תוצאות חיפוש

אין בכוחי להכריע למה אירע הדבר הזה ומה יש לשנות. ואינני יודע בבירור מה צריך לשנות, יתכן שזה האחדות הציבורית, או שמא ההמוניות שהתרבתה בשנים האחרונות, ושמא האנוכיזם של רבים רבים מהחברה. מה שבטוח זה שדבר כשה לא קורה בכדי ואם לא ישתנה דבר במודע או שלא במודע, לא יהיה טעם לכל ענייני הזיכרון שמנסים לעשות.

בעיקרון - מאמר הנכתב הרי הוא יישות בפני עצמה, כך שכל מה שאדבר ממנו ואילך אין הוא מייצג את המאמר. ובכל אופן, בגדול כוונת המאמר לדבר על כך שכל מקרה שקורה, יש באפשרותינו להופכו למשהו שיזכרו לדורות, ומאידך לדבר נשכח. ואין זה משנה כמה אבידות בנפש היה שם. זכרונו יהיה אם יציינו אבן דרך, אבן דרך תפקידה...

הן נצלנה אוזנינו משמועת האסון הנורא המתרחש במחננו. לא קול ענות גבורה לא ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע. קול ילדים המנקשים זה לזה בברכיים כושלות ושואלים, מה זה היה לנו. האם, השואלים הם? המתמיהים הם. לו חכמו ישכילו זאת, הרי שוטי העבר צעוק צעקו ואין מאזין, קולם הולך מסוף העולם ועד סופו ואין קולם...