לענ"ד הספרים שנתחברו על מנהגי מרן זצוק"ל כגון אורחות מרן, מנהגי הראש"ל.
שוב פעם לענ"ד הפשוטה, הם מיותרים,
כאשר מרן כתב פסקי הלכה והורה לרבים מה שייך אח"כ לכתוב את מנהגיו, גם אם נהג אחרת, טעמו ונימוקו עמו, וקי"ל שאין למדין ממעשה רב.
מילא רב גדול שלא כתב ספרים ורוצים לספר הנהגותיו, אבל מי לנו כמרן זיע"א שלא הניח זוית ופינה שלא כתב בה הוראה לרבים לדורות הבאים, למה צריך לזאת.
וראיתי כמה פעמים בס' אורחות מרן שכתב הנהגות של מרן שאינם שייכים לרוב ככל העם, הן משום שמרן נהג משום חשש ביטול תורה כגון שלא אמר תיקון חצות בכל לילה או שלא אמר כמה וכמה דברים שמנהג ישראל לאומרו, או שנהגו לאומרו כמה פעמים כמו שלום עליכם וז"פ מזמור כל העמים תקעו כף בר"ה קודם התקיעות וכיו"ב ואכמ"ל.
ויש אנשים בטלנים שאומרים הרב עובדיה נהג כן, ולא יודעים טעמו של דבר שהוא משום ביטול תורה דרבים שתורתו של מרן היתה לרבים לדור דורים.
אני לא בא ח"ו לזלזל במלאכה הגדולה שעשו מנהגי הראש"ל והרה"ג רבי דוד יוסף בס' אורחות מרן, אך כתבתי הרהורי לבי בלבד. ומותר לכ"א לחשוב אחרת.