אריאל שמואל
Active member
אתר psakim.org משפט התורה - עדכונים
כסלו תשפ"ד
אנו נכנסים לימי החנוכה הבאים עלינו לטובה בעיצומם של ימי המלחמה, שהיא מלחמה בעצמיות הרוע, רוע שהוא לשם רוע.
חג החנוכה במהותו מבטא את היציאה מהחושך אל האור, והוא שוזר ביסוד הזה את כל ימי העולם.
התחלתו באדם הראשון שנפל בחטא שעבר על ציווי ה'. דרך אהרון הכהן שמעלה את נרות המנורה בחנוכת המשכן - 'והנרות, לעולם אל מול פני המנורה יאירו'.
ממשיך בהקרבת שבעים פרי חג הסוכות ההולכים ופוחתים ומסמלים את התמעטות וכילוי הרוע, וכנגדם דעת בית שמאי שהולך ופוחת בנרות החנוכה.
מוסיף על זה התחלת בנין בית המקדש השני, ומשם מלחמת בית חשמונאי ביוונים וסיומה בנס פך השמן שמונה ימים בחנוכת בית חשמונאי,
והמשך הארת המנורה לדורות במצוות חנוכה נר איש וביתו.
אבל שונה המלחמה הזו ממלחמת בית חשמונאי.
אז - מעטים מול רבים, עם ישראל הדל מול מעצמה עולמית. הנס, גילה את חביבות עם ישראל במצווה חביבה זו, ונתן כח להמשך קיום האומה, התורה ובית המקדש, לקראת הגלות הארוכה.
היום - המצב הפוך. עם ישראל, מעצמה עולמית גדולה. מעצמה של שם שמים - מעצמה של תורה בכל התחומים ובכל החוגים, מעצמה טכנולוגית ומעצמה ביטחונית. האוייב אומנם קצת מחוכם, אבל קטן ודל. להכריע אותו לוקח זמן, קצת כואב, אבל המטרה ברורה.
השאיפה שלנו מתוך קדושתו של הזמן הזה, של שמונת ימי חנוכה אלו, להגיע אל הצלע החסרה לנו להשלמה -
להדלקת המנורה בית המקדש השלישי, במהרה.
בתפילה להצלחת חיילינו בהשמדת האוייב בחיים ובבריאות, להחלמת הפצועים שישבו לאיתנם הראשון,
לחזרת השבויים והנעדרים לחיק משפחותיהם, וישובי חבלי התקומה למקומם ובפריחתם.
חנוכה שמח
צוות מכון פסקים
דיונים הערות ותגובות, על העדכון על הפסקים ובכלל, ניתן לשלוח אלינו:
במייל חוזר, דרך תיבת 'צור קשר' באתר, או בתחתית כל פסק בהתייחסות לאותו הפסק.
מהפסקים החדשים שעלו לאתר
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
הקליט אדם לצורך תביעה בערכאות
ראובן הקליט את שמעון בסתר, וגרם לשמעון לומר דברים כלפי לוי, ע"מ שההקלטה תשמש עדות בבית המשפט כנגד שמעון. ראובן התחרט על מעשיו, וביקש שלא ישתמשו בהקלטה כראיה, אך לא שמעו לדבריו ובעקבות זאת חוייב שמעון בעשרות אלפי שקלים. כעת שמעון תובע את ראובן בבית הדין. האם יש יסוד לחייב את ראובן הנזק שנגרם לשמעון? האם בכלל מותר היה לו להקליט? אם ראובן פטור, האם חייב בכל זאת לפייסו? והאם המסרב לבוא להעיד בערכאות, עובר על איסור כובש עדותו? כל זה בפסק של בית הדין ישיבת הכותל.
פסקים נוספים מבית הדין 'לכתחילה' ישיבת הכותל.
הפרת חוזה בשל מום במכר
לבית הדין בבית אל הגיעה תביעה בין קונה דירה למוכר. הקונה גילה לטענתו מומים גדולים שהמוכר הסתיר ממנו, ואלו מהוים הפרה יסודית של החוזה. המוכר טוען שאמר על כך, וחלק מהדברים אלו בעיות הרגילות בבתים ישנים. בית הדין דן מה נחשב הפרת חוזה, ובתוקף לשונות הוויתור ומחילה הכלליים שבחוזה.
לפסקי בית הדין בית אל
התנגדות שכן לתוספת בנייה
זכותו של שכן להתנגד לתוספת בנייה של שכנו. בבניין משותף, התנגד אחד ממשכירי הדירות בבניין לחתום לאחד השכנים שהעירייה אישרה לו עקרונית להרחיב. האם כל טענה להתנגדות היא מוצדקת? ניתן לטעון למצוקת חנייה צפיפות דיור ועומס מים, או שאל לאדם להתערב בעניינה של העירייה? האם ניתן לחייב משום ועשית הישר והטוב? כל זה בפסק מעניין מבית הדין בגוש עציון.
לפסקי בית הדין בגוש עציון
עובד שלא עבד כפי המצופה
מוסד התחיל להעסיק אדם בתור מנכ"ל. לאחר חודש ושלושה ימים, הודיעו לו שהוא מפוטר כי לא עבד כמצופה ולא הניב תוצאות משביעות, ובנוסף, וטענתם לא סיפר להם מספיק פרטים על עצמו טרם כניסתו לעבודה, ומשכך לא שילמו לו את שכרו. המעסיקים תובעים פיצוי על הנזק שלטענתם נגרם להם, והמנכ"ל תובע את שכרו. לכאורה יש לנו כלל שהמוציא מחברו עליו הראיה, והממון נשאר אצל מוחזק. האם המנכ"ל מפסיד? בית הדין בשדרות הוכיח שכאן בכל זאת ניתן להוציא ממון מכמה סיבות, בתוכם בהסתמך על עד אחד להעיד על המנכ"ל.
שיפוץ דירה לבקשת אדם שאינו הבעלים
אדם שיפץ דירה לאחר תיאום עם הנתבע. כעבור זמן, אחי הנתבע דרש ממנו שלא להיכנס לדירה, ומשלא עשה כן כיון שעבד בשליחות הנתבע, האח חסם את הדירה בסורגים ולא התאפשר לו להמשיך לעבוד. לטענתו לא שולם לו על רוב ההוצאות שהוציא בשיפוץ הדירה, שאמור היה לקבל במגורים בדירה ללא תשלום שכ"ד. הנתבע טוען שהתובע נכנס לדירה ללא רשות והוא פטור מלשלם, זאת ועוד, הוא תובע בחזרה את הסכומים ששילם לתובע, כיון ששילם אותם כדי לא ליצור סיכסוך, ובתנאי שהתובע יחבר את הדירה לחשמל, מה שלא קרה בפועל. בבירור של ביה"ד עלה שאומנם הנתבע טען שהוא מיופה כח של בעל הבית, אך בפועל יפוי הכח הוא על דירה אחרת. בית הדין בשדרות דן האם הנתבע חייב משום יורד לשדה חברו ברשות שמשלם מה שנהנה, אך למעשה דחה את הדברים, משום שאינו בעל הבית.
לפסקים נוספים מבית הדין בשדרות
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
מענייני דיומא - מלחמה, חנוכה
פסקים מענייני מלחמה וביטחון, וקישור לפסקים מענייני חנוכה
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
סיוע בציוד לכיתת כוננות
בחודש האחרון מתקבלות לציבור בקשות רבות לתרומות עבור כיתות כוננות ביישובים רבים. בעקבות המלחמה, מדינת ישראל מקימה ומתקצבת כיתות כוננות רבות, אבל הצורך בהשלמות עדיין קיים. כבר לפני למעלה מעשור, היו התארגנויות אזרחיות להשלמה או לציוד בסיסי עבור כיתות כוננות. אירגון מסויים שזיהה את החוסר, דאג וסייע לכיתות כוננות בכמה מקומות, ועם הזמן נתגלעו ויכוחים בין האירגון למוסדות, שהגיעו לבית הדין ארץ חמדה בירושלים.
תרומה או השאלה - מקרה אחד שהגיע, בו התעורר ויכוח האם מדובר היה בתרומה או בהשאלה, ומה גודל האחריות של המקבלים על הציוד. בית הדין דן האם ניתן להחיל כאן את פסק התרומת הדשן שהובא ברמ"א (חו"מ רמו יז) 'האומר לחברו אכול עמי, צריך לשלם לו, ולא אמרינן מתנה קא יהיב ליה', או שיש כאן אומדנא שדברים ניתנו במתנה. בנוסף, נדונה הסוגיא של ברי ושמא, והמוציא מחברו עליו הראיה. (קישור).
התחייבות לגייס תרומות - תיק נוסף בעניין זה היה מול מוסד. במקרה הזה התובעים טענו שהנהלת המוסד פנתה לקבלת הציוד והתחייבה לגייס תורמים למימון הציוד או חלקו, ולבסוף לא גייסו כלום, וכעת הארגון דורש תשלום עבור הציוד היקר שמימן. הדיון נסוב בדיני קניין בשכירות פועלים, ובאלו אופנים נוספים ההתחייבות חלה בלא קניין, וכן האם ניתן לחייב דין שליחות או צדקה. הדיינים נחלקו האם הייתה כאן מחוייבות לשלם לפחות חלק מהממון, על פי הגדרים הנדונים, או שאין כאן הבטחה היוצר חיוב לשלם אלא הבטחה לסייע בגיוס הכספים. (קישור)
מצב מלחמה
לפני כארבע שנים החלה מגפת הקורונה שהשפיעה על חיינו במשך כשנתיים. המגפה הותירה כר הלכתי נרחב, שחלקו שייך גם היום, אך מ"מ יש לדון כל מקרה לגופו. כזה הוא פסק קצר שניתן למטפלת, בבית הדין מצפה יריחו - על הדומה והשונה מהקורונה, ובתוכו חידוש, מה הדין כאשר ניתן לפתוח מסגרות, אך רוב האמהות בחרו לעזוב את המקום.
פסקים נוספים בנושאי מלחמה:
ביטול הזמנה בשל מלחמה - הרב אבישי מיטליס
שכירות בתים בימי מלחמת המפרץ - על אנשים שעזבו את בתיהם, האם צריכים להמשיך לשלם דמי שכירות. הרב נחום גורטלר.
תשלום שכירות בגלל תוספת דיירים עקב המלחמה - בית הדין ירושלים לממונות ובירור יוחסין
מענייני חנוכה - אוסף פסקים נבחרים - בקישור כאן.
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
מפסקי הדף היומי
פינה חדשה עבור לומדי הדף היומי, שהחלו בס"ד ללמוד את מסכתות סדר נזיקין העוסקים בדיני ממונות, בהם יעסקו בשנתיים הקרובות. בע"ה נביא כאן בכל פעם פסקים העוסקים בסוגיות השייכות לדפים הנלמדים.
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
התנגשות בין רכב לבין שער בתנועה
פרק המניח, עוסק ברובו באדם שהזיק או הוזק ברשות הרבים. תחילתו באדם שנתקל בחפץ (כז:), והמשכו בשניים שנתקלו זה בזה (לב.).
פסק דין מבית הדין במצפה יריחו עסק במקרה שאדם נסע ברכבו ונכנס לישוב בעת שהשער היה באמצע סגירה. הרכב פגע בשער ושניהם ניזוקו. בעל הרכב תובע את היישוב בנזקי רכבו בטענה שהשער היה תקול, והיישוב טען שהשער תקין, והנהג נסע מהר ולא כדין, ותובע את עלות תיקון השער.
הדיינים דנו בפסק הדין ביסודות העולים מפרק המניח: האם יש לדמות את המקרה למהלך שנתקל או לשניים שנתקלו, וכמו כן האם ניתן לומר שיש כאן 'ברשות' ו'שלא ברשות'. לייתר בירור, הם הביאו בהרחבה את סוגיית הנכנס לחצר חברו ברשות ושלא ברשות מפרק חמישי (דף מח).
למסקנת הרוב בפסק הדין, שגופים בתנועה ובתוכם גם השער, נחשבים כרץ, וכיון שלשניהם היו פגמים בהתנהלות, נחשבים שניהם כעשו שלא ברשות, ושניהם פטורים מלשלם את הנזק לשני.
"ונראה שבנידון דידן שניהם שלא ברשות: התובע לא ברשות בגלל שנסע מהר כמו שרואים בסרטון, ולא ציית לתמרור עצור וכו'. אבל גם השער הותקן שלא ברשות, בגלל שהשער מאוד קרוב לכביש וכאשר השער בפעילות קשה מאוד להבחין בכך, בגלל שהוא זז לאט, ומאידך הוא מתקדם בהתמדה, ולכן הוא יכול להפתיע את הנהג."
דעת המיעוט, (אות ד, ה) שלא ניתן לומר שנפלו פגמים בהפעלת השער, כיון שהוא אושר ע"י המהנדס, וממילא הנהג חייב בנזקי השער משום שדינו כמהלך שלא ברשות.
"לדעתי, המקרה הנדון שייך לקבוצה השלישית: אחד ברשות ואחד שלא ברשות. את התובע יש להגדיר כמו שלא ברשות, ואת שער הישוב כברשות, וכאשר אחד ברשות והשני שלא ברשות, אנו מחייבים את מי שלא ברשות על כל הנזקים שגרם, ופוטרים את הברשות מנזקים שגרם לשלא ברשות."
רץ במצב חירום
הגמ' בדף לב. מביאה את הברייתא של איסי בן יהודה, הסובר שאדם שרץ ברשות הרבים, שינה, ולכן חייב אם הזיק את המהלך. אומנם, בערב שבת בין השמשות מודה איסי, משום שרץ ברשות. ר' יוחנן פוסק הלכה כאיסי, וכך נפסק גם בשו"ע חו"מ שעח ח.
הרב אריאל בראלי, מכח הסוגיא של רץ ברשות, העלה לפטור אדם שעזב עגלת קניות ברגע אזעקה ורק למרחב מוגן, והעגלה הדרדרה והזיקה לרכב שעמד לקרוב. הרב מביא מהנשמת אברהם, שפוטר נהג אמבולנס שהזיק בדרכו. ועוד הביא מחידושי אנשי שם, שהחידוש בתקנה זו הוא שגם אם האדם היה יכול להתבונן ולהיזהר מההיזק, מ"מ פטור כיון שרץ ברשות.
רשימת פסקי דין - ב"ק פרק המניח
רשימת פסקי דין - ב"ק פרק הכונס
מפתח פסקים לפי מקורות - דפי הש"ס
פסקים בהם ישב הרב אלימלך וסרמן זצ"ל הי"ד:
בזעזוע עמוק קיבלנו את הבשורה הקשה על דבר הרצחו של אחד מבחירי הדיינים הרב אלימלך וסרמן זצ"ל הי"ד, בפיגוע הקשה שהיה לפני שבוע, בכניסה לירושלים. הרב וסרמן כיהן שנים רבות בבית הדין באשדוד. יחד עמו נפצע הדיין הרב אבידן משה שפנייר שליט"א, שה' ישלח לו רפואה שלמה, ואריכות ימים ושנים להמשיך ולשרת את עם ישראל על כס הדיינות.
באתר ישנם שני פסקים בהם ישב הרב וסרמן, ויהיה הלימוד בהם לעילוי נשמתו:
חלוקת רכוש
הפסק מבאר את צורך של ב"ד בהסכמת הצדדים לדון ע"פ החלטת בג"צ שאינה כדין תורה, כיון שלא על דעת כן נישאו, ואי אפשר להוציא ממון מצד הזוכה בו ע"פ דין תורה, ולחלקו בשווה בין הצדדים. פסק זה שייך לסוגיית האומדנא, בבג"צ הבוגדת, נושא שהעלנו כאן בעבר.
ספק בפרשנות סעיף בשטר צוואה
הפסק השני עוסק בצוואה, שהצדדים מפרשים אותה כל אחד לטובתו ואין ראיה מוכחת לשום צד; כיצד יש לחלק בניהם את הממון, כאשר אף אחד מהצדדים אינו מוחזק.
(למעבר לפסקים יש ללחוץ על הכותרות)
עוסקים בדיני תורה או בענייני חושן משפט? יש לכם דברים מעניינים לומר לציבור? יש לכם ספרים חדשים בענייני חושן משפט?
צרו איתנו קשר במייל, ונפרסמם בע"ה בעדכון הבא:
psakim.org@gmail.com
תרומות למכון פסקים - לאחזקת האתר
אחזקת האתר עולה ממון רב, ואנו זקוקים לתרומות על מנת להמשיך את הפעילות החשובה הזו.
היו שותפים עימנו!
ניתן לתרום בהעברה בנקאית:
בנק דיסקונט (11)
סניף רמת אשכול (109)
חן - 127152
לתרומה בדרכים אחרות, ולהקדשה והנצחה באתר,
ניתן לפנות אלינו במייל חוזר, או בטלפון: 052-580-2713
התרומות מוכרות לצרכי מס ע"פ סעיף 46
בכדי להתייחס לפסק דין זה, לחץ כאן
ניתן להנציח פסקי דין. לפרטים לחץ
כסלו תשפ"ד
אנו נכנסים לימי החנוכה הבאים עלינו לטובה בעיצומם של ימי המלחמה, שהיא מלחמה בעצמיות הרוע, רוע שהוא לשם רוע.
חג החנוכה במהותו מבטא את היציאה מהחושך אל האור, והוא שוזר ביסוד הזה את כל ימי העולם.
התחלתו באדם הראשון שנפל בחטא שעבר על ציווי ה'. דרך אהרון הכהן שמעלה את נרות המנורה בחנוכת המשכן - 'והנרות, לעולם אל מול פני המנורה יאירו'.
ממשיך בהקרבת שבעים פרי חג הסוכות ההולכים ופוחתים ומסמלים את התמעטות וכילוי הרוע, וכנגדם דעת בית שמאי שהולך ופוחת בנרות החנוכה.
מוסיף על זה התחלת בנין בית המקדש השני, ומשם מלחמת בית חשמונאי ביוונים וסיומה בנס פך השמן שמונה ימים בחנוכת בית חשמונאי,
והמשך הארת המנורה לדורות במצוות חנוכה נר איש וביתו.
אבל שונה המלחמה הזו ממלחמת בית חשמונאי.
אז - מעטים מול רבים, עם ישראל הדל מול מעצמה עולמית. הנס, גילה את חביבות עם ישראל במצווה חביבה זו, ונתן כח להמשך קיום האומה, התורה ובית המקדש, לקראת הגלות הארוכה.
היום - המצב הפוך. עם ישראל, מעצמה עולמית גדולה. מעצמה של שם שמים - מעצמה של תורה בכל התחומים ובכל החוגים, מעצמה טכנולוגית ומעצמה ביטחונית. האוייב אומנם קצת מחוכם, אבל קטן ודל. להכריע אותו לוקח זמן, קצת כואב, אבל המטרה ברורה.
השאיפה שלנו מתוך קדושתו של הזמן הזה, של שמונת ימי חנוכה אלו, להגיע אל הצלע החסרה לנו להשלמה -
להדלקת המנורה בית המקדש השלישי, במהרה.
בתפילה להצלחת חיילינו בהשמדת האוייב בחיים ובבריאות, להחלמת הפצועים שישבו לאיתנם הראשון,
לחזרת השבויים והנעדרים לחיק משפחותיהם, וישובי חבלי התקומה למקומם ובפריחתם.
חנוכה שמח
צוות מכון פסקים
דיונים הערות ותגובות, על העדכון על הפסקים ובכלל, ניתן לשלוח אלינו:
במייל חוזר, דרך תיבת 'צור קשר' באתר, או בתחתית כל פסק בהתייחסות לאותו הפסק.
מהפסקים החדשים שעלו לאתר
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
הקליט אדם לצורך תביעה בערכאות
ראובן הקליט את שמעון בסתר, וגרם לשמעון לומר דברים כלפי לוי, ע"מ שההקלטה תשמש עדות בבית המשפט כנגד שמעון. ראובן התחרט על מעשיו, וביקש שלא ישתמשו בהקלטה כראיה, אך לא שמעו לדבריו ובעקבות זאת חוייב שמעון בעשרות אלפי שקלים. כעת שמעון תובע את ראובן בבית הדין. האם יש יסוד לחייב את ראובן הנזק שנגרם לשמעון? האם בכלל מותר היה לו להקליט? אם ראובן פטור, האם חייב בכל זאת לפייסו? והאם המסרב לבוא להעיד בערכאות, עובר על איסור כובש עדותו? כל זה בפסק של בית הדין ישיבת הכותל.
פסקים נוספים מבית הדין 'לכתחילה' ישיבת הכותל.
הפרת חוזה בשל מום במכר
לבית הדין בבית אל הגיעה תביעה בין קונה דירה למוכר. הקונה גילה לטענתו מומים גדולים שהמוכר הסתיר ממנו, ואלו מהוים הפרה יסודית של החוזה. המוכר טוען שאמר על כך, וחלק מהדברים אלו בעיות הרגילות בבתים ישנים. בית הדין דן מה נחשב הפרת חוזה, ובתוקף לשונות הוויתור ומחילה הכלליים שבחוזה.
לפסקי בית הדין בית אל
התנגדות שכן לתוספת בנייה
זכותו של שכן להתנגד לתוספת בנייה של שכנו. בבניין משותף, התנגד אחד ממשכירי הדירות בבניין לחתום לאחד השכנים שהעירייה אישרה לו עקרונית להרחיב. האם כל טענה להתנגדות היא מוצדקת? ניתן לטעון למצוקת חנייה צפיפות דיור ועומס מים, או שאל לאדם להתערב בעניינה של העירייה? האם ניתן לחייב משום ועשית הישר והטוב? כל זה בפסק מעניין מבית הדין בגוש עציון.
לפסקי בית הדין בגוש עציון
עובד שלא עבד כפי המצופה
מוסד התחיל להעסיק אדם בתור מנכ"ל. לאחר חודש ושלושה ימים, הודיעו לו שהוא מפוטר כי לא עבד כמצופה ולא הניב תוצאות משביעות, ובנוסף, וטענתם לא סיפר להם מספיק פרטים על עצמו טרם כניסתו לעבודה, ומשכך לא שילמו לו את שכרו. המעסיקים תובעים פיצוי על הנזק שלטענתם נגרם להם, והמנכ"ל תובע את שכרו. לכאורה יש לנו כלל שהמוציא מחברו עליו הראיה, והממון נשאר אצל מוחזק. האם המנכ"ל מפסיד? בית הדין בשדרות הוכיח שכאן בכל זאת ניתן להוציא ממון מכמה סיבות, בתוכם בהסתמך על עד אחד להעיד על המנכ"ל.
שיפוץ דירה לבקשת אדם שאינו הבעלים
אדם שיפץ דירה לאחר תיאום עם הנתבע. כעבור זמן, אחי הנתבע דרש ממנו שלא להיכנס לדירה, ומשלא עשה כן כיון שעבד בשליחות הנתבע, האח חסם את הדירה בסורגים ולא התאפשר לו להמשיך לעבוד. לטענתו לא שולם לו על רוב ההוצאות שהוציא בשיפוץ הדירה, שאמור היה לקבל במגורים בדירה ללא תשלום שכ"ד. הנתבע טוען שהתובע נכנס לדירה ללא רשות והוא פטור מלשלם, זאת ועוד, הוא תובע בחזרה את הסכומים ששילם לתובע, כיון ששילם אותם כדי לא ליצור סיכסוך, ובתנאי שהתובע יחבר את הדירה לחשמל, מה שלא קרה בפועל. בבירור של ביה"ד עלה שאומנם הנתבע טען שהוא מיופה כח של בעל הבית, אך בפועל יפוי הכח הוא על דירה אחרת. בית הדין בשדרות דן האם הנתבע חייב משום יורד לשדה חברו ברשות שמשלם מה שנהנה, אך למעשה דחה את הדברים, משום שאינו בעל הבית.
לפסקים נוספים מבית הדין בשדרות
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
מענייני דיומא - מלחמה, חנוכה
פסקים מענייני מלחמה וביטחון, וקישור לפסקים מענייני חנוכה
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
סיוע בציוד לכיתת כוננות
בחודש האחרון מתקבלות לציבור בקשות רבות לתרומות עבור כיתות כוננות ביישובים רבים. בעקבות המלחמה, מדינת ישראל מקימה ומתקצבת כיתות כוננות רבות, אבל הצורך בהשלמות עדיין קיים. כבר לפני למעלה מעשור, היו התארגנויות אזרחיות להשלמה או לציוד בסיסי עבור כיתות כוננות. אירגון מסויים שזיהה את החוסר, דאג וסייע לכיתות כוננות בכמה מקומות, ועם הזמן נתגלעו ויכוחים בין האירגון למוסדות, שהגיעו לבית הדין ארץ חמדה בירושלים.
תרומה או השאלה - מקרה אחד שהגיע, בו התעורר ויכוח האם מדובר היה בתרומה או בהשאלה, ומה גודל האחריות של המקבלים על הציוד. בית הדין דן האם ניתן להחיל כאן את פסק התרומת הדשן שהובא ברמ"א (חו"מ רמו יז) 'האומר לחברו אכול עמי, צריך לשלם לו, ולא אמרינן מתנה קא יהיב ליה', או שיש כאן אומדנא שדברים ניתנו במתנה. בנוסף, נדונה הסוגיא של ברי ושמא, והמוציא מחברו עליו הראיה. (קישור).
התחייבות לגייס תרומות - תיק נוסף בעניין זה היה מול מוסד. במקרה הזה התובעים טענו שהנהלת המוסד פנתה לקבלת הציוד והתחייבה לגייס תורמים למימון הציוד או חלקו, ולבסוף לא גייסו כלום, וכעת הארגון דורש תשלום עבור הציוד היקר שמימן. הדיון נסוב בדיני קניין בשכירות פועלים, ובאלו אופנים נוספים ההתחייבות חלה בלא קניין, וכן האם ניתן לחייב דין שליחות או צדקה. הדיינים נחלקו האם הייתה כאן מחוייבות לשלם לפחות חלק מהממון, על פי הגדרים הנדונים, או שאין כאן הבטחה היוצר חיוב לשלם אלא הבטחה לסייע בגיוס הכספים. (קישור)
מצב מלחמה
לפני כארבע שנים החלה מגפת הקורונה שהשפיעה על חיינו במשך כשנתיים. המגפה הותירה כר הלכתי נרחב, שחלקו שייך גם היום, אך מ"מ יש לדון כל מקרה לגופו. כזה הוא פסק קצר שניתן למטפלת, בבית הדין מצפה יריחו - על הדומה והשונה מהקורונה, ובתוכו חידוש, מה הדין כאשר ניתן לפתוח מסגרות, אך רוב האמהות בחרו לעזוב את המקום.
פסקים נוספים בנושאי מלחמה:
ביטול הזמנה בשל מלחמה - הרב אבישי מיטליס
שכירות בתים בימי מלחמת המפרץ - על אנשים שעזבו את בתיהם, האם צריכים להמשיך לשלם דמי שכירות. הרב נחום גורטלר.
תשלום שכירות בגלל תוספת דיירים עקב המלחמה - בית הדין ירושלים לממונות ובירור יוחסין
מענייני חנוכה - אוסף פסקים נבחרים - בקישור כאן.
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
מפסקי הדף היומי
פינה חדשה עבור לומדי הדף היומי, שהחלו בס"ד ללמוד את מסכתות סדר נזיקין העוסקים בדיני ממונות, בהם יעסקו בשנתיים הקרובות. בע"ה נביא כאן בכל פעם פסקים העוסקים בסוגיות השייכות לדפים הנלמדים.
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
התנגשות בין רכב לבין שער בתנועה
פרק המניח, עוסק ברובו באדם שהזיק או הוזק ברשות הרבים. תחילתו באדם שנתקל בחפץ (כז:), והמשכו בשניים שנתקלו זה בזה (לב.).
פסק דין מבית הדין במצפה יריחו עסק במקרה שאדם נסע ברכבו ונכנס לישוב בעת שהשער היה באמצע סגירה. הרכב פגע בשער ושניהם ניזוקו. בעל הרכב תובע את היישוב בנזקי רכבו בטענה שהשער היה תקול, והיישוב טען שהשער תקין, והנהג נסע מהר ולא כדין, ותובע את עלות תיקון השער.
הדיינים דנו בפסק הדין ביסודות העולים מפרק המניח: האם יש לדמות את המקרה למהלך שנתקל או לשניים שנתקלו, וכמו כן האם ניתן לומר שיש כאן 'ברשות' ו'שלא ברשות'. לייתר בירור, הם הביאו בהרחבה את סוגיית הנכנס לחצר חברו ברשות ושלא ברשות מפרק חמישי (דף מח).
למסקנת הרוב בפסק הדין, שגופים בתנועה ובתוכם גם השער, נחשבים כרץ, וכיון שלשניהם היו פגמים בהתנהלות, נחשבים שניהם כעשו שלא ברשות, ושניהם פטורים מלשלם את הנזק לשני.
"ונראה שבנידון דידן שניהם שלא ברשות: התובע לא ברשות בגלל שנסע מהר כמו שרואים בסרטון, ולא ציית לתמרור עצור וכו'. אבל גם השער הותקן שלא ברשות, בגלל שהשער מאוד קרוב לכביש וכאשר השער בפעילות קשה מאוד להבחין בכך, בגלל שהוא זז לאט, ומאידך הוא מתקדם בהתמדה, ולכן הוא יכול להפתיע את הנהג."
דעת המיעוט, (אות ד, ה) שלא ניתן לומר שנפלו פגמים בהפעלת השער, כיון שהוא אושר ע"י המהנדס, וממילא הנהג חייב בנזקי השער משום שדינו כמהלך שלא ברשות.
"לדעתי, המקרה הנדון שייך לקבוצה השלישית: אחד ברשות ואחד שלא ברשות. את התובע יש להגדיר כמו שלא ברשות, ואת שער הישוב כברשות, וכאשר אחד ברשות והשני שלא ברשות, אנו מחייבים את מי שלא ברשות על כל הנזקים שגרם, ופוטרים את הברשות מנזקים שגרם לשלא ברשות."
רץ במצב חירום
הגמ' בדף לב. מביאה את הברייתא של איסי בן יהודה, הסובר שאדם שרץ ברשות הרבים, שינה, ולכן חייב אם הזיק את המהלך. אומנם, בערב שבת בין השמשות מודה איסי, משום שרץ ברשות. ר' יוחנן פוסק הלכה כאיסי, וכך נפסק גם בשו"ע חו"מ שעח ח.
הרב אריאל בראלי, מכח הסוגיא של רץ ברשות, העלה לפטור אדם שעזב עגלת קניות ברגע אזעקה ורק למרחב מוגן, והעגלה הדרדרה והזיקה לרכב שעמד לקרוב. הרב מביא מהנשמת אברהם, שפוטר נהג אמבולנס שהזיק בדרכו. ועוד הביא מחידושי אנשי שם, שהחידוש בתקנה זו הוא שגם אם האדם היה יכול להתבונן ולהיזהר מההיזק, מ"מ פטור כיון שרץ ברשות.
רשימת פסקי דין - ב"ק פרק המניח
רשימת פסקי דין - ב"ק פרק הכונס
מפתח פסקים לפי מקורות - דפי הש"ס
פסקים בהם ישב הרב אלימלך וסרמן זצ"ל הי"ד:
בזעזוע עמוק קיבלנו את הבשורה הקשה על דבר הרצחו של אחד מבחירי הדיינים הרב אלימלך וסרמן זצ"ל הי"ד, בפיגוע הקשה שהיה לפני שבוע, בכניסה לירושלים. הרב וסרמן כיהן שנים רבות בבית הדין באשדוד. יחד עמו נפצע הדיין הרב אבידן משה שפנייר שליט"א, שה' ישלח לו רפואה שלמה, ואריכות ימים ושנים להמשיך ולשרת את עם ישראל על כס הדיינות.
באתר ישנם שני פסקים בהם ישב הרב וסרמן, ויהיה הלימוד בהם לעילוי נשמתו:
חלוקת רכוש
הפסק מבאר את צורך של ב"ד בהסכמת הצדדים לדון ע"פ החלטת בג"צ שאינה כדין תורה, כיון שלא על דעת כן נישאו, ואי אפשר להוציא ממון מצד הזוכה בו ע"פ דין תורה, ולחלקו בשווה בין הצדדים. פסק זה שייך לסוגיית האומדנא, בבג"צ הבוגדת, נושא שהעלנו כאן בעבר.
ספק בפרשנות סעיף בשטר צוואה
הפסק השני עוסק בצוואה, שהצדדים מפרשים אותה כל אחד לטובתו ואין ראיה מוכחת לשום צד; כיצד יש לחלק בניהם את הממון, כאשר אף אחד מהצדדים אינו מוחזק.
(למעבר לפסקים יש ללחוץ על הכותרות)
עוסקים בדיני תורה או בענייני חושן משפט? יש לכם דברים מעניינים לומר לציבור? יש לכם ספרים חדשים בענייני חושן משפט?
צרו איתנו קשר במייל, ונפרסמם בע"ה בעדכון הבא:
psakim.org@gmail.com
תרומות למכון פסקים - לאחזקת האתר
אחזקת האתר עולה ממון רב, ואנו זקוקים לתרומות על מנת להמשיך את הפעילות החשובה הזו.
היו שותפים עימנו!
ניתן לתרום בהעברה בנקאית:
בנק דיסקונט (11)
סניף רמת אשכול (109)
חן - 127152
לתרומה בדרכים אחרות, ולהקדשה והנצחה באתר,
ניתן לפנות אלינו במייל חוזר, או בטלפון: 052-580-2713
התרומות מוכרות לצרכי מס ע"פ סעיף 46
בכדי להתייחס לפסק דין זה, לחץ כאן
ניתן להנציח פסקי דין. לפרטים לחץ
