בקונטרס ארץ חיים אות ק"ד הביא שהבה"ג מנה את הנביאים שהתנבאו קודם מתן תורה, ובתוכם גם נח שם ויפת, וביאר בארץ חיים שהיינו מהפסוק ט, ח "ויאמר אלוקים אל נח ואל בניו אתו לאמר", וכתב רבינו בחיי שהכוונה לשם ויפת כי חם לא היה ראוי לנבואה; אולם הרמב"ן כתב שהכוונה שהקב"ה אמר להם ע"י אביהם. וכתב בארץ חיים להוכיח כרמב"ן מבראשית רבה פרשה ל"ט סי' ד' החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר, מעשרה דורות שמנח ועד אברהם, ומכולם לא דברתי עם אחד אלא עמך, ויאמר ה' אל אברהם לך לך, ע"כ; מבואר דבכל עשרה דורות שבין נח לאברהם לא היו נביאים. וציין למהרז"ו שכתב שפירוש מעשרה שליטים הוא מתוך העשרה שליטים, כי אברהם הוא בכלל העשר, מלבד נח; אך הרד"ל אות ט' פירש ע"פ המדרש את המשך הפסוקים "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", שגם נח שהיה צדיק חטא (לכאורה בשתיית היין), ולכן ה' דיבר רק עם אברהם אשר בחר בו, ע"כ. ויתכן ללמוד מדבריו שהעשר הם מלבד אברהם כולל נח, והמכוון שלא היה מי שדיבר עמו בלי להפסיק, כי לנח הפסיקה הנבואה כשחטא, ולפי"ז מיושב הבה"ג; אך תירוץ זה לכאורה נסתר מהמדרש רבה פרשה ל"ט סי' ה' ששם דרשו "מעשרה שליטים מי' דורות מאדם ועד נח ומכולם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך"; וכיון שזה אותו לשון קשה לומר שכאן המכוון הוא בלי הפסק. עוי"ל שהבה"ג סבר כהמדרש אגדה פרשת נח (שהביא בספר הדר יעקב) שבני נח היו שוים עמו בדיבור. ובאמת ההדר יעקב מביא מדרש רבה פרשה ל"ה סי' א' "לפיכך זכה הוא ובניו לדיבור", משמע כהבה"ג. מיהו יש לדחוק, כמו שציין שם מהרז"ו לויקרא רבה פרשה י"ג סוף סי' א' שאלעזר ואיתמר זכו ונתייחד הדיבור עליהם שכתוב "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר עליהם", וא"כ יתכן שגם כאן לדיבור הכוונה שנח הצטווה לומר להם.
נערך לאחרונה: