שופר

בילקו"י סי' תקצ"ו סעיף ב' בהערה (במהדרות תשע"ו בעמ' תנ"ד) האריך בדין האם שופר הוי מוקצה בר"ה. אולם לכאו' לא הכריע כ"כ באופן ברור, שכן הביא את האומרים דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס, ואח"כ גם את האומרים דהוי מוקצה מחמת גופו, וצידד להקל בכך, וחזר להחמיר במוקצה מחמת חסרון כיס, ונראה שבסוף סיים גם לצדד...

האם מה שנוהגים שלא לתקוע בשופר בערב ר"ה, הוא גם בשליחות בליל ר"ה, או דווקא ביום?

מי שלא שמע את השלושים קולות הראשונים של תקיעת שופר, וסומך על שלושים הקולות שישמע במוסף, מתי יברך על התקיעות (אם בכלל)?

לשון הטור בריש סימן תקפא' שלכך תקנו חז"ל לתקוע בשופר בחודש אלול.. ומשמע דהוי דין גמור, ומקורו בפרקי דר"א. ובב"י לא כתב דיש חולקים, או דמנהגינו שלא לתקוע אלא אדרבה ביאר את דברי הטור בתוספת ביאור. וא"כ מדוע השמיט השו"ע האי דינא דתקנו חז"ל לתקוע בשופר בחודש אלול? אמנם ברור שמנהג הספרדים לא לתקוע...

ראיתי מקומות שתוקעים בשופר שיש עליו מדבקה של הכשרות או של הגודל וכד'. ומישהו העיר שיש בדבר בעיה וספק כשרות בשופר. מכיון שכתב בשו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' ק"ס: והוא טען ששינוי קול אינו מה ששומעים באוזן, אלא גם אם השתנה הקול כלשהו ממה שהיה השופר, אף שאין הדבר נשמע באוזנינו יש לאסור. (ואה"נ אם יבדוק...

בילקו"י ימים נוראים סי' תקפ"ה סעיף ב' כתב: "בשעת הברכות כל הציבור עומד על רגליו ומיד אחר הברכות הקהל יושב". אולם בחזו"ע ימים נוראים עמ' קכ"ג-קכ"ד כתב: "המנהג פשוט בכל המקומות שאין הציבור עומדים בשעת הברכות שעל השופר". אז למעשה צריך לעמוד או לא? וביותר קשה, שהילקו"י עצמו בדיני ציצית ותפילין סי'...