מבואר בגמ' בחולין (פט, א) שלמ"ד מצוות ליהנות ניתנו, דהיינו שקיום מצווה חשיב הנאה, אם נטל לולב של ע"ז, לא יצא יד"ח. והקשה הגר"ש קלוגר (בספר החיים סי' תרמט), שמשמע שגם אם שאר המינים לא היו איסור הנאה, ולכאורה צריך להיות כאן היתר "זה וזה גורם" [ועיי"ש שתירץ שזה וזה גורם הגדר הוא דהאיסור הוא כמאן דליתא, וכאן אם נחשיב כך, לא יצא ידי חובת ארבעת המינים].
ור' צדוק הכהן (תפארת צבי על שו"ע יו"ד סי' י ס"א ד"ה מסוכנת) תירץ, שההנאה היא השכר, ושכר על כל מין הוא שכר בפני עצמו, כיון שלפום צערא אגרא, והתאמץ בלקיחת כל מין. ועוד הביא שמצאנו במקומות נוספים שיש שכר על כל דבר, גם בדברים המעכבים זה את זה [ועיי"ש בריש דבריו שהסכים גם לתירוץ הגר"ש קלוגר].
ור' צדוק הכהן (תפארת צבי על שו"ע יו"ד סי' י ס"א ד"ה מסוכנת) תירץ, שההנאה היא השכר, ושכר על כל מין הוא שכר בפני עצמו, כיון שלפום צערא אגרא, והתאמץ בלקיחת כל מין. ועוד הביא שמצאנו במקומות נוספים שיש שכר על כל דבר, גם בדברים המעכבים זה את זה [ועיי"ש בריש דבריו שהסכים גם לתירוץ הגר"ש קלוגר].
