• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

אגדתא והלכתא איזה מהן קודם

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (יא כב)

בספרי
פיסקא מ"ט, דורשי הגדות אומרים רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו. ובבבא קמא ס: יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא, מר אמר ליה לימא מר שמעתתא ומר אמר ליה לימא מר אגדתא, פתח למימר אגדתא ולא שביק מר פתח למימר שמעתתא ולא שביק מר וכו', אי הכי אימא לכו מלתא דשויא לתרוייכו, כי תצא אש ומצאה קוצים, תצא מעצמה, שלם ישלם המבעיר את הבערה, אמר הקדוש ברוך הוא עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון שנאמר ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה, ואני עתיד לבנותה באש שנאמר ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה, שמעתתא פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו, ע"כ.

והקשה בהקדמת ספר אהבת עולם לרבי שלמה אלגאזי זצ"ל, דהנה כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"ד ה"ח ומקורו מהתוספתא סנהדרין פ"ז ה"ה, שנים ששאלו אחד הלכה ואחד מדרש, נזקקין להלכה, מדרש ואגדה, נזקקין למדרש. וא"כ חזינן דשמעתתא קודמת לאגדתא, וא"כ מ"ט פתח ר' יצחק נפחא בתחילה לומר אגדתא.
◆ ◆ ◆

וכתב בדרשות מהר"ם חביב זצ"ל בעל כפות תמרים בפרשתינו ליישב, דהא דאמרינן נזקקין להלכה היינו בב' תלמידים שכל אחד אתא ואייתי מתניתא בידיה וקשיא ליה בגווה ובא לפני רבו שיאיר עיניו באותה הלכה או באותו מדרש, בכה"ג אמרינן נזקקין להלכה. אבל הכא הני אמוראי לא הביאו בידם שום מדרש או הלכה שיפרש להם רבי יצחק נפחא, אלא היו אומרים לו שילמד להם תורה ומר היה חפץ ללמוד אגדתא ומר שמעתתא, בכה"ג אין הכרע והרשות ביד הרב ללמוד איזה דבר שירצה, עכ"ל.

וביאור דבריו, דכאשר בא לשאול מן הרב שאלה מסויימת, יש חיוב מדין ללמד תורה להשיב על שאלתו, ואין הרב יכול לומר אלמד אותך תורה במקום אחר, רק חייב לענות על שאלתו זו של התלמיד, וממילא שייך בזה ג"כ שיהיה לרב הלכות של קדימה בין שאלה זו לאחרת. אבל כאשר אין לתלמיד שאלה אלא שהוא בא לרב ללמוד תורה מפיו, הרי אין הרב מחויב ללמד במקום שהתלמיד חפץ, רק הדבר תלוי במה שהרב חפץ, כדאמרינן בבבא מציעא צז. דאמר רבא לרבנן אתון שאילתון לי, דאנא מצי לאישתמוטי לכו ממסכתא למסכתא, אתון לא מצו לאישתמוטי, וכיון שאין הרב חייב ללמד את התלמיד מה שהוא מבקש, ממילא לא שייך בזה שיהיה על הרב הלכות קדימה, שהרי הכל תלוי במה שהוא חפץ ואם ירצה יכול ללמדם גם דבר שלישי ששניהם אינם רוצים, רק כאן היה חפץ ר' יצחק נפחא להשביע רצונם, ומ"מ הכל תלוי בו ואין בזה שום דינים, וק"ל.​
 
והקשה בהקדמת ספר אהבת עולם לרבי שלמה אלגאזי זצ"ל, דהנה כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"ד ה"ח ומקורו מהתוספתא סנהדרין פ"ז ה"ה, שנים ששאלו אחד הלכה ואחד מדרש, נזקקין להלכה, מדרש ואגדה, נזקקין למדרש. וא"כ חזינן דשמעתתא קודמת לאגדתא, וא"כ מ"ט פתח ר' יצחק נפחא בתחילה לומר אגדתא.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
וכתב שם לצדד ליישב, שאפשר שמי ששאל הלכה שאל שלא בענין שהיו עוסקין, ומי ששאל אגדה שאל בענין, ואיתא שם בתוספתא וברמב"ם שמי ששאל בענין קודם למי ששאל שלא בענין, וממילא בכה"ג מצד הלכות קדימה שקולים הם, שכל אחד יש לו מעלה וחסרון, וממילא הדבר תלוי ביד הרב לעשות כיצד שירצה. אך כתב שלא משמע כן בגמ'.​
 
חזור
חלק עליון