מתוך ה'מגדלות מרקחים':
עשה לך שתי חצוצרות כסף (י ב)
בספרי כאן שתי חצוצרות, שיהיו שוות במראה בקומה ובנוי. והעיר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, שהרמב"ם לא הזכיר הלכה זו.
ובפשוטו יש לומר דהנה ביומא סב: הוזכר בגמ' כמה דברים שצריכין להיות שניהם שוים, כגון ב' שעירי יוהכ"פ וב' צפורי מצורע וכו', ובירושלמי שם מוסיף גם הא דשתי חצוצרות כסף, ובשיח יצחק שם כתב דהבבלי שלא הזכיר זאת פליג על הך דרשא, ולפי"ז י"ל דהרמב"ם פסק כהבבלי.
אמנם באמת נראה, דכל הך דינא דיהיו שוים הוא רק בחצוצרות של משה רבינו שהיו למקרא העדה ולמסע המחנות, דהנה בספרי שם דרשינן עוד מדכתיב "שתי" חצוצרות, שאם בא להוסיף על שתים אינו רשאי להוסיף, וזה ודאי רק בחצוצרות של משה רבינו, אבל לדורות יכולים להוסיף על החצוצרות כדתנן בערכין יג. אין פוחתין משתי חצוצרות ומוסיפין עד עולם, ובתוס' שם מבואר דקאי על החצוצרות של הכהנים, וכן מבואר בסוכה נה. שביום שיש כמה מוספין מרבה בתוקעין, וברש"י שם (ד"ה שמרבה) מביא המשנה בערכין הנ"ל [ומבואר ג"כ שמפרשה לענין תקיעת חצוצרות של הכהנים], וצ"ל דרק בחצוצרות של מסע העדה ומקרא המחנות ולא לדורות.
ולפי"ז ניחא היטב השמטת הרמב"ם, דהוא הדין לענין שיהיו שניהם שוים, זהו רק בחצוצרות של מסע העדה ומקרא המחנות, כמו אידך דרשא דשלא יוסיפו. [ובדרך חכמה בהלכות כלי המקדש פ"ג ה"ה ס"ק ל"ג העתיק לדינא דחצוצרות שלדורות על הקרבנות צריכות להיות שוות, ובטעמא דקרא כאן כתב דמ"מ היכא שמרבה בתוקעין אין צריכים שכולן יהיו שוים ודי בכך ששנים מהם יהיו שוים, וכל זה שלא כדברינו הנ"ל, שלפי דברינו לדורות לא בעיא כלל שיהיו שוות].
עשה לך שתי חצוצרות כסף (י ב)
בספרי כאן שתי חצוצרות, שיהיו שוות במראה בקומה ובנוי. והעיר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, שהרמב"ם לא הזכיר הלכה זו.
ובפשוטו יש לומר דהנה ביומא סב: הוזכר בגמ' כמה דברים שצריכין להיות שניהם שוים, כגון ב' שעירי יוהכ"פ וב' צפורי מצורע וכו', ובירושלמי שם מוסיף גם הא דשתי חצוצרות כסף, ובשיח יצחק שם כתב דהבבלי שלא הזכיר זאת פליג על הך דרשא, ולפי"ז י"ל דהרמב"ם פסק כהבבלי.
אמנם באמת נראה, דכל הך דינא דיהיו שוים הוא רק בחצוצרות של משה רבינו שהיו למקרא העדה ולמסע המחנות, דהנה בספרי שם דרשינן עוד מדכתיב "שתי" חצוצרות, שאם בא להוסיף על שתים אינו רשאי להוסיף, וזה ודאי רק בחצוצרות של משה רבינו, אבל לדורות יכולים להוסיף על החצוצרות כדתנן בערכין יג. אין פוחתין משתי חצוצרות ומוסיפין עד עולם, ובתוס' שם מבואר דקאי על החצוצרות של הכהנים, וכן מבואר בסוכה נה. שביום שיש כמה מוספין מרבה בתוקעין, וברש"י שם (ד"ה שמרבה) מביא המשנה בערכין הנ"ל [ומבואר ג"כ שמפרשה לענין תקיעת חצוצרות של הכהנים], וצ"ל דרק בחצוצרות של מסע העדה ומקרא המחנות ולא לדורות.
ולפי"ז ניחא היטב השמטת הרמב"ם, דהוא הדין לענין שיהיו שניהם שוים, זהו רק בחצוצרות של מסע העדה ומקרא המחנות, כמו אידך דרשא דשלא יוסיפו. [ובדרך חכמה בהלכות כלי המקדש פ"ג ה"ה ס"ק ל"ג העתיק לדינא דחצוצרות שלדורות על הקרבנות צריכות להיות שוות, ובטעמא דקרא כאן כתב דמ"מ היכא שמרבה בתוקעין אין צריכים שכולן יהיו שוים ודי בכך ששנים מהם יהיו שוים, וכל זה שלא כדברינו הנ"ל, שלפי דברינו לדורות לא בעיא כלל שיהיו שוות].
◆ ◆ ◆
והנה בתוס' ע"ז מז. הביאו דעת רבינו יהודה שהדין חצוצרות "כסף" הוא רק בשל משה רבינו, ולדורות אין צריכים להיות דוקא של כסף, ולפי"ז לא ילפינן כלל מהדינים האמורים בחצוצרות של מסע העדה לחצוצרות שלדורות על הקרבנות, וניחא ג"כ מה שכתבנו דלא ילפינן מינה לענין שתים שלא יוסיף, וכן לענין שיהיו שוים, דלדורות כתיב רק "ותקעתם בחצוצרות".
אמנם בתוס' זבחים סח. הוכיחו שגם לדורות בעינן של כסף, ועל כרחך דילפינן משל משה, וא"כ קשה דנימא הכי גם לענין שנים שלא יוסיפו.
ויש לומר דלמסע המחנות היה קפידא על מנין החצוצרות, משום דכתיב ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים, ואם תוקעין בשניהם נועדים כל ישראל, וכיון שיש חילוק במנין בין אחד לשנים, י"ל דהקפידא היא על שנים דוקא ולא יותר, משא"כ בתקיעת חצוצרות במקדש דאין בהמנין שנים שום סימן, רק בעינן שתי חצוצרות משום דמיעוט חצוצרות שנים, א"כ ממילא לענין הדינים האמורים ב"שתי" חצוצרות ליכא למילף מחצוצרות של משה שהיה בהם דין מנין מיוחד של שנים מהטעם הנ"ל, ועי'.