מתוך ה'מגדלות מרקחים':
הילד איננו ואני אנה אני בא (לז ל)
בפסיקתא זוטרתי ומובא בהרבה מפרשים, אנה אני בא במעשה בלהה. ותמוה מה השייכות של מעשה בלהה למכירת יוסף. והאריכו המפרשים בפלפולים לבאר השייכות.
ובספר כתנות אור לבעל שו"ת פנים מאירות זצ"ל בפרשתינו, ביאר באופן נפלא על פי דברי המדרש רבה פרשה פ"ד סי' ט"ו, "אמר ראובן הוא מונה אותי עם אחי ואיני מצילו, אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותו מעשה של בלהה והוא מונה אותי עם אחי שנאמר ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו", ע"כ. מבואר שראובן למד מחלום יוסף שלא נדחה מכח מעשה בלהה. אך עתה שראה שאין יוסף בבור, א"כ לא נתקיים החלום ואינו אמיתי, וא"כ אנה אני בא ממעשה בלהה, דשוב אין הוכחה שלא נדחה.
והמלבי"ם בספרו ארץ חמדה ועוד הרבה מפרשים ביארו, ע"פ מה שכתבו בשם האריז"ל דבאותו הלילה שבלבל ראובן יצועי אביו היו ראויים להולד עוד שני שבטים תאומים, ומחמת שבלבל היצועים לא נולדו, והתיקון לזה היה שיצאו אותם השבטים מיוסף, דהיינו מנשה ואפרים שעליהם אמר יעקב כראובן ושמעון יהיו לי דהיינו שהם בכלל השבטים. וזהו שאמר ראובן, כיון שהתיקון הוא ע"י שיצאו אלו הב' שבטים מיוסף, א"כ עתה שיוסף איננו, אנה אני בא במעשה בלהה, שאין תיקון לחטאי.
הילד איננו ואני אנה אני בא (לז ל)
בפסיקתא זוטרתי ומובא בהרבה מפרשים, אנה אני בא במעשה בלהה. ותמוה מה השייכות של מעשה בלהה למכירת יוסף. והאריכו המפרשים בפלפולים לבאר השייכות.
ובספר כתנות אור לבעל שו"ת פנים מאירות זצ"ל בפרשתינו, ביאר באופן נפלא על פי דברי המדרש רבה פרשה פ"ד סי' ט"ו, "אמר ראובן הוא מונה אותי עם אחי ואיני מצילו, אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותו מעשה של בלהה והוא מונה אותי עם אחי שנאמר ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו", ע"כ. מבואר שראובן למד מחלום יוסף שלא נדחה מכח מעשה בלהה. אך עתה שראה שאין יוסף בבור, א"כ לא נתקיים החלום ואינו אמיתי, וא"כ אנה אני בא ממעשה בלהה, דשוב אין הוכחה שלא נדחה.
והמלבי"ם בספרו ארץ חמדה ועוד הרבה מפרשים ביארו, ע"פ מה שכתבו בשם האריז"ל דבאותו הלילה שבלבל ראובן יצועי אביו היו ראויים להולד עוד שני שבטים תאומים, ומחמת שבלבל היצועים לא נולדו, והתיקון לזה היה שיצאו אותם השבטים מיוסף, דהיינו מנשה ואפרים שעליהם אמר יעקב כראובן ושמעון יהיו לי דהיינו שהם בכלל השבטים. וזהו שאמר ראובן, כיון שהתיקון הוא ע"י שיצאו אלו הב' שבטים מיוסף, א"כ עתה שיוסף איננו, אנה אני בא במעשה בלהה, שאין תיקון לחטאי.
◆ ◆ ◆
ועל דרך הפשט הפשוט נראה לומר, דהנה מקודם לכן אמרו במדרש שם, להיכן הלך ראובן בזמן מכירת יוסף, אלא שהלך לשקו ולתעניתו, וכשנתפנה משקו ותעניתו חזר לבור וראה שיוסף איננו.
ומעתה היה סבור ראובן, דכיון שמחמת שהלך לשקו ולתעניתו יצאה תקלה גדולה כזו של מכירת יוסף, שהרי אם ראובן היה נשאר שם היה מונע את האחים מזה כמו שמנע אותם מלהרגו, ומחמת שהלך לשקו ותעניתו נגרמה המכירה, א"כ זה הוכחה ששקו ותעניתו אינם רצויים בשמים, וכמו עבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו אותו על פניו, שהתענית גופא נהייתה סיבה לתקלה, ולכן אמר אנה אני בא במעשה בלהה מאחר שהראוני מן השמים שתשובתי אינה רצויה.
אבל האמת היתה שתשובתו היתה רצויה, ויוסף לא מת בבור אלא עלה משום לגדולה, וכל זה לא היה אלא סיבה מן השמים לגלגל עצה עמוקה שירדו למצרים. ויש ללמוד מזה קל וחומר לשאר בני אדם, שאין אנו יודעים עד מה ואין מקום להתפעל מסימנים שנראים שהמעשים אינם מקובלים, אלא אם המעשים בעצמם טובים יש להמשיך לילך בהם בכל עוז, ותמים תהיה עם ה' אלקיך.