שבת (קטו, ב - קטז, א) לרשב"ג פרשה זו אין מקומה כאן, ונכתבה כדי להפסיק בין פורענות לפורענות [וכתב המהר"ם שיף שהנוני"ם הם כעין סוגריים];
ולרבי לא מן השם הוא זה, אלא שהוא ספר בפני עצמו ויש שבעה ספרים בתורה.
והרמב"ן מפרש דברי רשב"ג שקודם ה"ויהי בנסוע" - יש פורענות שנסעו מהר ה' כתינוק הבורח, ולאחמ"כ שתי פורעניות, האחת המתאוננים, והשנייה קברות התאוה,
וכדי שלא יהיו מוחזקים בפורעניות - הכניסה התורה באמצע לרשב"ג הפסק פרשה שאין זה מקומה.
וכתב החת"ס (מובא במהדורה החדשה על שבת) שרשב"ג לשיטתו שחזקה זה בשלש וממילא יכול לפרש כן;
אבל רבי לשיטתו שחזקה זה בשנים, וממילא עדיין יש חזקה, וע"כ שזה ספר בפני עצמו.
ואפשר לפרש [אינני יודע אם כבר כתב כן החת"ס] שזוהי הדגשת רבי "ללא מן השם הוא זה", כלומר שלא שייך לפרש כן.
ולרבי לא מן השם הוא זה, אלא שהוא ספר בפני עצמו ויש שבעה ספרים בתורה.
והרמב"ן מפרש דברי רשב"ג שקודם ה"ויהי בנסוע" - יש פורענות שנסעו מהר ה' כתינוק הבורח, ולאחמ"כ שתי פורעניות, האחת המתאוננים, והשנייה קברות התאוה,
וכדי שלא יהיו מוחזקים בפורעניות - הכניסה התורה באמצע לרשב"ג הפסק פרשה שאין זה מקומה.
וכתב החת"ס (מובא במהדורה החדשה על שבת) שרשב"ג לשיטתו שחזקה זה בשלש וממילא יכול לפרש כן;
אבל רבי לשיטתו שחזקה זה בשנים, וממילא עדיין יש חזקה, וע"כ שזה ספר בפני עצמו.
ואפשר לפרש [אינני יודע אם כבר כתב כן החת"ס] שזוהי הדגשת רבי "ללא מן השם הוא זה", כלומר שלא שייך לפרש כן.