מתוך ה'מגדלות מרקחים':
העירו להסתפק האם ביומו תתן שכרו ולא תלין פעולת שכיר אתך, תלויים ביום של השכיר או של בעל הבית. ונפקא מינה היכא שבעל הבית גר במדינה אחת והשכיר במדינה אחרת, שאין הזמנים שוים, ודבר זה מצוי בזמנינו שיכולים לשכור מרחוק, וגם יכול השכיר לתבוע שכרו מרחוק.
ולכאורה נראה שזה תלוי בטעמים, דלפי מש"כ רש"י דקביעות הזמן הוא בגלל שנתנה התורה לבעל הבית זמן לבקש מעות, א"כ תלוי בבעל הבית. אך לפי מה שנראה מהרמב"ן שהוא מפני שהשכיר צריך את שכרו עד סוף העונה, א"כ יהיה תלוי בסוף היום אצל השכיר. ולשון התורה "לא תלין פעולת שכיר אתך", משמע שתלוי בבעל הבית, אך מלשון התורה גבי "ביומו תתן שכרו" משמע דתלוי ביומו של השכיר, וצ"ע.
העירו להסתפק האם ביומו תתן שכרו ולא תלין פעולת שכיר אתך, תלויים ביום של השכיר או של בעל הבית. ונפקא מינה היכא שבעל הבית גר במדינה אחת והשכיר במדינה אחרת, שאין הזמנים שוים, ודבר זה מצוי בזמנינו שיכולים לשכור מרחוק, וגם יכול השכיר לתבוע שכרו מרחוק.
ולכאורה נראה שזה תלוי בטעמים, דלפי מש"כ רש"י דקביעות הזמן הוא בגלל שנתנה התורה לבעל הבית זמן לבקש מעות, א"כ תלוי בבעל הבית. אך לפי מה שנראה מהרמב"ן שהוא מפני שהשכיר צריך את שכרו עד סוף העונה, א"כ יהיה תלוי בסוף היום אצל השכיר. ולשון התורה "לא תלין פעולת שכיר אתך", משמע שתלוי בבעל הבית, אך מלשון התורה גבי "ביומו תתן שכרו" משמע דתלוי ביומו של השכיר, וצ"ע.