תודה רבה. הארת את עיניי.בשו"ת הראשון לציון חלק ב' סי' ל"ט:
כמו בכתביו.מרן שליט"א הנהיג בבית הכנסת שלו, שיש להגיד.
ראה שכבר ראינו שלפי הילקו"י ההוא צריך לומר. אלא שרבה של נשר כתב שמשנה אחרונה עיקר. ואנחנו מנסים להבין מה כתוב בחזו"ע שהפנו אליו.בילקוי תשפ ח"ג ס' קלא כתוב
מא. בימים שאין אומרים בהם וידוי, אין אומרים בשבת במנחה "צדקתך צדק". אבל כשיש חתן או אבי הבן או סנדק בבית הכנסת, יש לומר צדקתך צדק כמו בכל שבת. וכן אם חל צום תשעה באב ביום ראשון, אומרים בשבת הסמוכה לצום צדקתך. מא)
מא) ראה ילקו"י שבת כרך א' חלק רביעי (סי' רצב הע' יג, עמ' תשב).
ב'אבי בעזרי' הביא בהערות בשם הילקוט יוסף -שלומר. אלא שכתב שמשנה אחרונה עיקר. אולי באמת פיתרון הדברים בחזו"ע אבילות ושם הרב כתב שלא לומר? מי שיוכל לעזור לנו
לעלות צילום מחזו"ע אבילות
מישהו יוכל לעלות מחזו"ע אבילות ח"ג עמ' מט. עד סוף העניין.forum.moreshet-maran.com
בשו"ת הנ"ל כתב הטעם שאומרים צדקתך משום הסוברים דכל יום שאומרים הלל אין אומרים צדקתך במנחה וצע"ג שאין הלכה כן והוא עצמו כתב כן בילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבתבשו"ת הראשון לציון חלק ב' סי' ל"ט:
החילוק הוא האם אין אומרים תחנון ביום זה מחמת היום עצמו, או מחמת דבר צדדי.בשו"ת הנ"ל כתב הטעם שאומרים צדקתך משום הסוברים דכל יום שאומרים הלל אין אומרים צדקתך במנחה וצע"ג שאין הלכה כן והוא עצמו כתב כן בילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבת
אם חל שבת ביום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים, אין אומרים צדקתך צדק.
הערה- כן הוא בטור ובשלחן ערוך (סימן רצב סעיף ב'). שהרי אמירת צדקתך צדק הוא במקום צידוק הדין על פטירת משה וכו'. ואמנם יש אומרים שדין ביטול אמירת צדקתך צדק תלוי אם אומרים ביום זה הלל, ולא בביטול נפילת אפים. וכן דעת הרשב"ץ, וכן כתבו בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן ל), שהמנהג שלא לומר צדקתך בחנוכה ופורים וראש חודש, שהם ימי שמחה, ואומרים בהם הלל, מה שאין כן שבת דעלמא, עונג כתיב ביה, שמחה לא כתיב ביה. לכן אומרים צידוק הדין על פטירת משה רבינו ע"ה. ע"כ. וכן הוא בשערי שמחה להרי"צ גיאת (סוף עמוד נט). ע"ש. וכן כתב בארחות חיים (הלכות תפלת מנחת שבת אות ו'), על פי מסכת סופרים, שבת שאומרים בו הלל למחרתו אין אומרים צדקתך. וראה בשו"ת פעולת צדיק חלק ג' (סימן קנ). ועל כל פנים מנהגינו כדעת מרן השלחן ערוך, ואין אחר המנהג כלום, וכמבואר כל זה בספר חזון עובדיה חלק ב' (עמוד ג'). [ועיין עוד בתשובת רש"י סימן צג, ובשו"ת שאילת יעבץ סי' לג]. עכ"ל
(דוגמא למחלוקת חודש ניסן שלא אומרים בו הלל אבל לא אומרים בו תחנון שאנו נוהגים שלא לומר צדקתך שלא כדברי הסוברים שהטעם משום הלל) וצע"ג
ואולי צריך לומר שלא בא אלא לישב מנהג מרן זצ"ל מ"מ כיון שיש גדולים המעידים שמרן זצ"ל חזר בו ולא אמר צדקתך וכן משמע ממה שפסק בהלכות אבלות שהעתיק את הכף החיים כמו שהביא הרשל"צ את הראיה בתשובה הנ"ל - ודאי דהכי עדיף למעבד טפי -ואולי הרשל"צ שליט"א לא יודע שמרן חזר בו
אי אפשר להביא את החילוק הזה מסברת הכרס מנין ראיה לחילוק הזה? הראיה שהביא הרשל"צ בתשובה הנ"ל היא שדעת הסוברים שתלוי ביום שאומרים בו הלל ע"ש - וע"ז קשה שההלכה אינה כןהחילוק הוא האם אין אומרים תחנון ביום זה מחמת היום עצמו, או מחמת דבר צדדי.
לכאו' המקור לחילוק זה הוא מדברי מרן בשו"ע (או"ח סי' רצב ס"ב) שכ' "אומרים צדקתך, ואם חל בו יום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים, אין אומרים צדקתך". הרי שתלה דבר זה ב"יום" שאין אומרים בו תחנון, ולא מספיק מאורע שאינו מחמת היום עצמו.אי אפשר להביא את החילוק הזה מסברת הכרס מנין ראיה לחילוק הזה? הראיה שהביא הרשל"צ בתשובה הנ"ל היא שדעת הסוברים שתלוי ביום שאומרים בו הלל ע"ש - וע"ז קשה שההלכה אינה כן