מי שנטל ידיו למים אחרונים ואח"כ דיבר, שכתוב שצריך ליטול ידיו שוב למים אחרונים. האם יש מקום להקל ולא ליטול שוב? (כלומר, לא לעשות צירופים בעצמנו, אלא האם יש מי שפסק להקל וכד').
בדרשו (סי' קפא הע' 16) הובא משו"ת שלמת חיים השלם (סי' קעז) שלב' הטעמים המובאים במשנ"ב לחיוב נטילת מים אחרונים - נשים שוות לאנשים בזה.
והובא שם משבט הלוי (ח"ד סי' כג) שמנהג העולם הוא שאין הנשים נוטלות את ידיהן, והוא משום שרק האנשים קיבלו זאת עליהם, והנשים לא.
ואשמח לדעת אם יש בזה ביאורים נוספים.
אם אמר 'מים אחרונים חובה' האם יכול להמשיך לאכול, ומה הדין אם עשה מים אחרונים בפועל.
או דוקא שאמר הב לן ונבריך
היכן יש התייחסות לדין זה בספרי רבותינו מרן זיע"א ובנו מרן שליט"א.