מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (יז ז)
יש להסתפק בבי"ד שראו באחד שהרג את הנפש, שדנים על פי ראייתם, האם יש בהם דין "יד העדים תהיה בו בראשונה", או דאינם נחשבים "עדים". ולכאורה היה נראה בפשטות דאין זה עדים, אך הגרח"מ שטיינברג שליט"א נטה לומר דעדים לאו דוקא, אלא כל שעל פיהם נהרג יש בו דין יד העדים, וצ"ע.
והעירו ממה שמבואר בסנהדרין מב: דבית הסקילה צריך להיות רחוק מבית דין, כי היכי דלא ליתחזו בית דין רוצחין, א"כ אינם יכולים להיות במעמד הרציחה. אמנם נראה דדין זה אינו דוחה מצות עשה, וכמו שמצינו לגבי מגדף דדרשו בתו"כ סוף פרשת אמור וסמכו השומעים דגם הדיינים סומכים ידיהם על ראשו, הרי דבמקום מצוה יוצאים הבי"ד למקום ההריגה, וא"כ הוא הדין הכא. ואפשר עוד דרק אם יושבים בתורת בי"ד אז צריכים להרחיק מהם את בית הסקילה, אבל מותר לדיינים לבוא למעמד הסקילה, ולכן יכולים לקיים דין "וסמכו השומעים" במגדף, וא"כ הוא הדין ל"יד העדים".
יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (יז ז)
יש להסתפק בבי"ד שראו באחד שהרג את הנפש, שדנים על פי ראייתם, האם יש בהם דין "יד העדים תהיה בו בראשונה", או דאינם נחשבים "עדים". ולכאורה היה נראה בפשטות דאין זה עדים, אך הגרח"מ שטיינברג שליט"א נטה לומר דעדים לאו דוקא, אלא כל שעל פיהם נהרג יש בו דין יד העדים, וצ"ע.
והעירו ממה שמבואר בסנהדרין מב: דבית הסקילה צריך להיות רחוק מבית דין, כי היכי דלא ליתחזו בית דין רוצחין, א"כ אינם יכולים להיות במעמד הרציחה. אמנם נראה דדין זה אינו דוחה מצות עשה, וכמו שמצינו לגבי מגדף דדרשו בתו"כ סוף פרשת אמור וסמכו השומעים דגם הדיינים סומכים ידיהם על ראשו, הרי דבמקום מצוה יוצאים הבי"ד למקום ההריגה, וא"כ הוא הדין הכא. ואפשר עוד דרק אם יושבים בתורת בי"ד אז צריכים להרחיק מהם את בית הסקילה, אבל מותר לדיינים לבוא למעמד הסקילה, ולכן יכולים לקיים דין "וסמכו השומעים" במגדף, וא"כ הוא הדין ל"יד העדים".