תקיעת שופר

האם מה שנוהגים שלא לתקוע בשופר בערב ר"ה, הוא גם בשליחות בליל ר"ה, או דווקא ביום?

שאלה לרבנים החשובים אחד העיר לי שאין מקור להנ"ל ואף התוקע מפסיד י"ג מידות אבל ראיתי רבים וטובים שנהגו בזה בכותל בליל שישי האחרון אחד החזנים ת"ח העיר שלא לתקוע כי מקורו מהאשכנזים (???...) אך ראיתי שיש מי שמדקדק לתקוע דייקא לאחר שסיים לומר י"ג מידות אשמח לבירור בעניין

מי שלא שמע את השלושים קולות הראשונים של תקיעת שופר, וסומך על שלושים הקולות שישמע במוסף, מתי יברך על התקיעות (אם בכלל)?

.......

יש הנוהגים לתקוע תשר"ת באמירת י"ג מידות שבסליחות , מתי ואיך אומר התוקע י"ג מידות ?

לשון הטור בריש סימן תקפא' שלכך תקנו חז"ל לתקוע בשופר בחודש אלול.. ומשמע דהוי דין גמור, ומקורו בפרקי דר"א. ובב"י לא כתב דיש חולקים, או דמנהגינו שלא לתקוע אלא אדרבה ביאר את דברי הטור בתוספת ביאור. וא"כ מדוע השמיט השו"ע האי דינא דתקנו חז"ל לתקוע בשופר בחודש אלול? אמנם ברור שמנהג הספרדים לא לתקוע...

בילקו"י ימים נוראים סי' תקפ"ה סעיף ב' כתב: "בשעת הברכות כל הציבור עומד על רגליו ומיד אחר הברכות הקהל יושב". אולם בחזו"ע ימים נוראים עמ' קכ"ג-קכ"ד כתב: "המנהג פשוט בכל המקומות שאין הציבור עומדים בשעת הברכות שעל השופר". אז למעשה צריך לעמוד או לא? וביותר קשה, שהילקו"י עצמו בדיני ציצית ותפילין סי'...