מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

השב להודעה

תוכן ההודעה

ולגופם של דברים נלענ"ד דלא יתכן לומר כלל בדעתם של פוסקי ספרד דסברי דקבלת הוראת מרן היא רק בתורת ספק ומשום דאם כן נמצא דבמילי דאורייתא קיבלנו דבריו רק לחומרא אמנם לא כשמיקל שהרי סד"א לחומרא ולעומת זאת בדרבנן קיבלנו דבריו רק לקולא אמנם כשמחמיר וחלקו עליו הפוסקים סד"ר לקולא וא"כ מה שכתבו הפוסקים שקיבלנו דבריו בין להקל ובין להחמיר לצדדין קתני להקל בדרבנן ולהחמיר בדאורייתא והא בורכא היא ולא אמרה אדם מעולם
ועוד שאף החיד"א שכתב דחיישינן לחומרא בדיני איסור והיתר כתב דודאי דאין למחות במי שמיקל כמרן ומשמע דסבר דבעיקר הדין הלכה כמרן ומ"מ נהגו לחוש למחמירים
ועוד דבעיקר דין קבלת הוראות רבו בש"ס אין שורש וענף לכך שאפשר לקבל רב לחצאין
ואם אפשר לומר הוא מה שכתב באול"צ ח"ב במבוא דקבלנו הוראות מרן כאילו הם דעת רוב הפוסקים והחולקים כמיעוט ולכן עיקר הדין כמרן ובמקום שאפשר לחווש חיישינן למחמירים
וכמו כן דעת החזו"א בקבלת הוראות מרן אינה מכוונת עם דעת פוסקי ספרד דמלבד מה שיש שכתבו מפורש שקיבלנו דעת מרן אפילו יחלקו עליו רוב הפוסקים ומ"מ אף כאלו שלא כתבו זאת להדיא מ"מ כן מוכח מדבריהם שתפסו כמרן אף במקומות שאין המחלוקת שקולה
וכמו כן אין לומר כלל שהמקומות שנטו מדעתו הם מחמת שהיה נראה להם לגופה של סוגייא דלא כדברי מרן שאף אם זה נכון במקומות מסויימים אין זה מסביר כלל דברי רוב דבריהם והגע עצמך כשכתב החיד"א דחיישינן ברוב דיני איסור והיתר לדברי המחמירין היעלה על הדעת שברוב דיני איסור והיתר הכריעה דעתו דלא כמרן
ונושא זה נטחן עד דק בדור אחרון ולפני שקובעים בזה כללים יש לבסס את הדברים

<blockquote data-quote="מים עמוקים" data-source="post: 132215" data-attributes="member: 4144">ולגופם של דברים נלענ&quot;ד דלא יתכן לומר כלל בדעתם של פוסקי ספרד דסברי דקבלת הוראת מרן היא רק בתורת ספק ומשום דאם כן נמצא דבמילי דאורייתא קיבלנו דבריו רק לחומרא אמנם לא כשמיקל שהרי סד&quot;א לחומרא ולעומת זאת בדרבנן קיבלנו דבריו רק לקולא אמנם כשמחמיר וחלקו עליו הפוסקים סד&quot;ר לקולא וא&quot;כ מה שכתבו הפוסקים שקיבלנו דבריו בין להקל ובין להחמיר לצדדין קתני להקל בדרבנן ולהחמיר בדאורייתא והא בורכא היא ולא אמרה אדם מעולםועוד שאף החיד&quot;א שכתב דחיישינן לחומרא בדיני איסור והיתר כתב דודאי דאין למחות במי שמיקל כמרן ומשמע דסבר דבעיקר הדין הלכה כמרן ומ&quot;מ נהגו לחוש למחמירים ועוד דבעיקר דין קבלת הוראות רבו בש&quot;ס אין שורש וענף לכך שאפשר לקבל רב לחצאיןואם אפשר לומר הוא מה שכתב באול&quot;צ ח&quot;ב במבוא דקבלנו הוראות מרן כאילו הם דעת רוב הפוסקים והחולקים כמיעוט ולכן עיקר הדין כמרן ובמקום שאפשר לחווש חיישינן למחמיריםוכמו כן דעת החזו&quot;א בקבלת הוראות מרן אינה מכוונת עם דעת פוסקי ספרד דמלבד מה שיש שכתבו מפורש שקיבלנו דעת מרן אפילו יחלקו עליו רוב הפוסקים ומ&quot;מ אף כאלו שלא כתבו זאת להדיא מ&quot;מ כן מוכח מדבריהם שתפסו כמרן אף במקומות שאין המחלוקת שקולהוכמו כן אין לומר כלל שהמקומות שנטו מדעתו הם מחמת שהיה נראה להם לגופה של סוגייא דלא כדברי מרן שאף אם זה נכון במקומות מסויימים אין זה מסביר כלל דברי רוב דבריהם והגע עצמך כשכתב החיד&quot;א דחיישינן ברוב דיני איסור והיתר לדברי המחמירין היעלה על הדעת שברוב דיני איסור והיתר הכריעה דעתו דלא כמרן ונושא זה נטחן עד דק בדור אחרון ולפני שקובעים בזה כללים יש לבסס את הדברים</blockquote>

[QUOTE="מים עמוקים, post: 132215, member: 4144"] ולגופם של דברים נלענ"ד דלא יתכן לומר כלל בדעתם של פוסקי ספרד דסברי דקבלת הוראת מרן היא רק בתורת ספק ומשום דאם כן נמצא דבמילי דאורייתא קיבלנו דבריו רק לחומרא אמנם לא כשמיקל שהרי סד"א לחומרא ולעומת זאת בדרבנן קיבלנו דבריו רק לקולא אמנם כשמחמיר וחלקו עליו הפוסקים סד"ר לקולא וא"כ מה שכתבו הפוסקים שקיבלנו דבריו בין להקל ובין להחמיר לצדדין קתני להקל בדרבנן ולהחמיר בדאורייתא והא בורכא היא ולא אמרה אדם מעולם ועוד שאף החיד"א שכתב דחיישינן לחומרא בדיני איסור והיתר כתב דודאי דאין למחות במי שמיקל כמרן ומשמע דסבר דבעיקר הדין הלכה כמרן ומ"מ נהגו לחוש למחמירים ועוד דבעיקר דין קבלת הוראות רבו בש"ס אין שורש וענף לכך שאפשר לקבל רב לחצאין ואם אפשר לומר הוא מה שכתב באול"צ ח"ב במבוא דקבלנו הוראות מרן כאילו הם דעת רוב הפוסקים והחולקים כמיעוט ולכן עיקר הדין כמרן ובמקום שאפשר לחווש חיישינן למחמירים וכמו כן דעת החזו"א בקבלת הוראות מרן אינה מכוונת עם דעת פוסקי ספרד דמלבד מה שיש שכתבו מפורש שקיבלנו דעת מרן אפילו יחלקו עליו רוב הפוסקים ומ"מ אף כאלו שלא כתבו זאת להדיא מ"מ כן מוכח מדבריהם שתפסו כמרן אף במקומות שאין המחלוקת שקולה וכמו כן אין לומר כלל שהמקומות שנטו מדעתו הם מחמת שהיה נראה להם לגופה של סוגייא דלא כדברי מרן שאף אם זה נכון במקומות מסויימים אין זה מסביר כלל דברי רוב דבריהם והגע עצמך כשכתב החיד"א דחיישינן ברוב דיני איסור והיתר לדברי המחמירין היעלה על הדעת שברוב דיני איסור והיתר הכריעה דעתו דלא כמרן ונושא זה נטחן עד דק בדור אחרון ולפני שקובעים בזה כללים יש לבסס את הדברים [/QUOTE]

אימות