• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ - האם המשמעות היא כמו אֲסִירֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים?

גרינפלד

Well-known member
בפשטות אֹסרי לגפן פירושו לקשור, וגם אסירי המלך אסורים - הכוונה שהיו כלואים כעין קשורים, או שגם היו קושרים אותם ממש.
והנה כתב רבי סעדיה גאון על הפסוק דניאל ד' י"ב "ובאסור די פרזל":
1736366671032.png


והנה בפי' הראשון מבואר לכאורה שזה לשון קשירה [רק לא הבנתי מה הכוונה "בצביעות"], והביא על זה ראיה מאסרי לגפן.
ובפי' השני כתב שהכוונה משמר כבלים, ולכאורה גם זה מלשון קשירה, רק שלפי פירוש זה אין הכוונה לשעת ההריגה, אלא לפני כן כנראה. [או שלפי פירוש זה לא קאי על ושתי, וצ"ע שקיצר].

ואשמח אם מישהו יוכל לעזור בענין.​
 
לכאורה החילוק בפירושים הוא במשמעות המילים פרזל ונחש. לפירוש השני הכוונה כבלים של נחושת וברזל. ופעולת האסירה או הכפיתה נעשתה ע"י הכבלים הללו.
ולפירוש הראשון הכוונה לא כפי המפרשים שפירשו לאוסרי לגפן עירה הכוונה לקשור לאתון אלא שאוסרי הוא מלשון היקף כן פירש רש"י בסוכה מה ע"א
"אסרו חג בעבותים........אסרו כמו הקיפו כמו אסרי לגפן יסחר ישראל". ופירש רש"י ע"פ התרגום וכן הוא בתשובות הגאונים עם הגהות איי הים תשובה לא https://tablet.otzar.org/#/book/521...RGmXNR5rTVxfQgAhSchVDNEjMZBXm/start/6/end/8/c.

וכנראה כוונתו שאחר שכפתוה [כנראה בחבל] הרגוה ע"י שהקיפו אותה בחפצי ברזל ומה שכותב ובאסור אולי הכוונה חפצים אחרים שמיועדים להקיף איתם ונקראים אסור.

ומה שכתב בצביעות גם לי לא ברור חיפשתי באוצר וראיתי שמביאים על המשנה בכלים פרק ב' על כלי נתר את דברי הגאונים:

"פירוש הגאונים לסדר טהרות ועמ' וכלי נתר פי' מאי כלי נתר א' ר יוסי בר' אבין כלי מחפורית של צריף ופירושו כלים המדובקים במגביא שהוא בטיית שב וזה שב כמין אבנים הן ושורין אותן במים קודם שיצבעו הבגד ואחר כן מכניסין אותו בצביעות ואינו יוצא לעולם והצבעין מכניסין אותן בצביעות והוא כמות אבנים לבנים".

ואולי הוא לשון מושאל משם כמו שמכניסים את הבגדים לכמות אבנים לבנות קוראים לזה מכניסין אותן בצביעות השתמש רס"ג בלשון זו שהייתה מוכרת בזמנו לזה שכיסו או הקיפו אותה בחפצים דמויי אבנים.

ועדיין לא ברור אצלי וצ"ע אולי יבואו אחרים ויאירו עינינו.
 
לכאורה החילוק בפירושים הוא במשמעות המילים פרזל ונחש. לפירוש השני הכוונה כבלים של נחושת וברזל. ופעולת האסירה או הכפיתה נעשתה ע"י הכבלים הללו.
ולפירוש הראשון הכוונה לא כפי המפרשים שפירשו לאוסרי לגפן עירה הכוונה לקשור לאתון אלא שאוסרי הוא מלשון היקף כן פירש רש"י בסוכה מה ע"א
"אסרו חג בעבותים........אסרו כמו הקיפו כמו אסרי לגפן יסחר ישראל". ופירש רש"י ע"פ התרגום וכן הוא בתשובות הגאונים עם הגהות איי הים תשובה לא https://tablet.otzar.org/#/book/521...RGmXNR5rTVxfQgAhSchVDNEjMZBXm/start/6/end/8/c.

וכנראה כוונתו שאחר שכפתוה [כנראה בחבל] הרגוה ע"י שהקיפו אותה בחפצי ברזל ומה שכותב ובאסור אולי הכוונה חפצים אחרים שמיועדים להקיף איתם ונקראים אסור.

ומה שכתב בצביעות גם לי לא ברור חיפשתי באוצר וראיתי שמביאים על המשנה בכלים פרק ב' על כלי נתר את דברי הגאונים:

"פירוש הגאונים לסדר טהרות ועמ' וכלי נתר פי' מאי כלי נתר א' ר יוסי בר' אבין כלי מחפורית של צריף ופירושו כלים המדובקים במגביא שהוא בטיית שב וזה שב כמין אבנים הן ושורין אותן במים קודם שיצבעו הבגד ואחר כן מכניסין אותו בצביעות ואינו יוצא לעולם והצבעין מכניסין אותן בצביעות והוא כמות אבנים לבנים".

ואולי הוא לשון מושאל משם כמו שמכניסים את הבגדים לכמות אבנים לבנות קוראים לזה מכניסין אותן בצביעות השתמש רס"ג בלשון זו שהייתה מוכרת בזמנו לזה שכיסו או הקיפו אותה בחפצים דמויי אבנים.

ועדיין לא ברור אצלי וצ"ע אולי יבואו אחרים ויאירו עינינו.
יישר כוח עצום!!!
נפלא ביותר!!!
 
חזור
חלק עליון