לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך
רש''י בפרשת יתרו מבאר שהגדולים מוזהרים על הקטנים שקטן שבא לכבות האבא צריך למנוע.
[ושאר כל עשרת הדברות רש''י לא מפרש כאן אל כותב שסומך על מה שפירש בכי תשא ואדם שקורא שמות כתוב שיכול לצאת יד''ח ברש''י האם צריך לקרוא את הרש''י בכי תשא ולכאורה הוה כמו שאין רש''י שצריך לקרוא מקרא ג''פ או שמו''ת]
הרמב''ם לא מביא את דין זה
אבל בשעה''צ שלד סקנד מחויב אביו מהתורה היכא שהוא עושה לצורך אביו וזה נקרא אתה ובנך אבל בסימן רסו בביאור הלכה מביא שבן שעושה מלאכה בשביל אביו זה דרבנן.
אבל יש קושיא שהאחרונים שואלים הלא יש דין ספייה מדוע צריך פסוק אתה ובנך שהוא עושה על דעת אביו הלא זה דוקא אם עושה לדעת אביו וא''כ תיפו''ל מדין ספייה בידים ואלי ספייה בידים זה דוקא אם נותן לו בידים ממש
האחיעזר ח''ג סימן פא קונטרס בענין קטן אוכל נבילות שכתב בימי ילדותו והשמיט הרבה וכתב בשנת תרמ והדפיס בשנת תרצט
ומביא שם שתי תירוצים האמרי בינה שכיון שבשבת יש דין מלאכת מחשבת ממילא בקטן אין כאן ספייה כיון שאין לו מחשבה ממילא אין פה ספייה אבל פה נתחדש שיש איסור שהאבא פועל ע''י הקטן גם זה נאסר.
ויש בזה חידוש גדול כיון שאין חיסרון בעצם המחשבה של הדבר אלא שחסר לילד מחשבה כללית וזה יש מקום לדון שזה לא נחשבחסרון במלאכת מחשבת ואטו אין ענין לחנך למצוות של שבת כיון שאין כאן מעשה מצווה כלל.
ומביא אח''כ עוד תירוץ בשם ר'חיים בריסק שבאמת יש גם ספייה אבל ביבמות ו שלאוי דשבת חמירי ומבאר רש'י כיון שמחלל שבת ככופר בכל התורה וממילא אם זה היה מצד ספייה האבא לא נעשה מומר כיון שזה לא מלאוי דשבת אבל כעת שזה איסור אתה ובנך ממילא הוא מומר.
בפמ''ג בפתיחה דוקא אם עוברים על לט מלאכות נעשים מומר אבל מי שעובר על לאוים דשבת לא נעשה מומר והאבי עזרי שואל מרש''י הנ''ל שגם על לאוים ויש עאלה שדוחקים שכיון שבשבת יש חומר שנעשים מומר לכן גם בלאוים.החזוא יו''ד סימן ב מבואר כמו הפמ''ג שעל לאוים דשבת לא נעשים מומר.
אולי אפשר לתלות במחללוקת רש''י כתוב ששבת מעיד על הבריאה ומחלל שבת כאילו כופר במעשה בראשית וממילא אפש''ל שכל דיני שבת הוא כופר במעשה בראשית אבל ברמב''ם כתוב שגם מי שמחלל יוהכ''פ נעשה מומר והגרעק''א מאריך הלא הוא לא כופר במעשה בראשית והרמב''ם כותב ששקולה שבת כנגד כל התורה ויוהכ''פ זה ג''כ חמור ואולי לאוי דשבת לא חמירי ואם נגיד שעל לאוים דשבת אין מומר א''כ הדק''ל.
ושמעתי ממו''ר שליטא כגון אם האב יגיד לשנים שיעשו ממילא זה שניים שעשאוהו ומצד ספייה אין כאן איסור ובאופן שהאבא עושה איתו ביחד מצד ספייה אין כאן אבל מצד אתה ובנך שאסור לאבא לעשות מלאכה ביחד עם הבן
שמעתי ממו''ר שליט''א.
רש''י בפרשת יתרו מבאר שהגדולים מוזהרים על הקטנים שקטן שבא לכבות האבא צריך למנוע.
[ושאר כל עשרת הדברות רש''י לא מפרש כאן אל כותב שסומך על מה שפירש בכי תשא ואדם שקורא שמות כתוב שיכול לצאת יד''ח ברש''י האם צריך לקרוא את הרש''י בכי תשא ולכאורה הוה כמו שאין רש''י שצריך לקרוא מקרא ג''פ או שמו''ת]
הרמב''ם לא מביא את דין זה
אבל בשעה''צ שלד סקנד מחויב אביו מהתורה היכא שהוא עושה לצורך אביו וזה נקרא אתה ובנך אבל בסימן רסו בביאור הלכה מביא שבן שעושה מלאכה בשביל אביו זה דרבנן.
אבל יש קושיא שהאחרונים שואלים הלא יש דין ספייה מדוע צריך פסוק אתה ובנך שהוא עושה על דעת אביו הלא זה דוקא אם עושה לדעת אביו וא''כ תיפו''ל מדין ספייה בידים ואלי ספייה בידים זה דוקא אם נותן לו בידים ממש
האחיעזר ח''ג סימן פא קונטרס בענין קטן אוכל נבילות שכתב בימי ילדותו והשמיט הרבה וכתב בשנת תרמ והדפיס בשנת תרצט
ומביא שם שתי תירוצים האמרי בינה שכיון שבשבת יש דין מלאכת מחשבת ממילא בקטן אין כאן ספייה כיון שאין לו מחשבה ממילא אין פה ספייה אבל פה נתחדש שיש איסור שהאבא פועל ע''י הקטן גם זה נאסר.
ויש בזה חידוש גדול כיון שאין חיסרון בעצם המחשבה של הדבר אלא שחסר לילד מחשבה כללית וזה יש מקום לדון שזה לא נחשבחסרון במלאכת מחשבת ואטו אין ענין לחנך למצוות של שבת כיון שאין כאן מעשה מצווה כלל.
ומביא אח''כ עוד תירוץ בשם ר'חיים בריסק שבאמת יש גם ספייה אבל ביבמות ו שלאוי דשבת חמירי ומבאר רש'י כיון שמחלל שבת ככופר בכל התורה וממילא אם זה היה מצד ספייה האבא לא נעשה מומר כיון שזה לא מלאוי דשבת אבל כעת שזה איסור אתה ובנך ממילא הוא מומר.
בפמ''ג בפתיחה דוקא אם עוברים על לט מלאכות נעשים מומר אבל מי שעובר על לאוים דשבת לא נעשה מומר והאבי עזרי שואל מרש''י הנ''ל שגם על לאוים ויש עאלה שדוחקים שכיון שבשבת יש חומר שנעשים מומר לכן גם בלאוים.החזוא יו''ד סימן ב מבואר כמו הפמ''ג שעל לאוים דשבת לא נעשים מומר.
אולי אפשר לתלות במחללוקת רש''י כתוב ששבת מעיד על הבריאה ומחלל שבת כאילו כופר במעשה בראשית וממילא אפש''ל שכל דיני שבת הוא כופר במעשה בראשית אבל ברמב''ם כתוב שגם מי שמחלל יוהכ''פ נעשה מומר והגרעק''א מאריך הלא הוא לא כופר במעשה בראשית והרמב''ם כותב ששקולה שבת כנגד כל התורה ויוהכ''פ זה ג''כ חמור ואולי לאוי דשבת לא חמירי ואם נגיד שעל לאוים דשבת אין מומר א''כ הדק''ל.
ושמעתי ממו''ר שליטא כגון אם האב יגיד לשנים שיעשו ממילא זה שניים שעשאוהו ומצד ספייה אין כאן איסור ובאופן שהאבא עושה איתו ביחד מצד ספייה אין כאן אבל מצד אתה ובנך שאסור לאבא לעשות מלאכה ביחד עם הבן
שמעתי ממו''ר שליט''א.
נערך לאחרונה: