מתוך ה'מגדלות מרקחים':
איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו (ב ב)
במדרש רבה פרשה ב' סי' ח', שאמר משה לפני הקב"ה שתהיה מחלוקת בין השבטים כל שבט באיזה רוח יהיה, ואמר לו הקב"ה שכבר יש בידם מסורת מיעקב אביהן, שבאותו הסדר שהקיפו את מיטתו בשעה שהעלו אותו לאחר פטירתו לארץ ישראל כך יחנו, וכדכתיב "ויעשו לו בניו כן כאשר צום". ואמרינן במדרש שם "היאך צום, אלא אמר להם בני יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח, ראובן ושמעון וגד יטענו מטתי מן הדרום, אפרים ומנשה ובנימין יטענו מן המערב, דן אשר ונפתלי יטענו מן הצפון, יוסף אל יטען שהוא מלך ואתם צריכין לחלק לו כבוד, לוי אל יטען למה שהוא טוען את הארון, ומי שהוא טוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת", עכ"ל המדרש.
והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' (בראשית נ'), על דברי המדרש הנ"ל ד"לוי אל יטען משום שמי שטוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת", א"כ איך נושאי ארונו של יוסף היו לויים, דהרי כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו במחיצתו היינו במחנה לויה, וממילא מסתמא היו ג"כ נושאי הארון לויים שהרי כל שבט היה במחנה שלו, וקשה הרי "מי שהוא טוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת".
ולכאורה יש לתרץ דנהי דנושאי ארונו של יוסף היו לויים, מ"מ י"ל שלא היו מבני קהת שהם נושאי הארון, ומה שיעקב אבינו אמר ללוי שלא ישא את ארונו, היינו מפני שעתידים לצאת ממנו גם בני קהת נושאי הארון, אבל בשאר הלויים ליכא קפידא.
והג"ר חיים יוז'וק שליט"א תירץ, דלאחר מתן תורה דאיכא מצוה של קבורת מתים, אין להפטר ממצוה זו מחמת הך ענין של נשיאת הארון, ורק קודם מתן תורה יכלו להמנע כיון שלא היו מצווים ועושים.
איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו (ב ב)
במדרש רבה פרשה ב' סי' ח', שאמר משה לפני הקב"ה שתהיה מחלוקת בין השבטים כל שבט באיזה רוח יהיה, ואמר לו הקב"ה שכבר יש בידם מסורת מיעקב אביהן, שבאותו הסדר שהקיפו את מיטתו בשעה שהעלו אותו לאחר פטירתו לארץ ישראל כך יחנו, וכדכתיב "ויעשו לו בניו כן כאשר צום". ואמרינן במדרש שם "היאך צום, אלא אמר להם בני יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח, ראובן ושמעון וגד יטענו מטתי מן הדרום, אפרים ומנשה ובנימין יטענו מן המערב, דן אשר ונפתלי יטענו מן הצפון, יוסף אל יטען שהוא מלך ואתם צריכין לחלק לו כבוד, לוי אל יטען למה שהוא טוען את הארון, ומי שהוא טוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת", עכ"ל המדרש.
והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' (בראשית נ'), על דברי המדרש הנ"ל ד"לוי אל יטען משום שמי שטוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת", א"כ איך נושאי ארונו של יוסף היו לויים, דהרי כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו במחיצתו היינו במחנה לויה, וממילא מסתמא היו ג"כ נושאי הארון לויים שהרי כל שבט היה במחנה שלו, וקשה הרי "מי שהוא טוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת".
ולכאורה יש לתרץ דנהי דנושאי ארונו של יוסף היו לויים, מ"מ י"ל שלא היו מבני קהת שהם נושאי הארון, ומה שיעקב אבינו אמר ללוי שלא ישא את ארונו, היינו מפני שעתידים לצאת ממנו גם בני קהת נושאי הארון, אבל בשאר הלויים ליכא קפידא.
והג"ר חיים יוז'וק שליט"א תירץ, דלאחר מתן תורה דאיכא מצוה של קבורת מתים, אין להפטר ממצוה זו מחמת הך ענין של נשיאת הארון, ורק קודם מתן תורה יכלו להמנע כיון שלא היו מצווים ועושים.