הסתפקתי בשיטת מרן זצ"ל לגבי ברכת שהחיינו על פטר חמור בבין המצרים.
שהרי ידוע שלא כ"כ ברורה דעת מרן הבית יוסף בסימן שכ"א לגבי ברכת שהחיינו בפדיון פט"ח, ועל כן ביביע אומר העלה וכן עשה מעשה לפטור את הברכה על בגד חדש.
ולעצם הסוגייא בפטר חמור גופיה, אפשר כל חיי החמור לפדותו, רק ששיטת הרמב"ם לכתחילה לפדות אותו תוך הז' ימים הראשונים שנולד.
ומרן בחזו"ע ד' תעניות (בדיני בין המצרים) כתב לגבי פדיון הבן וברכת מילה שלא לדחות את זה. כי שם זה מצווה בזמנה, דא"א לדחותה.
אך משא"כ בפט"ח דאפשר לדחות ואינו כמו פדיון הבן ומילה דנאמר במפורש בתורה זמנה, אלא בכלליות "ופטר חמור תפדה בשה", ולא נתפרש בתורה הזמן הספציפי של הפדיון.
ובסיכום, האם "הלכתחילה" של הרמב"ם נקרא מצווה עוברת, ובפרט שיש ספק על עצם הברכה אם צריך לברך שהחיינו בפט"ח, ועל כן צריך @פרי חדש או בגד חדש בשביל זה.
היכי לדיינו דייני להאי דינא?
שהרי ידוע שלא כ"כ ברורה דעת מרן הבית יוסף בסימן שכ"א לגבי ברכת שהחיינו בפדיון פט"ח, ועל כן ביביע אומר העלה וכן עשה מעשה לפטור את הברכה על בגד חדש.
ולעצם הסוגייא בפטר חמור גופיה, אפשר כל חיי החמור לפדותו, רק ששיטת הרמב"ם לכתחילה לפדות אותו תוך הז' ימים הראשונים שנולד.
ומרן בחזו"ע ד' תעניות (בדיני בין המצרים) כתב לגבי פדיון הבן וברכת מילה שלא לדחות את זה. כי שם זה מצווה בזמנה, דא"א לדחותה.
אך משא"כ בפט"ח דאפשר לדחות ואינו כמו פדיון הבן ומילה דנאמר במפורש בתורה זמנה, אלא בכלליות "ופטר חמור תפדה בשה", ולא נתפרש בתורה הזמן הספציפי של הפדיון.
ובסיכום, האם "הלכתחילה" של הרמב"ם נקרא מצווה עוברת, ובפרט שיש ספק על עצם הברכה אם צריך לברך שהחיינו בפט"ח, ועל כן צריך @פרי חדש או בגד חדש בשביל זה.
היכי לדיינו דייני להאי דינא?
