• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

השב להודעה

הגמרא בשבועות (לה ע"ב) וכן נפסק הרמב"ם (יסודי התורה פ"ו, ט) שכל השמות האמורים באברהם הם קודש אף זה שנאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך. ואילו השמות האמורים בלוט הם חול חוץ מזה שנאמר ויאמר אליהם אל נא אדני.


פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) - כל אדני שנאמר באברהם קודש, ושנאמר בלוט חול.


שכל טוב (ע פסוק ב') - אדני. לשון חול הוא, כלומר אדון שלי, והכרת אותותיו שהנו"ן פתוחה ואינה נקמצת, כגון אימרי בני גבורי דברי ודומיהן.


אבן עזרא בראשית - הנה נא אדוני רבותי, לשון חול. רד"ק - אדני - בפתח לשון חול וכן מוכח מרש"י ורמב"ן


אמנם לקמן בפסוק י"ח ויאמר לוט אליהם אל נא אדני, בזה יש מחלוקת. שדעת הגמ' הנ"ל שהוא קודש. אך במדרש שכל טוב - אל נא אדוני. בקשה מכם רבות, ואף על פי שהנו"ן נקמצת לשון חול הוא, אלא דרך האתנחתא וסוף פסוק להקמיץ אותותם. וכן דעת האבן עזרא, רד"ק (היתה לו גרסת אחרת באונקלוס).


ובמדרש הגדול בראשית איתא כמו הגמ' - תנו רבנן כל השמות האמורות באברהם קדש וכל השמות האמורות בלוט חול. חוץ מזה אל נא אדני, מי שיש בידו להמית ולהחיות, זה הקדוש ברוך הוא. וכן הוא דעת האנקלוס, תרגום יונתן, רש"י ועוד.


וביב"א ח"ו (ס' יא אות ד) דן במנהגינו שלא מבדילים בין קמץ לפתח. והביא שר' בחיי (ריש פרשת וירא) אע"פ שכתב שיש הפרש גדול בין קמץ לפתח כהפרש שיש בין אור לחשך ובין קדש לחול. זה דווקא במשמעות המילה כפי שהאריך בזה ר' בחיי. אך בצורת המבטא אין הבדל כ"כ שכתב - ואף על פי שנראה שהקמ"ץ והפת"ח הכל דבר אחד ותנועה אחת, אין הדבר כן, אלא שיש הפרש ביניהן במבטא, שהרי תנועת הקמ"ץ גבוהה ועליונה, ותנועת הפת"ח למטה ממנה. (ואכן מי ששמע מזקני הפרסיים יכול לשמוע הבדל קטן בין קמץ לפתח).


ואפשר לומר גם כאן, שאף אם זה נחשב לשם ה' אין בו חשש, כיוון שהוא מתכוון לחול.


חזור
חלק עליון