה כדבר שצריך להקפיד בו. לא הוא ולא אף אחד מהראשונים. רק בדורות האחרונים התחילו לעשות מזה עיקר בתפילה.
 
לא הבנתי מה כוונת מר, כל מה שמעכב הרמב"ם הזכיר, כאן ובמקומות אחרים, מה שלא מעכב לא הזכיר כלל. אם היה צריך להקפיד בעניין דקדוק בתפילה היה מזכיר זאת (ומה שכתב בק"ש לא נוגע לעניין תפילה, ששם לומדים זאת ממה שנאמר מ'למדתם' שיהיה למודך תם). אלא ודאי לדעת הרמבם הסגולה אינה באמירה אלא בכוונה בלבד. וכמו שכתב השלמי ציבור (עמ' רמד מהד' אהבת שלום): "ומי שיביא לו דברים בלבד לא יקיים מצותו כי לעובדו בכל לב שאל ולא דברים. ואילו היה אפשר להביא לו כוונת הלב בלא דברים היתה מצותו נעשית. עי"ש.
הוא אשר אמרתי, שזה לא מעכב, אבל אינו אומר שלא צריך להקפיד, וכמו שמצינו דברים רבים שאם דילג אינו מעכב, אבל ודאי צריך להקפיד לאומרם.
 
ולא הכליל לא בזה ולא בזה את עניין הדיוק בתפילה
הרמב"ם חולק על גמרא? ס' סא וסימן סב, יש כמה הלכות לדקדק בתפילה, ואם קרא ולא דקדק יצא. האחרונים כתבו בשם החינוך (וראה בהלכה ברורה ס' סב שכן דעת רוב הראשונים) שכל זה דוקא שלא הפריד בין הדבקים או לא התיז את הז', אך אם החסיר אותיות לא יצא!
וראה גם ביסוד ושורש העבודה (שער ג' פ"ב ובצוואה ס' ב) ובאור תורה (תמוז תשס"ט ס' קטו) עמ' תתע שכתבו שיש לדקדק בכל התפילה (כפי הנראה ממרן הב"י ס' סא סעיף כב בשם ר' יונה והרד"ק)

הרשב"א כתב ואפי' מי שאינו יודע לכוין המלות, ומחליף מלה במלה - מקבל שכר על הכוונה הכללית. וכן אמרו: "ודגלו עלי אהבה"
לשון הרשב"א: וח"ו למנוע מהתפלל כל מי שאינו יודע לכוין בכונות שמכונים אליהם גדולי החכמים ולא לרפות ידיהם, שאם אתה אומר כן נמצאו הקטנים והנשים ועמי הארץ נמנעים מן התפלה ומן המצות, ולא אלו בלבד אלא אפילו כל המון ישראל זולתי אחד או שנים בדור.
במשפט זה הרשב"א כבר לא מדבר על טעויות בקריאה, אלא על כוונה שדיבר בה לפני כן
וכך כתב בספר חסידים סימן יח
אם יפלא בעיניך על אותן "המגמגמין" בלשון וכו' כי בוראינו אשר הוא בוחן לבות אינו שואל כי אם לב האדם אשר יהיה תמים עמו, ואחרי שאינו יודע לדבר כענין מעלה עליו כאלו אומר יפה. וכן אותם הקוראים פסוקי דזמרה בקול רם ונעים זמר ואינם יודעים הפסוקים ואומרים בטעות תפלתם וזמירותם מתקבל כריח נחוח. וגם הקדוש ברוך הוא שמח עליו שמחה גדולה ואומר כמה הוא מזמר לפני לפי דעתו על זה נאמר (שה"ש ב' ד') ודגלו עלי אהבה מעילתו עלי אהבה.

הועתק באליה רבה סימן רלב - ואחר שאינו יודע לדבר יפה מעלה עליו כאילו אמר יפה.

וכן הערוך השולחן סימן סב סעיף א
ופשוט הוא דמי שהוא נלעג לשון כמו שיש בני אדם שאין יכולים להטעים הרי"ש כראוי או שאין יכולין לומר שי"ן ימנית או שאומרים גימ"ל כדלי"ת וכיוצא בזה יצא כיון שמדבר לפי דיבורו, ויותר מזה איתא במדרש חזית על פסוק ודגלו עלי אהבה א"ר אחא עם הארץ שקורא לאהבה איבה כגון ואהבת ואיבת אמר הקדוש ברוך הוא ולגלוגו עלי אהבה.
 
נערך לאחרונה:
התייחסתי לכל הדברים הללו בתגובות הקודמות, ופלא שלא שמתם לב
הרמב"ם חולק על גמרא? ס' סא וסימן סב, יש כמה הלכות לדקדק בתפילה, ואם קרא ולא דקדק יצא. האחרונים כתבו בשם החינוך (וראה בהלכה ברורה ס' סב שכן דעת רוב הראשונים) שכל זה דוקא שלא הפריד בין הדבקים או לא התיז את הז', אך אם החסיר אותיות לא יצא!
עיין לעיל שכתבתי שאין להביא ראיה מהדקדוק שנדרש בק"ש, ששם זה גזרת הכתוב שנאמר ולמדתם, שיהיה לימודך תם. [ואין צורך להביא סימנים בשו"ע כי הרמב"ם עצמו כותב זאת בהלכות ק"ש.]. ומלשון הדרש שיהיה לימודך תם מוכיח הגר"ח זצ"ל שזהו דין בקיום מצות תלמוד תורה דוקא.
וראה גם ביסוד ושורש העבודה (שער ג' פ"ב ובצוואה ס' ב) ובאור תורה (תמוז תשס"ט ס' קטו) עמ' תתע שכתבו שיש לדקדק בכל התפילה (כפי הנראה ממרן הב"י ס' סא סעיף כב בשם ר' יונה והרד"ק)
ברור. מה החידוש בזה. אבל זה ממש לא אותו גדר חיוב כמו בק"ש. וכבר כתבתי לעיל שאין זה מעכב בתפילה כלל.
הרשב"א כתב ואפי' מי שאינו יודע לכוין המלות, ומחליף מלה במלה - מקבל שכר על הכוונה הכללית. וכן אמרו: "ודגלו עלי אהבה"

במשפט זה הרשב"א כבר לא מדבר על טעויות בקריאה, אלא על כוונה שדיבר בה לפני כן
כתבתי לעיל שהרשב"א יכול להתפרש לשני צדדים ולא מזה הבאתי ראייה לדברי.
וכך כתב בספר חסידים סימן יח
אם יפלא בעיניך על אותן "המגמגמין" בלשון וכו' כי בוראינו אשר הוא בוחן לבות אינו שואל כי אם לב האדם אשר יהיה תמים עמו, ואחרי שאינו יודע לדבר כענין מעלה עליו כאלו אומר יפה. וכן אותם הקוראים פסוקי דזמרה בקול רם ונעים זמר ואינם יודעים הפסוקים ואומרים בטעות תפלתם וזמירותם מתקבל כריח נחוח. וגם הקדוש ברוך הוא שמח עליו שמחה גדולה ואומר כמה הוא מזמר לפני לפי דעתו על זה נאמר (שה"ש ב' ד') ודגלו עלי אהבה מעילתו עלי אהבה.
הועתק באליה רבה סימן רלב - ואחר שאינו יודע לדבר יפה מעלה עליו כאילו אמר יפה.
וכן הערוך השולחן סימן סב סעיף א
ופשוט הוא דמי שהוא נלעג לשון כמו שיש בני אדם שאין יכולים להטעים הרי"ש כראוי או שאין יכולין לומר שי"ן ימנית או שאומרים גימ"ל כדלי"ת וכיוצא בזה יצא כיון שמדבר לפי דיבורו, ויותר מזה איתא במדרש חזית על פסוק ודגלו עלי אהבה א"ר אחא עם הארץ שקורא לאהבה איבה כגון ואהבת ואיבת אמר הקדוש ברוך הוא ולגלוגו עלי אהבה.
מוכח מזה שני דברים: א) מי שיודע לדבר היטב ולא טורח לכוון דיבורו הוא מזלזל בכבוד בוראו (כמו שכתב העמודי גולה הבאתי דבריו לעיל), ב) מי שאינו יודע לדבר יפה יוצא אף לכתחילה!!!. משמע שאין הדקדוק עיקר בתפילה. לעומת זאת מי שלא יודע לכוון בשמע ישראל או באבות כי לא למד - אינו יוצא, כיון שכוונה היא עיקר בתפילה. והיום בלבלו והפכו את היוצרות, שעשו מהדקדוק עיקר ומהכוונה טפל, שסמכו על דעת הרמ"א שאין חוזרים על תפילה כי בימינו לא מכוונים. וכבר הראנו במקום אחר שאין כן דעת מרן הב"י.
 
נערך לאחרונה:
@הרב דורון רונן - כונת הלב עוד שאלה בבקשה, מדוע בברכת המזון בסידור לגבי ראש חודש מופיע ראש (ה)חודש הזה כמו שהרב עובדיה יוסף היה אומר להגיד, ואילו בתפילות שחרית מנחה וערבית לא מופיע בכלל?
תודה רבה על המענה.
ניסיתי להיזכר למה זה הושמט ולא הצלחתי. כנראה בהשפעתם של אלו שמתפללים בנוסח הבן איש חי.
זה תוקן. בעז"ה במהדורה הבאה זה יחזור, ואפילו בלי סוגרים, כי זה אכן הנוסח הקדמון כפי שמופיע בכתה"י וגם בדפוסים הישנים.
ישר כח
 
בינתיים הרב שומע הערות והארות לשיפור הסידור?
להחליף פלטות זה עסק יקר, אבל בכל זאת בממוצע כל שנה וחצי בערך יוצאת מהדורה חדשה, כיון שכאשר מחליטים להדפיס בבית דפוס אחר אז מעדיפים לעשות פלטות חדשות ואז אפשר לחדש אותם.
 
להחליף פלטות זה עסק יקר, אבל בכל זאת בממוצע כל שנה וחצי בערך יוצאת מהדורה חדשה, כיון שכאשר מחליטים להדפיס בבית דפוס אחר אז מעדיפים לעשות פלטות חדשות ואז אפשר לחדש אותם.
בטורקיה וסין יש עדיין פלטות?
 
בטורקיה וסין יש עדיין פלטות?
א. בודאי שיש, בדרך כלל סידורים לא עושים בדפוס דיגיטלי לכן חייבים גם פלטות
ב. מי שמפיק עבורי את הסידור מדפיס את רוב הספרים בארץ. רק לאחרונה התחיל גם בסין.
 
חזור
חלק עליון