• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

בספק הגמ' בנזיר בדף ל"ט א'-ב' לגבי גידול השערות, מדוע לא הוכיחה הגמ' משני משניות מפורשות

א. מתני' דנגעים [פרק ד' משנה ד']: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, טָהוֹר. עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא וכו'.
האם לא מפורש שעיקר השערות, זה ראשן, מדוע לא הביאה הגמ' בנזיר ראיה מזה?
ב.
מתני' דפרה [פרק ב' משנה ה']: הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת בְּתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד. הָיוּ בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת וְהֵן מוֹכִיחוֹת זוֹ אֶת זוֹ, פְּסוּלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַרְבַּע, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת, יִתְלֹשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ, פְּסוּלָה. הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַאְדִּים, עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַחַר הָעִקָּר:
האם אין מחלוקת ר"מ וחכמים תלויה בדיוק בדיון של הגמ' בנזיר?
אני בטוח שיש אפשרות ליישב, ולחלק בחילוקים, השאלה היא, מדוע לא נגעו בזה אפילו בתורת הערה, כרגע חיפשתי בילקוט ביאורים של מתיבתא, ולא מצאתי שם רמז לזה, וקשה בעיניי, שכל גדולי עולם לא הביאו שני משניות אלו, ולו ברמז, ואשמח אם מישהו ימצא לי מי שהעיר בזה.
 
נערך לאחרונה:
לא הבנתי איך אתה רוצה להביא ראיה מהמשניות הללו שהשיער גדול מעיקרו או מראשו?
במשניות מבואר רק שיש עיקר ויש ראש שהוא הצד השני, אך מנין לנו מהיכן השערה גדלה?
 
לא הבנתי איך אתה רוצה להביא ראיה מהמשניות הללו שהשיער גדול מעיקרו או מראשו?
במשניות מבואר רק שיש עיקר ויש ראש שהוא הצד השני, אך מנין לנו מהיכן השערה גדלה?
נכון ואני אוסיף עוד שאפשר שהטעם ללכת אחר העיקר הוא מחמת שהוא סמוך יותר לגוף
 
לא הבנתי איך אתה רוצה להביא ראיה מהמשניות הללו שהשיער גדול מעיקרו או מראשו?
במשניות מבואר רק שיש עיקר ויש ראש שהוא הצד השני, אך מנין לנו מהיכן השערה גדלה?
פשוט וקל!

אם המשנה בנגעים מתייחסת לראש השערה, ולא לעיקרה, ואם שם זה לבן, אז זה נקרא שיער לבן, פירוש הענין שהולכים אחר הראש, והשערה צומחת ממתחת, והראש, זה השיער המקורי שצמח מהבהרת והרי זה סימן טומאה, וכן במשנה בפרה מוכח ליהפך, שלחכמים הולכים אחר העיקר פירוש שזה עיקר השיער, ומה שצמח, צמח כהמשך אליו, ולא מתייחסים אליו [ומשא"כ לדעת ר"מ], וכמד' שהדברים פשוטים.
 
פשוט וקל!

אם המשנה בנגעים מתייחסת לראש השערה, ולא לעיקרה, ואם שם זה לבן, אז זה נקרא שיער לבן, פירוש הענין שהולכים אחר הראש, והשערה צומחת ממתחת, והראש, זה השיער המקורי שצמח מהבהרת והרי זה סימן טומאה, וכן במשנה בפרה מוכח ליהפך, שלחכמים הולכים אחר העיקר פירוש שזה עיקר השיער, ומה שצמח, צמח כהמשך אליו, ולא מתייחסים אליו [ומשא"כ לדעת ר"מ], וכמד' שהדברים פשוטים.
מהיכי תיתי? איך אפשר ללמוד מדיני טומאה וטהרה ולנסות להבין את הסברא שבדבר?
 
חזור
חלק עליון