בדיקת המים במעשה דב' אחיות

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואמר הכהן לאשה יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך, בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה, ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך (ה כא-כב)

העירו המפרשים בשינוי הלשון, שמתחילה כתיב "ירכך" נופלת ו"בטנך" צבה, דהיינו ירכה ובטנה שלה, ואח"כ כתיב בסתמא לצבות "בטן" ולנפיל "ירך".

וביאר בספר הנותן אמרי שפר להראנ"ח, על פי המעשה המובא במדרש כאן בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו ואחת מהן קינא לה בעלה ונסתרה והיה מעלה אותה לירושלים להשקותה, ובדרך עברו בעיר שהיתה דרה אחותה, ואמרה לה האחות אני אלך במקומך, והחליפו בגדיהם ועלתה האחות ושתתה ולא בדקוה המים מאחר שלא היתה זו האשה שנטמאה. בחזרתה חיבקתה אחותה ונישקתה ועלה בה ריח המים והריחה בהם האחות הטמאה, וצבתה בטנה ונפלה ירכה.

וזהו שאמר הכתוב הראשון ירכך נופלת ובטנך צבה, אם את היא האשה הטמאה, ואם אינך האשה הטמאה, מ"מ ובאו בך המים המאררים לצבות בטן ולנפיל ירך של אותה האשה האמיתית, שיסבב הקב"ה שיפגעו בה המים בכל מקום שהיא, עכ"ד הנפלאים.

ובעיקר ההערה עי' בגמ' בסוטה כח. דאיכא למ"ד דילפינן מכאן דכשם שהמים בודקין את האשה כך הם בודקין את הבועל, ו"לצבות בטן ולנפיל ירך" באמת אי"ז על האשה אלא על הבועל, ולפי"ז אתי שפיר. אמנם איכא למ"ד שם דילפינן לה מדכתיב ב' פעמים "ובאו", ולדעה זו יתפרש כביאור הראנ"ח הנ"ל.​

 

[גרינפלד]

וביאר בספר הנותן אמרי שפר להראנ"ח, על פי המעשה המובא במדרש כאן בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו ואחת מהן קינא לה בעלה ונסתרה והיה מעלה אותה לירושלים להשקותה, ובדרך עברו בעיר שהיתה דרה אחותה, ואמרה לה האחות אני אלך במקומך, והחליפו בגדיהם ועלתה האחות ושתתה ולא בדקוה המים מאחר שלא היתה זו האשה שנטמאה. בחזרתה חיבקתה אחותה ונישקתה ועלה בה ריח המים והריחה בהם האחות הטמאה, וצבתה בטנה ונפלה ירכה.​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
בתוספות השלם איתא שאמרה לה האחות שנתחייבה השקאה לאחותה, לכי במקומי ותעשי חסד עמי ועמך, כי גם את תהיי נשכרת שתימצאי טהורה ואז יתקיים בך ונקתה ונזרעה זרע ויהיו לך בנים, עי"ש. ובאמת בפני דוד להחיד"א כתב שאותה האחות ששתתה וניקתה יתקיים בה ונקתה ונזרעה זרע כיון שסוף סוף שתתה המים הקדושים, וכתב כן גם בשם רבי חיים אבולעפיה זצ"ל בספר עץ החיים.

ולפלא איך יתכן לומר כן, הרי באופן זה כל ההשקאה אינה כדין, והוי כמו שלקחה אשה ושתתה ממי הכיור בלא שום דין סוטה, וכי תתברך בזרע מחמת שהמים קדושים, ועוד דאיך אפשר לומר שיהיה חוטא נשכר, הרי מרשעת זו רצתה לחפות על אחותה ולהכשיל את בעל אחותה לקיים את אשתו האסורה לו, ולהגבות כתובתה שלא כדין, ועוד גרמה שימחקו את השם על המים שלא כדין בלא שום היתר, ושיקריבו חולין בעזרה במנחת הקנאות שנעשית שלא כדין, וגם שתתה ממי הכיור המקודשים בלא שחל דין השקאה א"כ הוי ליה מעילה או עכ"פ איסור הנאה, וכי עוד תקבל שכר על זה, [ומדברי בעלי התוס' אין הוכחה לזה, די"ל דרק אותה האשה טעתה בכך שתנקה ותזרע זרע, אבל אליבא דאמת אינו כן, ופשוט].​