• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

אמירת לה' חטאת האם נחשבת מעשה הקדש

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת (טז ט)

בתורת כהנים
"ועשהו חטאת" שיאמר לה' חטאת [והביאוהו בתוס' ישנים יומא מ: עי"ש], ונראה דזהו מן התורה, וכן משמע מדברי התוס' ישנים ותוס' הרא"ש והריטב"א יומא לט. במה שכתבו דהכא גלי קרא להקדים אמירת לה' לפני אמירת חטאת. ויש לפרש דדין אמירת לה' חטאת אינה מצות אמירה בעלמא, אלא הוא מצוה להקדיש בפה את השעיר לה', ואע"פ שכבר נקבע השעיר לה' ע"י הגרלה, מ"מ למצוה בעינן שגם יקדישנו בפה, ומצינו כהאי גוונא בבכור דמצוה להקדישו אע"פ שהוא כבר קדוש מאליו [ועי' בתו"י ובתוס' הרא"ש יומא מ.].

ונפקא מינה בזה יש לדון, שבאמירת לה' חטאת על שעיר בעל מום יעבור משום איסור מקדיש בעלי מומין, כגון אם הומם לאחר ההגרלה קודם שאמר לה' חטאת, וכן לענין האיסור להקדיש מחוסר זמן כמבואר ביומא סג:, והאופן שנעשה מחוסר זמן לאחר ההגרלה הוא עפ"י המבואר שם (סד.), כגון ששחטו את אמו לאחר ההגרלה וחל איסור לשחטו בו ביום משום אותו ואת בנו, ובאמת דנו אחרונים שדנו לאסור אמירת לה' חטאת במחוסר זמן משום איסור מקדיש מחוסר זמן, עי' תורת זבח (לרבי שלמה גאנצפריד בעל הקיצור שו"ע, סי' ה' העלה שלמה אות א') וחידושי אריה דבי עילאי (ליומא סב: קרוב לסופו). והיינו כנ"ל משום דחשיב מעשה הקדש, ובדומה לזה צידדו אחרונים דאסור להקדיש בכור במחוסר זמן, עי' רש"ש וחשק שלמה ערכין כט. ואהל משה ח"ב סי' מ"ב [אמנם בפתחי תשובה יו"ד סי' ש"ו סק"א הביא מהתיבת גמא פרשת ראה שמותר להקדישו גם בעודו מחוסר זמן או בעל מום, דאי"ז נחשב הקדש].

והנה יש לעיין האם אמירת לה' חטאת כשרה בזר, ולכאורה היה נראה דכשרה כמו הנחת הגורל, שכתב הרמב"ם עבודת יוהכ"פ פ"ג ה"ג דכשרה בזר כיון שאינה מעכבת, והוא הדין לאמירת לה' חטאת. אך לדברינו דהוי כמו הקדש, א"כ י"ל דאין זה דומה להנחה דהוי מצוה בעלמא שיהיה הגורל מונח על השעיר, אבל קריאת השם אין שייך כלל שתיעשה אלא על ידי הכהן גדול עצמו שהתורה נתנה לו כח לזה, אבל אדם אחר שקרא שם אין זה כלום דלאו כל כמיניה להקדיש, [דוגמא לדבר קן סתומה שמתפרשת בעשיית הכהן, וכתבו רבינו חננאל יומא מא. והמאירי שם שהכהן בשעה שרוצה להקריבם אומר זו לחטאת וזו לעולה, הרי ודאי לא יועיל שאדם אחר יאמר בשעת עשיה לקבוע, דאין כח אלא לכהן המקריב, והוא הדין הכא מלבד הכהן גדול שהתורה נתנה לו את הכח להקדיש אין ממשא באמירתו של אדם אחר], ואם אמר אדם אחר לה' חטאת אין זה כלום והכהן גדול צריך לחזור ולומר לה' חטאת.​
 
אך לדברינו דהוי כמו הקדש, א"כ י"ל דאין זה דומה להנחה דהוי מצוה בעלמא שיהיה הגורל מונח על השעיר, אבל קריאת השם אין שייך כלל שתיעשה אלא על ידי הכהן גדול עצמו שהתורה נתנה לו כח לזה, אבל אדם אחר שקרא שם אין זה כלום דלאו כל כמיניה להקדיש, [דוגמא לדבר קן סתומה שמתפרשת בעשיית הכהן, וכתבו רבינו חננאל יומא מא. והמאירי שם שהכהן בשעה שרוצה להקריבם אומר זו לחטאת וזו לעולה, הרי ודאי לא יועיל שאדם אחר יאמר בשעת עשיה לקבוע, דאין כח אלא לכהן המקריב, והוא הדין הכא מלבד הכהן גדול שהתורה נתנה לו את הכח להקדיש אין ממשא באמירתו של אדם אחר], ואם אמר אדם אחר לה' חטאת אין זה כלום והכהן גדול צריך לחזור ולומר לה' חטאת.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
עוד יש להסתפק דהנה ביומא סג: מבואר שאם לאחר ההגרלה נפל מום בשעיר, יכול לחלל אותו על שעיר אחר והשעיר השני כשר אע"פ שלא נתקיימה בגופו מצות הגרלה, כיון שמכח הראשון הוא בא. ויש לעיין אם עדיין לא אמר לה' חטאת ונפל מום וחיללו על אחר, האם תהיה מצוה לומר לה' חטאת על השעיר השני. ואפשר שזה תלוי בהנ"ל, דאם הוא מצוה בעלמא יתכן דהוא מסדר ההגרלה ושייך רק באותו שעיר שנתקיימה בו ההגרלה [וכמו לגבי הנחה, דאם הגריל ולא הניח, והומם וחיללו על אחר, מסתבר שלא יניח את הגורל על השעיר השני שלא בו נעשתה מצות ההגרלה, ועי' בספר שער העזרה סי' ש"ב מש"כ בזה]. אך אם המצוה היא להקדישו הוי מצוה נפרדת, ורק אם כבר קרא שם על הראשון, השני ממילא בא מכוחו ואי"צ לשוב להקדישו, אבל אם לא קרא שם לראשון יאמר לה' חטאת על השני, ויש לדון בזה.​
 
חזור
חלק עליון