שואלים אותי לא פעם למה עיקר עיסוקי הוא דווקא בתפילה?
התשובה לכך היא פשוטה. גם אדם שהוא שומר תורה ומצוות, אינו עוסק רוב שעות היום במצוות ועבודת השם, אלא מקדיש זמן רב לעיסוקים של חול, עבודה אכילה, מטפל בצרכי הגוף מדבר עם בני משפחתו וחברים. רק חלק משעות היום מוקדש ישירות לעבודת השם, וגם בחלק הזה שהוא קודש נטו, את רובו אנחנו מקדישים לתפילה. בבוקר מתפללים כשעה, צהרים וערב עוד כמעט שעה, ברכת מזון, ברכות נהנין, ק"ש על המיטה..., יוצא שזו בעצם העבודה והמצווה העקרית שלנו בימי החול וכל שכן ביום השבת וימים טובים. ואפילו בחורי ישיבות ואברכים שרוב עיסוקם בתורה, גם הם מקדישים זמן רב לתפילה.
ודוקא בגלל זה, צריך ללמוד עת ענייני התפילה כל הזמן, כי כותב הרמח"ל במסילת ישרים שישנם מצוות אשר כפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי...