בישול אחר בישול

בילקו"י שבת כרך א' ח"ג סי' רע"ב סעיף כ"ט (עמ' תת"ה) כתב: למה יש מקום להחמיר מחשש בישול הקרח שבתוך הלחם? הרי זה טפל לגמרי. וכמו כן א"א לדבר שלא יהיה בו לחות מסויימת, וא"כ נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו. וגם לחם שאינו קפוא יהיה מקום להחמיר לפי"ז.

בחזו"ע ח"ד הלכות מבשל הלכה יט, קטן שמותר לחמם תבשיל שהתבשל מער"ש והתקרר, ויעמוד להשגיח שלא יגיע ליד סולדת ומכל מקום אין לסמוך על היתר זה אלא לצורך חולה או תינוק. ומוכח שאסור להקל בזה שלא לצורך חולה או קטן. א"כ מדוע בילקו"י החדש שבת ח"א (תשע"א ס' רנז עמ' תרנו) כתב שרק נכון שלא לסמוך על היתר זה...

בילקוט יוסף מהדורא תשע"א שבת ח"א עמ' תקלו, כתב שיש להקל בבישול מים שרתחו המצטמק ורע לו. ואולם בילקוט יוסף שבת ח"ג עמ' רמד הלכה עו', כתב כי הלוקח קומקום מים מעל הפלאטה, ונטפו איזה טיפות על הפלאטה, טוב ונכון ליתן פדיון תענית לצדקה.