• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

איפה הספיד אברהם את שרה

אתה מכחיש פסוק?

ספר תפארת שלמה - על התורה - פרשת חיי שרה
וז"ש הכתוב (תהלים לד, יג) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. ר"ל מי הצדיק אשר כל הימים רואה כי הכל רק טוב מהש"י כנ"ל. אז ממילא עי"כ ינצור לשונו מרע כי לא ירע בעיניו כלל על הש"י. והנה כן הדבר היה אצל א"א ע"ה כשבא לספוד לשרה ראה מה"מ מתריס כנגדו ר"ל כשהתחיל להתבונן על מיתת שרה הצדיקת הראשונה אשר בעולם אשר היתה אם כל בנ"י ותיקון חוה ורוה"ק מדברת מתוך גרונה ועתה פתאום מתה עליו אחרי מעלת העקידה שזכתה לבן צדיק כזה ולא הועיל לה כלום. כל זה היה היצה"ר מכניס בלבו של א"א לבעבור יוקשה בעיניו וירע על מעשי אלהים אשר עשה לה. לכן כשראה זה מיד פירש ולא הספידה ויקם מעל פני מתו וידבר דברים אחרים כנ"ל
 
מאיפה הבטחון הנועז לתקוף בלי ידיעה? כבר מרן אמר בטחון מופרז.

בראשית - כלי יקר
ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. מלת לשרה הכניס בין הדבקים, כי היה לו לומר לספוד ולבכותה לשרה, גם כולו מיותר כי היה לו לומר לסופדה ולבכותה, גם בכל מקום הבכי קודם להספד וכאן מוחלפת השיטה, כי בכל מקום ג' לבכי ז' להספד. (מו"ק כז:) ונראה לפי שבכל מת, האבל הולך ומתמעט כי ברבות הימים הכל נשכח, אמנם צדקת זו בכל יום ויום הרגישו ביותר בהעדר שלה, מצד העדר תורתה ומעשיה הטובים שנאבדו לדורה, על כן הקדים ההספד לבכי. ועוד אמרו רז"ל (סנהדרין כב.) כל מי שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בית המקדש בימיו כו'. על כן מתחילה בא לספוד לשרה בעבורה, אבל לא בכה עליה כי ידע שעלתה לה למרום למקום יקר ונכבד מאשר היתה בו בארץ מאפליה זו (ע"פ ירמיה ב.לא) ואח"כ בכה על בהמ"ק שנחרב בימיו כי גם מלאכי שלום מר יבכיון על חורבנו, וכן דרשו עליו פסוק ודמוע תדמע עיני וגו'. (שם יג.יז) וע"כ הפסיק במלת לשרה לפי שהבכי היה על שנדמה לו כאילו נחרב המקדש בימיו אשר היה גבהו מאה מה, על כן בא הרמז בכ"ף קטנה כי כ"ף עולה מאה, ור"ל כאילו נתמעטו אותן מאה אמה ונעשו קטנים. וזה רמז יקר.
 
יש עוד דעה אז תקבל.
אתה טוען שיש עוד דעה ואתה יודע שיש עוד דעה שאתה כותב בהחלטיות שלא הספיד. פותח האשעול ביקש לדעת היכן הספיד ובחרת להראות את גאונתך שיש דעה מסויימת שלא הספיד. איך עזרת לפותח האשכול.. ה' יודע.
 
יש בזה דעות?
בספר אדרת אליהו להגר"א מוילנא משמע שמעמד ההלויה היה במערת המכפלה וא"כ גם ההספד.
שכתב לבאר את דברי התרגום עה"פ "ארץ ארבע מאות שקל כסף" ארעא שויא ארבע מאה סלעין.
ועיי"ש שביאר באופן נפלא, שהיה צריך מקום שיוכלו לעמוד שישים ריבוא כמבואר בגמ' כתובות וגברא באמתא יתיב וכו'
 
חזור
חלק עליון