תוצאות חיפוש

גם מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א מרבה מאד בשיעוריו לספר במנהגיו של מרן זצ"ל. וגם פעמים שהרב ציין שא"א ללמוד מהנהגה כזאת וכזאת בגלל הטעמים ששייכים רק למרן (או מפני גדלותו או מפני בריאותו וכו') רק שהוא לא הוציא ספר עליו כמו האורחות מרן [אם כי יש ספר "ממרן הבן על מרן האבא" בו מובאים...

דבריך אינם נכונים בודאי שהספר ארחות מרן הוא בבחינת "מעשה רב" כמו שמצינו הרבה פעמים בגמ', כדי שנוכל ללמוד מזה נכון שיש הנהגות שלא נוכל ללמוד ממרן, בגלל טעמים כאלה ואחרים, כפי שהמחבר הגאון רבי דוד עצמו מציין זאת ומדגיש בכל פעם את הטעם והנימוק לכל הליכותיו ומנהגיו. והמעיין יודע ורואה מתי שייך...

המאמר שכתב הרב מיארה אינו ראוי לפרסום מהטעמים המובנים גם לא היה ראוי להיכתב מה גם שחלק מדבריו אינם נכונים ולא כדאי לפרסם כאן בפורום לא הבנת הפלא שלי על הרב דוד שציין ליבי"א שמעיד על עצמו שאמר בר"ח ומאידך כותב שלא היה אומר בר"ח!!! ואדרבה היה לו לציין שבתחילה היה אומר ואח"כ לא... כדי להסביר...

כתבתי מזיכרון עכשיו שעיינתי בילקוט יוסף לא מעיד שאביו נהג לומר לא במקור שציינתי ולא בילקו"י החדש סי' קלה ס"ט. המקור לכך שמרן זצ"ל היה נוהג ככה, הוא לא אחר מאשר ביביע אומר ח"ה סי' ח אות ד שהעיד על עצמו שנוהג לומר בריך שמיה בר"ח. הפלא הגדול ביותר בעיני, שהארחות מרן שציינת שמעיד שאביו לא היה נוהג...

מחלוקתם היא גם כיצד היה מרן זצ"ל נוהג (בדומה לברכת הבמבה, גלידה בתוך הסעודה, ברכת הטוב והמטיב על יין, ועוד) לדעת הילקו"י (סי' קלד ס"ה בהערה) מרן היה נוהג לומר בריך שמיה בר"ח ולדעת הגר"ד יוסף באורחות מרן (ח"א עמ' שפו) כתב שמרן זצ"ל היה נוהג שלא לומר, ע"ש.