• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

אין ב"ד של מעלה מענישים מתחת לגיל 20

Boris.b

Active member
מסכת שבת פט: הובאו דבריו של יצחק אבינו לקודשא בריך הוא שבמילא עד 20 שנה אין ב"ד של מעלה עונשין ע"ש.
ובמאור ישראל שם (ירושלים תשנו) למרן זיעא אסף כעמיר גורנה והרחיב במערכה לקראת מערכה את דעות הסוברים שהדברים ממש כפשוטם שלא נענש כלל, ואת היש סוברים שיש בזה כל מיני כללים ופרטים ולפעמים כן נענש על לפני 20 שנה,וסופו שם מוכיח שמחזק את דעות הסוברים שהדברים ממש כפשוטם ולא נענש כלל.
וכן הוא בספרו הבהיר ענף עץ אבות (ירושלים תשסא) פרק ה' משנה כא-בן עשרים לרדוף שרק מגיל 20 מתחילים לרדוף אותו מהשמים כפי פירוש רבנו עובדיה מברטנורה שם,ואחר שהביא גם את הדעות החולקות ,סיים וחיזק מרן זיעא כדיברי דעות הסוברים שהוא כפשוטו.
אלא שבספרו חזון עובדיה( ירושלים תשסז) לגבי ברכת הגומל לקטן ברכות עמוד שמט הערה יא הביא וחיזק את הפוסקים שס"ל שהוא לא כפשוטו ואה"נ יש פעמים וכן נענש לפני גיל 20.ע"ש

ואחרי אלף המחילות ואם דבר ריק הוא, ממני.קשיא לי תרתי, חדא הרי מאי דאמרינן אין ב"ד של מעלה מענישים מתחת לגיל 20 הוא מעוגן באילנא רברבא ירושלמי מפורש מדרש זוהר ראשונים(רמב״ם ראבד תוספות רבנו עובדיה מברטנורה) כמבואר במאור ישראל הנ"ל, ואלו החולקים הם אחרונים ותו לא, והרי ידוע כלל חשוב בכללי ההוראה : שאין לאחרונים לחלוק על ראשון אפילו בראיה מין הש"ס אלא א"כ מצאו תנא שמסייע ליה בראשונים וכ"ש נגד הרמב״ם ז''ל(מרן זיע"א בריש ספר הנד"מ פאר הדור להרמבם ז''ל-תשמד) וא"כ קשיא אחרי המחי"ר איך מלאם ליבם של אחרונים אלו לחלוק על הראשונים וללא ראיה מוכחת מהשס והחרה אחריהם מרן זיע"א שבסוף בהלכותיו (חזון עובדיה הנ''ל)פסק כדבריהם אפילו שבספריו הקודמים הראה פנים שאין עונשין כלל.
ותו הרי ידוע שמה שפוסקין למטה כך פוסקים למעלה ויש הרבה מקורות לכך, ראה מאור ישראל ברכות ה . ד"ה מוכר עצב ודו"ק,וכן ראה ס' תוכחת חיים לגר"ח פאלג'י בפרשת משפטים שכשם שפוסקים בבית דין של מטה כך נפסק למעלה, וממילא מי שאינו מקבל את פסק בית הדין כאילו בועט בבית דין העליון, וכן הביא בס' בני יששכר בכמה מקומו. ענין זה גם מובא בחידושי הרי"ם על הפרשה שלנו, יעוי"ש שדן בשאלה מדוע לא נשלח מלאך מיוחד להציל את לוט כמו ששאר הפעולות שעשו המלאכים היה כל אחד מהם בתפקיד מיוחד, והשיב, שהרי הצלת לוט היתה בזכות שתצא ממנו רות המואביה, וזה תלוי בהכרעת בית הדין שמואביה [בשונה ממואבי] מותרת לבוא בקהל ה', לכן רק אחרי שאברהם אמר על שרה "הנה באוהל" והיינו שאין דרכה של אשה לצאת לחוץ [וממילא נשות מואב לא היו בכלל "אשר לא קידמו אתכם בלחם ומים" ואין סיבה לבטל מהן אפשרות גיור], נפסק שרות כשרה לבוא בקהל וממילא ניצל לוט…(אתר דין),
ומי לנו גדול כמרן זיעא שאמר בשיעוריו עשרות פעמים שיש להקל על בעלי תשובה בזמננו שלא תינעל דלת בפניהם (עיין יביע אומר הנד"מ חלק ט אבן העזר סימן י בסוף דבריו ודו"ק) וא"כ במקום להשאיר את העולה משני צנתרי דדהבא
מאור ישראל וענף עץ אבות בכח דהיתרא להקל על בעלי תשובה עד גיל 20, בחר רבנו זיע"א לפסוק במשנה אחרונה (חזון עובדיה הנ''ל) בכוחא דהחמרתא כמו האחרונים שס"ל שכן נענשים על פחות מגיל 20, ואין ספק שזה קושי עצום לבעלי התשובה בזמנינו שקופות השרצים שלהם עד גיל 20 חייבת בתיקון, כי כפסק מרן זיע"א בארץ כך נקבע בשמים וכנ"ל.

וה' יאיר עיננו בתורתו אמן
 
השמטה1):

בזוהר כתוב בפירוש, שאדם שנפטר מתחת לגיל עשרים, אין דנים אותו בבית דין של מעלה. אבל מה על רשע שנפטר בדמי ימיו?

[אמר רבי אלעזר לאביו רבי שמעון: מה שאמרת (שם בפרשת וירא) שבית דין של מעלה אין מענישים את האדם עד שיהיה בן עשרים שנה אם כן יש לשאול מי שנסתלק מן העולם מבן י"ג ולמעלה שעוד לא הגיעו ימיו לעשרים שנה שעד אז אין בית דין של מעלה מענישים אם כן מאיזה מקום הוא נענש על חטאיו שמת קודם שנתמלאו לו עשרים שנה?
ומפרש כי זה נודע - כי מי"ג שנה ולמטה אינו בן עונשין מצד עצמו אפילו בבית דין של מטה ולא ימות בעוונו אלא לפעמים הילד נענש בחטאים של אביו לפי שהוא עדיין ברשותו לכן אפשר שימות בחטא אביו
אבל מי שמת מי"ג שנה ולמעלה שכבר יצא מרשות אביו עד עשרים איזה בית דין הענישו אותו על עוונותיו בכך שמת?
אמר לו רבי שמעון אביו: לפי שגלוי וידוע לפני הקב"ה - שכשיגדל יחמץ ויחטא, לכן הקב"ה חס עליו שימות זכאי בלי חטא ונותן לו שכר טוב בעולם הבא על מצוותיו שעשה בעולם הזה, ולא ימות חייב אם יגדל ויחטא, שאז ייענש בעולם הבא. כי הקב"ה הוא בעל הטוב ורצונו להטיב עם בריותיו].
(זוהר פקודי רמח: מתוק מדבש עמ' שמב).
מה דינו של רשע שגילו מתחת לעשרים שנה?
שוב אמר רבי אלעזר לאביו רבי שמעון, הרי השבת לי רק שאפשר שימות בלא חטא כדי שלא יחמץ, אבל שאלתי אם הוא רשע וחטא וחייב מיתה על חטאו, והוא מי"ג שנה ולמעלה, ולא הגיעו ימיו לעשרים שנה ומת. מהו?
אָמַר לֵיה רבי שמעון: בזה הרשע נתקיים מה שכתוב [משלי יג, כג] "וְיֵש נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְפָּט" פירוש: כי כל דרכיו של הקב"ה הוא במשפט שהוא מידת הרחמים, ומאריך אפו ומרחם על בריותיו אפילו שחטאו לפניו. אבל כשמידת הרחמים מסתלקת ממידת הדין בעוונות התחתונים, אז יהיה נדון הרשע במידת הדין כראוי לו, בלא אריכת אפיים.
ומפרש דבריו ואמר: כשהעונש של מידת הדין יורדת לעולם בהתגברות עונוות הרשעים כדי להעניש את החוטאים, אז זה האיש שהוא קודם עשרים שנה שחטא, שפגע במלאך המשחית בלא כוונה ונענש על ידו, שלא נדון לא בבית דין של מעלה ולא בבית דין של מטה, לפי שלא השגיחו עליו מלמעלה לשמרו, כי עוונותיו גרמו לו שהסתירו פנים ממנו ונסתלקה ממנו מידת הרחמים. לכן יכול המחבל [מלאך המוות] להמיתו.
ועליו כתוב [משלי ה, כב] "עונותיו ילכדונו את הרשע". מילת "את" באה לרבות את מי שלא הגיעו ימיו לעשרים שנה שיהיה ראוי להיענש, עם כל זה עונותיו ילכדונו ונתפס ביד מלאך המשחית. ור"ל על ידי הסרת השמירה העליונה מעליו, עוונותיו לוכדים אותו ברשת המשחית, ולא הבית דין של מעלה הענישו אותו, רק בהחבלים הנעשים מחטאתו שבהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם, ור"ל העוון בעצמו יקטרג עליו וייפרע ממנו. ולא נענש בבית דין של מטה, כי לא מדובר כאן במי שעשה עוונות שנתחייב עליהם מיתה בבית דין. (כתם פז בפרשת וירא ומפרשים).
(תיקוני הזוהר פא תיקון מ, מתוק מדבש עמ' תקנד-תקנה)
 
השמטה2):
מרן זיע"א במאור ישראל הנ"ל הביא בין השאר את דעת שו"ת "חוות יאיר", שכתב שמה שאין מענישים את האדם על מעשיו שלפני גיל עשרים, זהו דוקא בעבירות שאינן מפורשות בתורה, ורק מסברא נראה שהוא דבר אסור, אבל דבר המפורש בתורה, ודאי שמענישים עליו אפילו בן פחות מעשרים שנה.

אולם לעומתו רבינו מרן החיד"א הקשה, שהרי בגמרא מבואר בפירוש שמה שאמרו שאין מענישים בפחות מבן עשרים שנה, פירושו של דבר שאין מענישים כלל אפילו על דבר המפורש בתורה. ועל כן כתב שלעולם פירוש הדברים הוא שאין מענישים את האדם בכלל על עוונות שעשה לפני גיל עשרים שנה.

והובא בהלכה יומית שהראשלצ מרן הרב יצחק יוסף שליט"א, בספרו "שלחן המערכת"(לצערי אינו נמצא כעת איתי ולא זכיתי לראותו בפנים) הביא שהגאון החכם צבי יישב את קושית החיד"א, וסיכם שלעולם יש לומר שעל דבר המפורש בתורה מענישים החל מגיל מצוות.ע"כ

ואחרי המחי"ר מכבוד מו"ר מרן הראשלצ שליטא מדוע לא חש לקושיות הנ''ל שהקשינו?
 
חזור
חלק עליון