מצ''ב מה שכתב אחד הרבנים החשובים בעירנו בענין זה.
הדבר ידוע שבעניני הפטרות יש הרבה מנהגים בעדות השונות, והעיקר הוא להפטיר כמו המנהג.
והנה בנידון דידן מנהג ספרד וארץ ישראל להפטיר שובה בשבת שבין ר"ה ליוה"כ לעולם, וכפי שכתבו הפוסקים;
האבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות כתב: וברוב מקומות בספרד מפטירין שבת של עשרת ימי תשובה שובה ישראל ובשבת לאחר יום הכפורים וידבר דוד לה', ולא יתכן כי ההפטרה זו אינה מענין תשובה וצריך לומר בסוף תרתי תיובתא כמו שאמרנו. וכן כתוב בסדר ר"ח. וכן שמעתי שנוהגין בצרפת ובפרבונציא ע"כ. הרי שנידון דידן הוא מחלוקת ספרד עם צרפת ופרוביציה, שברוב ספרד נהגו להפטיר בשבת דידן שובה ולאחר מכן וידבר דוד. וא"כ מה שהביא מרן זצ"ל הרבה ראשונים שכתבו להפטיר דרשו ולאחר מכן שובה - הרואה יראה שהם מחכמי צרפת ופרוביציה ולא מחכמי ספרד, ובספרד לא נהגו כן [ואעפ"כ שהאבודרהם הקשה על זה - מ"מ המנהג לא היה כדבריו, וגם לאחריו לא קבלו את דבריו וכפי שנביא לקמן].
ובספר תיקון יששכר דף פ"ב ע"א לאחר שהביא את דברי האבודרהם הנ"ל כתב: והמוסתערבים יצ"ו תושבי הארץ וכן שאר רוב הקהלות יצ"ו אשר שם נוהגים כספרד וכן נהגנו כמותם גם אנו קהל המערביים יצ"ו אשר שם אחר הרוב ונוהגין לקרות לשבת שבין ר"ה לי"ה לעולם שבת שובה וכ"כ הרמב"ם בפי"ג מהלכות תפלה שמפטירין בשבת שבין ר"ה לי"ה שובה, ומשמע לעולם כן מפטירין אפילו שקורין בה האזינו וכו', ולא כתב שם מתרתי דתיובתא כלל וכו'. והאריך שם בטעם הדבר שכיון שיש דין להפטיר מענין סדר הפרשיות, ולאחר כיפור אין ענין תשובה לכן לא ראו לנקוט כדעת הפסיקתא בענין זה [ולא ס"ל את תירוצו של האבודרהם שיפה צעקה וכו'] עיש"ב.
ובשו"ת אהל יעקב סי' ס"ד [שהוא המקור שהביא החיד"א להא דהספרדים לא נוהגים להפטיר בצו"ג דרשו] כתב בזה"ל המפטירין בשבת בנתים שובה לעולם ואינם מקפידים על סימן הפסיקתא היא דעת הרמב"ם והגמ' ופוסקים אחרים ונהגו שבכל ארבעה צומות חוץ מט' באב אין מפטירן וכו', וא"כ במקומות הללו וזולת מהספרדים כמו האמבורגו ורבים מקהלות אפריקא הספרדים נהגו כן שלעולם בשבת בנתים אומרים שובה ולאחר עבור יוה"כ חוזרים לסדר ההפטרות ואומרים וידבר דוד, ובכל הצומות ובכללם צום גדליה אין מפטירין כלל וכו' עיש"ב.
גם הכה"ח בסי' תכ"ח אות נ' כתב: מיהו המנהג כסברא ראשונה כמ"ש בהגה דלעולם שובה קודם ליום הכפורים ע"כ.
א"כ נמצא מהנ"ל שהספרדים ותושבי א"י לא נהגו כהפסיקתא [ודלא כמרן השו"ע] אלא לא מפטירין דרשו כלל, אלא רק שובה.
וכיון שכך המנהג [וכ"ה בלוחות השנה שראיתי עתים לבינה, כסא רחמים, אור החיים ועוד] נראה ודאי שאין לשנות מהמנהג הקדום ויש להפטיר בשבת זו שובה ובשבת הבא וידבר דוד.
