ראובן יוסף מיארה
Well-known member
חלק מהמחווה, כמו שכותבים על עוגה מניין השנים וכדו'. חלק מאירועי הטקס.
ע"פ האמת?! מושב ליצים ביטול תורה וחינוך פגום..
שאלה - 216640
לכבוד מרן הרב מוצפי
האם יש איסור לכבות נרות של עוגת יום הולדת בפה?
והאם זה שייך רק למוצ"ש שרשום... לא רשום כלל.
והאם יש איסור לכבות כל נר בפה או גפרור?
תשובה
זה לא איסור אלא הנהגה טובה שכתב הרב ראשית חכמה.
לכבוד מרן הרב מוצפי
האם יש איסור לכבות נרות של עוגת יום הולדת בפה?
והאם זה שייך רק למוצ"ש שרשום... לא רשום כלל.
והאם יש איסור לכבות כל נר בפה או גפרור?
תשובה
זה לא איסור אלא הנהגה טובה שכתב הרב ראשית חכמה.
זה לשון הבא"ח ז"ל: "כתוב בשער רוח הקודש לרבינו האר"י ז"ל לא יסתכל בהרוגים או צלובים ויתרחק ויברח מן ריח נבלה או שאר ריח רע כי יזיק לנפש ולא ילבש שני מלבושים זה בתוך זה ביחד דקשה לשכחה ולא ישלב אצבעות ידיו זו על זו הימין בשמאל ולא יכבה הנר בפיו וטוב לפשוט זרועותיו תמיד לצד פנים שלא יהיו זרועותיו לאחוריו וטוב לו בזה."
מענין לראות את הדברים בשער רוח הקודש. אולי אפשר להעלות מאחד התוכנות השונות.. הרב @בנימין לוריא
כרגע אין לי אפשרות. (אולי בהמשך)
אבל רק אביא מה שנכתב כאן:
בספר חופת אליהו רבה כתב (ע"פ המובא בסוף ספר ראשית חכמה שער ג) שאין לכבות נר, וכן איתא בכף החיים (יו"ד, קטז, ס"ק קט"ו) וזו לשונו: "ארז"ל אל יכבה אדם הנר בפיו ודמו בראשו. והא דנוהגין הנשים בע"ש לכבות את הנרות בפיהם שומר מצוה לא ידע דבר רע", וכן הובא בבן איש חי (פרשת פנחס אות יח), בשו"ת שלמת חיים (מהדו"ק יורה-דעה ח) ובספר בית יחזקאל (עמוד קפג אות לב), וכן כתבו בספר יש נוחלין (אזהרות מן הסכנות) ושו"ת רבבות אפרים (ג, תצז). נראה דמקור הדין הוא בספר אוצר המדרשים (עמוד קסו אות כא), בכל בו (יח). וכן הובא דין זה בספר הליכות עולם (ח"ז פרשת פנחס אות כ עמודים רמח-רמט). וע"ע מש"כ בזה בשו"ת יביע אומר (חלק ט' חאו"ח סי' צ"ה אות י"ד) ובספר שמירת הגוף והנפש חלק ב' (סימן רסז סעיף ח) ויש לציין עוד מה שכתב בספר מנהגי הראש"ל חלק ב' (עמוד 114) שהגר"ע יוסף זצ"ל הקפיד שלא יכבו את נר ההבדלה בפה.
בספר אוצר הידיעות (מערכת נ אות א) כתב כי המכבה את הנר דמו בראשו, והוסיף: "וכתב בשו"ת שלמת חיים (ב, ח) דבוודאי ראוי ליזהר מזה, ומי שאינו יודע, יגן עליו הפסוק שומר פתאים ה' ". ועיין עוד בכף החיים פלאג'י (לא אות כח) דציין דדמו בראשו, ולפיכך לא יכבה את נר הבדלה בפיו, וכן איתא בשו"ת רבבות אפרים (ד, נד אות לה). ויש ספרים שציינו דזה מנהג, וזו לשונו של ספר נשמת שבת (עמוד תכג): "ואגב יש מנהג שלא לכבות נר ברוח פיו, רק ע"י ידיו... אחד מד' דברים שהעושה אותן דמו בראשו והוא המכבה את הנר בפיו".
ועיין יפה ללב (ח"ג קונטרס אחרון יו"ד קטז אות ג) שכתב כן מאזהרות רבי ישראל סרוק תלמיד רבינו האר"י ז"ל.
וראה מש"כ כאן:
שאלה - 141436
שלום לכבוד הרב , האם מותר לשים נרות על עוגת יום הולדת ולומר לילד לכבות אותם?
האם זה נחשב מנהג גויים ?
שמעתי שמצד רוח רעה אסור לכבות נר בנשיפה האם נכון הדבר ומה המקור לעיון תודה
תשובה
מנהג פסול ואסור.
ראיתי שהרבה מצטטים בשמו, מי המחבר? הרב ראשית חכמה כ' בשמו?
שם כ' החשש משום שחלילה בניו נכפים
מי שיוכל להביא הקטע הזה מה כ' שם בדיוק
מענין שאף לא אחד ציטט דברי רבינו האר''י החי וביחוד נפלאתי לפי שהגאון הרב"צ מוצפי בקי גדול בכתבי רבנו האר"י כידוע ליודעים התפלאתי שלא הביא כן. יתכן ומש"כ הבא"ח רק ריש דבריו בשם האר"י ז"ל ולא ענין כיבוי הנר.
(וזה רק בדרך האפשר עד שנבדוק בשער רוח הקודש גופיה כי חלילה לי לתלות בשר בית הזוהר רבנו יוסף חיים ז"ל דברים לא מדויקים או חלילה הטלת דופי)
חכם אחד שליט"א שלח לי ציטוט מהמקורות.
גם דע כי הסתכלות עיני האדם באנשים הנהרגים ע"י תלייה, וכיוצא בה, פוגם מאד בנפשו של אדם, ואפי' אם מסתכל בהם מרחוק מאה אמה או יותר, גם בחוש הריח, אם מריח אדם באיזו נבלה, או ריח רע, פוגם מאד בנפשו, וגורם שתתרחק ממנו, והראיה לזה מן הבשמים של מ"ש להחזיר את הנפש, גם ארז"ל כי הנשמה נהנית מאד מן הריח טוב ועליו נאמר כל הנשמה תהלל יה (תהלים ק"נ):
ה' דברים העושה אותם דמו בראשו: המכבה את הנר בפיו, והיושב בצלו של נר, והעומד בפני הנר ערום, והנכפה שמשמש מטתו, והמשמש בפני הנר דהויין לו בנים נכפים (שם /פסחים/ קי"ב.
ואח"כ יסגור עיניו מכאן ועד סוף העמידה כי יש בתפילה זו תועלת לרחל שהיא עולימתא שפירתא דלית לה עיינין לפי שאינה עומדת כנגדם מאחורי ז"א כמו לאה וגם יחבק ידיו כנגד החזה ויניח הימין על השמאל כדי למתק הדין שבו ולא ישלב האצבעות זה בזה לעולם שלא לערב כחות העליונים הימנים עם השמאלים.
----------------------
ספר פרי עץ חיים - שער התפלה - פרק ב
ולא ילבוש שני מלבושים ביחד, כמו שיש מי שעושין בימי החורף והקור, רק ילבוש כל אחד ואחד בפני עצמו, והעושה כך הוא קשה לשכחה. וטעם הדבר - דע, כי מלבוש האדם הוא מן הקדושה, אמנם ע"י העבירות שהאדם עושה, גורם שיתלבש בקליפות, ושיתאחזו הקליפות במלבושיו. והנה בחינת הלבושים, יש בהם בחי' א"מ מבחוץ, כנודע כי יש א"פ מבפנים בתוך הגוף, והמלבוש מלביש וסובב את הגוף, וא"כ הם אורות מקיפים העומדים בחוץ על המלבושים. ואמנם לכל לבוש ולבוש, יש א"מ אחד, ואין דבר שהוא דוחה את הקליפות כמו א"מ כנודע, כי אין הקליפה נאחז שם, כי לכן הוא עומד מבחוץ בבחי' מקיף, ואינו מתיירא מן הקליפות שיינקו ממנו. נמצא כי הלובש ב' לבושים ביחד, אינו נותן מקום אל האור המקיף שיכנוס ויעבור בין כל מלבוש ומלבוש, ועי"כ אין הקליפה נדחה מן הלבושים, ואז השכחה מצויה מצד הקליפות. ועיין בענין הציצית למטה, שגם ענינו שהוא א"מ מן שערות. ועיין בברכת מלביש ערומים לקמן. ועיין בדרוש מעקה בדע"ח, ובדרוש אבי"ע ובדרוש חיבוט הקבר בספר הגלגולים בסופו:
שער רוח הקודש עם פירוש יוס"ד - דף ז עמוד ב:
גם דע כי הסתכלות עיני האדם באנשים הנהרגים ע"י תלייה, וכיוצא בה, פוגם מאד בנפשו של אדם, ואפי' אם מסתכל בהם מרחוק מאה אמה או יותר, גם בחוש הריח, אם מריח אדם באיזו נבלה, או ריח רע, פוגם מאד בנפשו, וגורם שתתרחק ממנו, והראיה לזה מן הבשמים של מ"ש להחזיר את הנפש, גם ארז"ל כי הנשמה נהנית מאד מן הריח טוב ועליו נאמר כל הנשמה תהלל יה (תהלים ק"נ):
אוצר מדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש
ה' דברים העושה אותם דמו בראשו: המכבה את הנר בפיו, והיושב בצלו של נר, והעומד בפני הנר ערום, והנכפה שמשמש מטתו, והמשמש בפני הנר דהויין לו בנים נכפים (שם /פסחים/ קי"ב.
ספר משנת חסידים - מסכת הבריאה דערבית - פרק ו
ואח"כ יסגור עיניו מכאן ועד סוף העמידה כי יש בתפילה זו תועלת לרחל שהיא עולימתא שפירתא דלית לה עיינין לפי שאינה עומדת כנגדם מאחורי ז"א כמו לאה וגם יחבק ידיו כנגד החזה ויניח הימין על השמאל כדי למתק הדין שבו ולא ישלב האצבעות זה בזה לעולם שלא לערב כחות העליונים הימנים עם השמאלים.
----------------------
ספר פרי עץ חיים - שער התפלה - פרק ב
ולא ילבוש שני מלבושים ביחד, כמו שיש מי שעושין בימי החורף והקור, רק ילבוש כל אחד ואחד בפני עצמו, והעושה כך הוא קשה לשכחה. וטעם הדבר - דע, כי מלבוש האדם הוא מן הקדושה, אמנם ע"י העבירות שהאדם עושה, גורם שיתלבש בקליפות, ושיתאחזו הקליפות במלבושיו. והנה בחינת הלבושים, יש בהם בחי' א"מ מבחוץ, כנודע כי יש א"פ מבפנים בתוך הגוף, והמלבוש מלביש וסובב את הגוף, וא"כ הם אורות מקיפים העומדים בחוץ על המלבושים. ואמנם לכל לבוש ולבוש, יש א"מ אחד, ואין דבר שהוא דוחה את הקליפות כמו א"מ כנודע, כי אין הקליפה נאחז שם, כי לכן הוא עומד מבחוץ בבחי' מקיף, ואינו מתיירא מן הקליפות שיינקו ממנו. נמצא כי הלובש ב' לבושים ביחד, אינו נותן מקום אל האור המקיף שיכנוס ויעבור בין כל מלבוש ומלבוש, ועי"כ אין הקליפה נדחה מן הלבושים, ואז השכחה מצויה מצד הקליפות. ועיין בענין הציצית למטה, שגם ענינו שהוא א"מ מן שערות. ועיין בברכת מלביש ערומים לקמן. ועיין בדרוש מעקה בדע"ח, ובדרוש אבי"ע ובדרוש חיבוט הקבר בספר הגלגולים בסופו:
צודק. לכן כתבתי ע"פ האמת כי זה סתם מנהגים חיצוניים
מי חיבר את 'חוקת עולם'?
אגב, לבקש בקשה אחרי או לפני כיבוי הנרות, לכאורה יכול להיות פה איזה איסור של לא תעוננו ולא תנחשו או משהו מהגדים הללו לכאורה.
ת"ח אחד כתב לי (יום שני ד' באב) כך:
וכתבתי לו על זה:
אחר כך שלחתי למייל שמופיע בילקוט יוסף והם העבירו ללשכת הראשון לציון שליט"א.
וכתבתי להם בזה הלשון:
אני מצרף את המכתב מה שהשיב לי הראשון לציון שליט"א