מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה (לה כד)
כתב המרדכי (סנהדרין פרק זה בורר רמז תרצ"ה) שקרובי הנרצח יכולים להעיד על הרוצח, ואפילו הנרצח עצמו יכול להעיד כל זמן שהוא חי ואינו טריפה. והקשה רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (דברי יהונתן פרשת האזינו, ודברי חכמים פרשת שופטים) איך יכול הנרצח להעיד, הרי כל זמן שנרצח חי אין ממיתין את הרוצח, ולאחר מיתתו אי אפשר להרוג את הרוצח דבעינן "יד העדים תהיה בו בראשונה", וקי"ל (סנהדרין מה:) דאם נקטעה יד העדים פטור. וכן הקשה באפיקי ים ח"א סי' י"ט אות י"א.
והנה בפשטות לא קשה לפי"מ שכתב הרמב"ם סנהדרין פי"ד ה"ח דנקטעה יד העדים אינו פטור ברוצח. אך עי' באפיקי ים שם, שכתב דאין זה מוסכם בשאר הראשונים, שמדברי התוס' סנהדרין שם בתירוצם השני נראה דלא כן, עי"ש.
ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה (לה כד)
כתב המרדכי (סנהדרין פרק זה בורר רמז תרצ"ה) שקרובי הנרצח יכולים להעיד על הרוצח, ואפילו הנרצח עצמו יכול להעיד כל זמן שהוא חי ואינו טריפה. והקשה רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (דברי יהונתן פרשת האזינו, ודברי חכמים פרשת שופטים) איך יכול הנרצח להעיד, הרי כל זמן שנרצח חי אין ממיתין את הרוצח, ולאחר מיתתו אי אפשר להרוג את הרוצח דבעינן "יד העדים תהיה בו בראשונה", וקי"ל (סנהדרין מה:) דאם נקטעה יד העדים פטור. וכן הקשה באפיקי ים ח"א סי' י"ט אות י"א.
והנה בפשטות לא קשה לפי"מ שכתב הרמב"ם סנהדרין פי"ד ה"ח דנקטעה יד העדים אינו פטור ברוצח. אך עי' באפיקי ים שם, שכתב דאין זה מוסכם בשאר הראשונים, שמדברי התוס' סנהדרין שם בתירוצם השני נראה דלא כן, עי"ש.
◆ ◆ ◆
עוד הביא באפיקי ים שם שיש שתירצו דדוקא אם נקטעה יד שני העדים פטור, אבל אם נקטעה יד אחד העדים שפיר מקיימים יד העדים תהיה בו בראשונה בעד השני, וכן נראה מדברי המנ"ח מצוה תס"ב דבנקטעה יד אחד מן העדים מתקיים הדין בעד השני. אך בדברי יהונתן שם כתב דבעינן שיד שני העדים תהיה קיימת.
והנה באפיקי ים שם הביא שיש שהוכיחו שלמצות "יד העדים" די בעד אחד, מהא דתנן בסנהדרין מה. שאחד מן העדים דוחפו על מתניו ואם מת בה יצא. אך יש לדחות, דאמנם לקיום הדין של יד העדים סגי באחד מן העדים, אבל מ"מ בעינן שכל אחד ואחד מן העדים יהיה ראוי לקיום מצוה זו. ובאפיקי ים שם כתב באופן אחר, דהמצוה לכתחילה היא בשני העדים, כדתנן התם שאם לא מת בדחיה העד השני נוטל את האבן ונותנו על ליבו, א"כ מבואר דאדרבה המצוה היא שיהיה יד שני העדים, אלא שאם מת בדחיה לבד יצא, אך מ"מ בעינן שיהיה ראוי להתקיים המצוה בשני העדים, דהיינו שאם לא מת בראשון יהרגנו השני.
ונראה דאף אם מצות יד העדים תהיה בו בראשונה היא על שני העדים, מ"מ אין זה מעכב, דאם אחד מן העדים היה גדם מעיקרא, אז ודאי מקיימין את דין יד העדים בעד השני, ולא אמרינן שיתבטל לגמרי דין יד העדים. דזה יש ללמוד עכ"פ מהא דאם מת בדחיה יצא, שיש קיום מצוה גם ביד של עד אחד.
◆ ◆ ◆
ובאפיקי ים שם כתב ליישב, דכיון דמעיקרא היה עומד למיתה רק לאחר מיתת הנרצח, א"כ הוי כעדים גידמים מעיקרא שלכו"ע אין מעכב דין יד העדים, כמבואר בגמ' שם. אך דחה תירוץ זה לפי"ד רש"י שם שפירש דבעדים גידמים מעיקרא מתקיים דין יד העדים "דזהו יד שלהם", משמע דדוקא אם עכ"פ יכולים להמית מעל מקום הגדם, אבל אם אין להם אפשרות להרוג כלל, אף בגידמין מעיקרא לא מהני, והביא שכ"כ בחות יאיר סי' קס"ז שאם נקטעה יד העדים עם האבר העליון אפילו בגידמין מעיקרא פטור.
אמנם ברמב"ם (סנהדרין פי"ד ה"ח) מבואר דהיכא דהעדים גדמין מעיקרא יהרג בידי אחרים ולא בידי העדים, דבטל לגמרי דין יד העדים. ולפי"ז לא קשה, דכיון דמעיקרא לא היתה מצות יד העדים, מתקיימת מצות ההריגה ביד כל אדם. אבל לדעת רש"י קשה.
ויתכן לומר, דהנה הסבר שיטת רש"י הוא דס"ל דהא דלא בעינן קרא כדכתיב מ"מ לא מתבטלת המצוה לגמרי אלא כמו שמדמה הגמ' למצורע שאין לו בוהן ימין שנותנין על מקומו, ולא מתבטל המצוה לגמרי, ולכן אם אי אפשר כלל לקיים יד העדים פטור אע"פ שהוא מעיקרא. ולפי"ז אפשר לומר דכל זה אם בשני העדים אי אפשר לקיים יד העדים כלל, בזה אף אם מעיקרא הוא כן פטור, אבל רק עד אחד אינו יכול לקיים יד העדים מעיקרא, גם רש"י מודה בזה שיתקיים הדין בעד השני, ואין זה ביטול מצות יד העדים לגמרי, שהרי כבר נתבאר דגם בעד אחד יש קיום של יד העדים, ומה שהוא עד אחד ולא שני העדים לא גרע מנתינה על שמאל במצורע או על מקומה של הבוהן, דאע"פ שאינו כמצוותו מ"מ לא בעינן אלא שלא תתבטל המצוה לגמרי.
◆ ◆ ◆
ולכאורה בעיקר הקושיא יש ליישב בפשיטות, לפי מש"כ הרמב"ם רוצח פ"א ה"ב, שלכתחילה המצוה ביד גואל הדם להרוג את הרוצח, וכתב החזו"א (סנהדרין סי' כ"ב לדף מה:) דלפי"ז נקטעה יד העדים ברוצח משכחת לה רק היכא שאין לו גואל הדם דאז בי"ד ממיתין אותו כמ"ש הרמב"ם שם. א"כ בפשיטות י"ל דהכא מיירי שיש לו גואלים.