מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים (כז כא)
הרמב"ן בסוף השגותיו לספר המצות של הרמב"ם, מצדד שנאמר בזה מצות עשה שבשעת יציאה למלחמה צריכין לשאול באורים ותומים. ובספר מעין החכמה לרבי נח חיים צבי ברלין אבדק"ק אה"ו בעל העצי ארזים, הקשה ממה שנאמר בספר דברי הימים (ב כ), שבאו בני עמון ומואב להלחם בישראל, והיה יהושפט המלך בצרה ודואג מאד על הצלחת מלחמתו, עד שקרא צום על כל יהודה והיה בדאגה זו עד שלבש רוח ה' את יחזיאל לבני אסף והתנבא בתוך העם לראות ישועת השם אשר ילחם לפני אויביכם, ויהושפט הזהירם האמינו בנביאיו והצליחו, שמכל זה נראה שלא שאל באורים, ויהושפט מלך כשר היה וקשה הדבר לומר שהיה מבטל מצות עשה, עכ"ל.
והנה בפשוטו יש ליישב שדוקא למלחמת הרשות אין מוציאים אלא על פי אורים ותומים, אבל מלחמת מצוה אינה צריכה שאלת אורים ותומים, וכן מבואר בדברי רבינו יונה סנהדרין טז. עי"ש, והנה הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ה ה"א כתב שמלחמה שהיא לעזרת ישראל מיד צר שבא עליהם נחשבת מלחמת מצוה, ולכן מלחמת יהושפט שהיתה להציל ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה וליכא החיוב לשאול באורים ותומים.
ובזה יש לבאר מה שמצינו בזמן שנלחם שאול בפלשתים וניצחום, אמר שאול (שמואל א יד לו) נרדה אחרי פלשתים לילה ונבוזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש וגו', ויאמר הכהן נקרבה הלום אל האלקים, וישאל שאול באלקים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא, ע"כ. וקשה מדוע בתחילת אותה המלחמה לא נזכר ששאלו באורים ותומים האם לצאת. אלא שביציאתם למלחמה היה זה מלחמת מצוה לעזרת ישראל מיד צר וכדברי הרמב"ם הנ"ל, אבל עתה שכבר נצחום והוי רק לשם ביזה, הרי זו מלחמת הרשות וצריך לשאול באורים ותומים. אמנם בדברי הרמב"ן עצמו בהשגות שם, מבואר שגם במלחמת מצוה צריך לשאול באורים ותומים.
ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים (כז כא)
הרמב"ן בסוף השגותיו לספר המצות של הרמב"ם, מצדד שנאמר בזה מצות עשה שבשעת יציאה למלחמה צריכין לשאול באורים ותומים. ובספר מעין החכמה לרבי נח חיים צבי ברלין אבדק"ק אה"ו בעל העצי ארזים, הקשה ממה שנאמר בספר דברי הימים (ב כ), שבאו בני עמון ומואב להלחם בישראל, והיה יהושפט המלך בצרה ודואג מאד על הצלחת מלחמתו, עד שקרא צום על כל יהודה והיה בדאגה זו עד שלבש רוח ה' את יחזיאל לבני אסף והתנבא בתוך העם לראות ישועת השם אשר ילחם לפני אויביכם, ויהושפט הזהירם האמינו בנביאיו והצליחו, שמכל זה נראה שלא שאל באורים, ויהושפט מלך כשר היה וקשה הדבר לומר שהיה מבטל מצות עשה, עכ"ל.
והנה בפשוטו יש ליישב שדוקא למלחמת הרשות אין מוציאים אלא על פי אורים ותומים, אבל מלחמת מצוה אינה צריכה שאלת אורים ותומים, וכן מבואר בדברי רבינו יונה סנהדרין טז. עי"ש, והנה הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ה ה"א כתב שמלחמה שהיא לעזרת ישראל מיד צר שבא עליהם נחשבת מלחמת מצוה, ולכן מלחמת יהושפט שהיתה להציל ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה וליכא החיוב לשאול באורים ותומים.
ובזה יש לבאר מה שמצינו בזמן שנלחם שאול בפלשתים וניצחום, אמר שאול (שמואל א יד לו) נרדה אחרי פלשתים לילה ונבוזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש וגו', ויאמר הכהן נקרבה הלום אל האלקים, וישאל שאול באלקים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא, ע"כ. וקשה מדוע בתחילת אותה המלחמה לא נזכר ששאלו באורים ותומים האם לצאת. אלא שביציאתם למלחמה היה זה מלחמת מצוה לעזרת ישראל מיד צר וכדברי הרמב"ם הנ"ל, אבל עתה שכבר נצחום והוי רק לשם ביזה, הרי זו מלחמת הרשות וצריך לשאול באורים ותומים. אמנם בדברי הרמב"ן עצמו בהשגות שם, מבואר שגם במלחמת מצוה צריך לשאול באורים ותומים.
◆ ◆ ◆
ונראה ליישב באופן אחר, דהנה ביהושע עצמו שנאמר לו "ולפני אלעזר הכהן יעמוד", לבסוף לא מצינו ששאל באורים ותומים כדאיתא בעירובין סג. עי"ש, וביארו התוס' סנהדרין טז. ד"ה מה, כיון שהיה נגלה לו בנבואה מה יעשה. וקשה לפי"ד הרמב"ן הרי מ"מ איכא מצוה לשאול באורים ותומים.
ומוכרח מזה, דכאשר כבר יש דבר ה' בנבואה אין חיוב לשאול עוד באורים ותומים, דהעיקר הוא שתהיה המלחמה על פי ה', [ועי' ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ג לגבי הוספה על העיר והעזרות, "נביא יש כאן, אורים ותומים למה אני צריך"].
ועל כן משה רבינו שהיה יכול תמיד לומר עמדו ואשמעה מה ידבר ה' והנבואה היתה לו בכל עת שנצרך, לא היה צריך אורים ותומים, אך ליהושע שלא היתה הבטחה זו, ולא היה יכול מצידו להביא הנבואה בכל עת, הוצרך לצוותו שאם יצטרך שתהיה לו מלחמה ולא תהיה לו נבואה, ישאל באורים ותומים שאותם יכולים לשאול תמיד, וכל זה בכדי שיהיה על פי ה'. אך לבסוף בפועל לא הוצרך לכך, כי במציאות בכל הפעמים שהיה לו צורך באה לו נבואה על כך, והציווי לשאול באורים ותומים הוא רק כשאין נבואה וכנ"ל. וממילא ניחא גם כאן במלחמת יהושפט, כי מאחר שהיתה לו נבואה, שוב אינו צריך לשאול באורים ותומים.
[ואין להקשות למה התפלל תחילה ולא שאל מיד באורים ותומים, דנראה שגם לזכות שיענו אותו באורים ותומים היה צריך תפילה, דהנה בשמואל שם נאמר "וישאל שאול באלקים הארד אחרי פלשתים ולא ענהו ביום ההוא", ובתרגום "ולא קביל צלותיה ביומא ההוא", הרי דעניה באורים ותומים תלויה בקבלת התפילה, ולכן קודם שבא יהושפט לדרוש בה' התפלל, ומיד שרתה רוח נבואה על הנביא ונתנבא שיצליחו במלחמה ושוב לא היה צריך לשאול באורים ותומים].
ובמשך חכמה כאן, כתב ליישב את קו' המעין החכמה, על פי הגמ' ביומא עג: שאין שואלין אלא בכהן גדול שהשכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקודש, ובזמן יהושפט לא היה להם כהן כזה.
