מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ (שמות פרק כ פסוק כא)
ופירש רש"י: בכל המקום אשר אזכיר את שמי - אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁלִּי.
וביסוד ושורש העבודה הביא מהאריז"ל [וכ"ה בצרור המור כאן], לבאר הלשון שאומרים ביום כיפור (בחזרת הש"ץ בתפילת מוסף) "כשהיו שומעים את השם יוצא מפי כהן גדול",
שהכוונה יוצא מעצמו, שהקב"ה היה עושה קול, וזהו פירוש המילה אזכיר את שמי, דהיינו שהקב"ה מזכיר.
ויתכן לומר ע"פ זה, שהנה באבות (פרק ג משנה ז) שנינו על הלומד תורה ביחיד שהשכינה עמו - מפסוק זה;
ויש לבאר, ע"פ מה שהביא הנפש החיים שהלומד תורה הקב"ה אומר עמו יחד את דברי התורה,
א"כ זהו אזכיר, שהקב"ה מזכיר עם האדם.
ופירש רש"י: בכל המקום אשר אזכיר את שמי - אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁלִּי.
וביסוד ושורש העבודה הביא מהאריז"ל [וכ"ה בצרור המור כאן], לבאר הלשון שאומרים ביום כיפור (בחזרת הש"ץ בתפילת מוסף) "כשהיו שומעים את השם יוצא מפי כהן גדול",
שהכוונה יוצא מעצמו, שהקב"ה היה עושה קול, וזהו פירוש המילה אזכיר את שמי, דהיינו שהקב"ה מזכיר.
ויתכן לומר ע"פ זה, שהנה באבות (פרק ג משנה ז) שנינו על הלומד תורה ביחיד שהשכינה עמו - מפסוק זה;
ויש לבאר, ע"פ מה שהביא הנפש החיים שהלומד תורה הקב"ה אומר עמו יחד את דברי התורה,
א"כ זהו אזכיר, שהקב"ה מזכיר עם האדם.