• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

אי אמירת צדקתך שיש חתן

abc123

Well-known member
מרן שליט"א התייחס בכתובים (או בשיעור) למקרה של חתן נוכח במנחה של שבת לגבי צדקתך?
ראיתי רק את דברי הרב נקי שליט"א בהלכה ובאגדה שבת, והרב יצחק לוי שליט"א.
 
בשו"ת הראשון לציון חלק ב' סי' ל"ט:
תודה רבה. הארת את עיניי.
אלא שפלא שהרב נקי שליט"א כתב בהלכה ובאגדה שבת שאין אומרים בכהאי גוונא צדקתך.
ציטט חזו"ע אבלות ג' עמ' מט. מישהו יכול לבדוק אם משם ישנה ראייה לחתן?
 
כמו כן בשו"ת אבי בעזרי לרבה של נשר שליט"א הגאון הרב יצחק לוי שליט"א כתב וז"ל:
"וכן הדין לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א, שבית כנסת שנמצא שם חתן או אחד מבעלי... אין אומרים שם צדקתך. וכפי שהיה מעשה רב בכמה הזדמנויות בשבת חתן של נכדי מרן זיע"א, והורה שלא לומר צדקתך מפני כבודו של החתן. וכן בבית האבל...".
אולי אם הרב @מורשת מרן נפגש עם מרן שליט"א, יוכל להאיר עינינו בזה.
 
ב'אבי בעזרי' הביא בהערות בשם הילקוט יוסף -שלומר. אלא שכתב שמשנה אחרונה עיקר. אולי באמת פיתרון הדברים בחזו"ע אבילות ושם הרב כתב שלא לומר? מי שיוכל לעזור לנו
 
מרן שליט"א הנהיג בבית הכנסת שלו, שיש להגיד.
כמו בכתביו.
מעניין מה העדות של הרב יצחק לוי שליט"א על מרן זיע"א.
למרות שאת זה אפשר לתרץ שלפעמים נהג כך ולפעמים כך כמו שהציע ר' בנימין לוריא.
אלא מעניין מה הראיה מאבלות ג'?
 
בילקוי תשפ ח"ג ס' קלא כתוב
מא. בימים שאין אומרים בהם וידוי, אין אומרים בשבת במנחה "צדקתך צדק". אבל כשיש חתן או אבי הבן או סנדק בבית הכנסת, יש לומר צדקתך צדק כמו בכל שבת. וכן אם חל צום תשעה באב ביום ראשון, אומרים בשבת הסמוכה לצום צדקתך. מא)

מא) ראה ילקו"י שבת כרך א' חלק רביעי (סי' רצב הע' יג, עמ' תשב).
 
בילקוי תשפ ח"ג ס' קלא כתוב
מא. בימים שאין אומרים בהם וידוי, אין אומרים בשבת במנחה "צדקתך צדק". אבל כשיש חתן או אבי הבן או סנדק בבית הכנסת, יש לומר צדקתך צדק כמו בכל שבת. וכן אם חל צום תשעה באב ביום ראשון, אומרים בשבת הסמוכה לצום צדקתך. מא)

מא) ראה ילקו"י שבת כרך א' חלק רביעי (סי' רצב הע' יג, עמ' תשב).
ראה שכבר ראינו שלפי הילקו"י ההוא צריך לומר. אלא שרבה של נשר כתב שמשנה אחרונה עיקר. ואנחנו מנסים להבין מה כתוב בחזו"ע שהפנו אליו.
ב'אבי בעזרי' הביא בהערות בשם הילקוט יוסף -שלומר. אלא שכתב שמשנה אחרונה עיקר. אולי באמת פיתרון הדברים בחזו"ע אבילות ושם הרב כתב שלא לומר? מי שיוכל לעזור לנו
 
לגבי אדם שיושב שבעה מרן סובר שדוקא כאשר מתפללים אצלו שב ואל תעשה עדיף ולא אם הוא מתפלל אצל אחרים שאז יש לומר צדקתך ולא נגררים אחריו. ע''כ קיצור חזו''א
ואולי דייקו שזה בצער ויגון אבל לא בשמחה שהיא משותפת לכולם ולכן כן יפטור מצדקתך כמו מתחנון
 
בשו"ת הראשון לציון חלק ב' סי' ל"ט:
בשו"ת הנ"ל כתב הטעם שאומרים צדקתך משום הסוברים דכל יום שאומרים הלל אין אומרים צדקתך במנחה וצע"ג שאין הלכה כן והוא עצמו כתב כן בילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבת
אם חל שבת ביום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים, אין אומרים צדקתך צדק.
הערה- כן הוא בטור ובשלחן ערוך (סימן רצב סעיף ב'). שהרי אמירת צדקתך צדק הוא במקום צידוק הדין על פטירת משה וכו'. ואמנם יש אומרים שדין ביטול אמירת צדקתך צדק תלוי אם אומרים ביום זה הלל, ולא בביטול נפילת אפים. וכן דעת הרשב"ץ, וכן כתבו בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן ל), שהמנהג שלא לומר צדקתך בחנוכה ופורים וראש חודש, שהם ימי שמחה, ואומרים בהם הלל, מה שאין כן שבת דעלמא, עונג כתיב ביה, שמחה לא כתיב ביה. לכן אומרים צידוק הדין על פטירת משה רבינו ע"ה. ע"כ. וכן הוא בשערי שמחה להרי"צ גיאת (סוף עמוד נט). ע"ש. וכן כתב בארחות חיים (הלכות תפלת מנחת שבת אות ו'), על פי מסכת סופרים, שבת שאומרים בו הלל למחרתו אין אומרים צדקתך. וראה בשו"ת פעולת צדיק חלק ג' (סימן קנ). ועל כל פנים מנהגינו כדעת מרן השלחן ערוך, ואין אחר המנהג כלום, וכמבואר כל זה בספר חזון עובדיה חלק ב' (עמוד ג'). [ועיין עוד בתשובת רש"י סימן צג, ובשו"ת שאילת יעבץ סי' לג]. עכ"ל
(דוגמא למחלוקת חודש ניסן שלא אומרים בו הלל אבל לא אומרים בו תחנון שאנו נוהגים שלא לומר צדקתך שלא כדברי הסוברים שהטעם משום הלל) וצע"ג
ואולי צריך לומר שלא בא אלא לישב מנהג מרן זצ"ל מ"מ כיון שיש גדולים המעידים שמרן זצ"ל חזר בו ולא אמר צדקתך וכן משמע ממה שפסק בהלכות אבלות שהעתיק את הכף החיים כמו שהביא הרשל"צ את הראיה בתשובה הנ"ל - ודאי דהכי עדיף למעבד טפי -ואולי הרשל"צ שליט"א לא יודע שמרן חזר בו
 
בשו"ת הנ"ל כתב הטעם שאומרים צדקתך משום הסוברים דכל יום שאומרים הלל אין אומרים צדקתך במנחה וצע"ג שאין הלכה כן והוא עצמו כתב כן בילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבת
אם חל שבת ביום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים, אין אומרים צדקתך צדק.
הערה- כן הוא בטור ובשלחן ערוך (סימן רצב סעיף ב'). שהרי אמירת צדקתך צדק הוא במקום צידוק הדין על פטירת משה וכו'. ואמנם יש אומרים שדין ביטול אמירת צדקתך צדק תלוי אם אומרים ביום זה הלל, ולא בביטול נפילת אפים. וכן דעת הרשב"ץ, וכן כתבו בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן ל), שהמנהג שלא לומר צדקתך בחנוכה ופורים וראש חודש, שהם ימי שמחה, ואומרים בהם הלל, מה שאין כן שבת דעלמא, עונג כתיב ביה, שמחה לא כתיב ביה. לכן אומרים צידוק הדין על פטירת משה רבינו ע"ה. ע"כ. וכן הוא בשערי שמחה להרי"צ גיאת (סוף עמוד נט). ע"ש. וכן כתב בארחות חיים (הלכות תפלת מנחת שבת אות ו'), על פי מסכת סופרים, שבת שאומרים בו הלל למחרתו אין אומרים צדקתך. וראה בשו"ת פעולת צדיק חלק ג' (סימן קנ). ועל כל פנים מנהגינו כדעת מרן השלחן ערוך, ואין אחר המנהג כלום, וכמבואר כל זה בספר חזון עובדיה חלק ב' (עמוד ג'). [ועיין עוד בתשובת רש"י סימן צג, ובשו"ת שאילת יעבץ סי' לג]. עכ"ל
(דוגמא למחלוקת חודש ניסן שלא אומרים בו הלל אבל לא אומרים בו תחנון שאנו נוהגים שלא לומר צדקתך שלא כדברי הסוברים שהטעם משום הלל) וצע"ג
ואולי צריך לומר שלא בא אלא לישב מנהג מרן זצ"ל מ"מ כיון שיש גדולים המעידים שמרן זצ"ל חזר בו ולא אמר צדקתך וכן משמע ממה שפסק בהלכות אבלות שהעתיק את הכף החיים כמו שהביא הרשל"צ את הראיה בתשובה הנ"ל - ודאי דהכי עדיף למעבד טפי -ואולי הרשל"צ שליט"א לא יודע שמרן חזר בו
החילוק הוא האם אין אומרים תחנון ביום זה מחמת היום עצמו, או מחמת דבר צדדי.
 
החילוק הוא האם אין אומרים תחנון ביום זה מחמת היום עצמו, או מחמת דבר צדדי.
אי אפשר להביא את החילוק הזה מסברת הכרס מנין ראיה לחילוק הזה? הראיה שהביא הרשל"צ בתשובה הנ"ל היא שדעת הסוברים שתלוי ביום שאומרים בו הלל ע"ש - וע"ז קשה שההלכה אינה כן
 
אי אפשר להביא את החילוק הזה מסברת הכרס מנין ראיה לחילוק הזה? הראיה שהביא הרשל"צ בתשובה הנ"ל היא שדעת הסוברים שתלוי ביום שאומרים בו הלל ע"ש - וע"ז קשה שההלכה אינה כן
לכאו' המקור לחילוק זה הוא מדברי מרן בשו"ע (או"ח סי' רצב ס"ב) שכ' "אומרים צדקתך, ואם חל בו יום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים, אין אומרים צדקתך". הרי שתלה דבר זה ב"יום" שאין אומרים בו תחנון, ולא מספיק מאורע שאינו מחמת היום עצמו.
ועי' בשו"ת הראש"ל שם שתלה ד"ז במח' הראשונים בטעם אמירת צדקתך.
ומ"מ כ' שם שהנוהגים שלא לומר, אין לעשות מזה מח', אחר שכמה מהפוס' ס"ל כן. ע"ש.
 
חזור
חלק עליון