בכתובות (עד, א) מבואר בגמ' שלומדים דיני תנאים מבני גד ובני ראובן, ולכן צריך שיהיה איתיה בשליחות [ומשא"כ חליצה א"א לעשותה בתנאי], ורש"י מפרש, שהכוונה שלנתינת הארץ משה שלח את יהושע. אכן השטמ"ק הביא בשם רש"י מהדו"ק כעי"ז, ומוסיף שאם בני גד ובני ראובן היו שולחים את שליחיהם לארץ ישראל – היה מתקיים התנאי, וסיים שלא נהירא. וכעי"ז הובא בקש"ק (בכתובות שם, ובב"ב קכו, ב) בשם הרשב"ש (תיקון סופרים שער עשרים ואחד), שיכלו "לשכור חיילות ולעבור לפניהם".
ולכאורה זהו חידוש עצום שלא היו צריכים הם עצמם ללכת. גם צ"ב שבפשוטו איתיה בשליחות – היינו במעשה, ולא בתנאי, כמו בחליצה ע"מ שתתני לי מאתיים זוז, שמבואר בגמ' שא"א, אף שנתינת הכסף אפשר בשליחות. וכן להיפך, כגון ע"מ שתנשאי לפלוני א"א לעשות את התנאי ע"י אחר.
ויתכן שאיתיה בשליחות הוא על הדין של התורה ובכל החלויות רק את המעשה התורה קובעת, אבל את התנאי כל אחד עושה כרצונו, ומשא"כ בבני גד ובני ראובן התורה אמרה איזה תנאי לעשות.
ולפי"ז מיושב דברי התוס' (גיטין עה, א) שכתבו ש"אם בחקותי תלכו" – נחשב איתיה בשליחות, כיון שרוב המצוות אפשר לקיים ע"י שליח, והקשה הפנ"י שצריך שאת המעשה יוכלו לעשות ע"י שליח, ותירץ הברוך טעם (בגליון הפנ"י) ע"פ הגמ' בב"מ (פה, ב) שמה שאברהם אבינו עשה ע"י שליח הקב"ה שילם לבניו ע"י שליח, וממילא כוונת תוס', שאם המצוות ייעשו ע"י שליח – גם השכר יינתן משמים ע"י שליח.
אבל ב'מתורתן של ראשונים' (גיטין שם) הביא תשובות בגדי ישע, שמבאר את התוס' ע"פ מה שהביא הפירוש שהביא רש"י מהדו"ק הנ"ל. וגם זה א"ש, כיון שהתורה קבעה שהתנאי הוא קיום המצוות.
ולכאורה זהו חידוש עצום שלא היו צריכים הם עצמם ללכת. גם צ"ב שבפשוטו איתיה בשליחות – היינו במעשה, ולא בתנאי, כמו בחליצה ע"מ שתתני לי מאתיים זוז, שמבואר בגמ' שא"א, אף שנתינת הכסף אפשר בשליחות. וכן להיפך, כגון ע"מ שתנשאי לפלוני א"א לעשות את התנאי ע"י אחר.
ויתכן שאיתיה בשליחות הוא על הדין של התורה ובכל החלויות רק את המעשה התורה קובעת, אבל את התנאי כל אחד עושה כרצונו, ומשא"כ בבני גד ובני ראובן התורה אמרה איזה תנאי לעשות.
ולפי"ז מיושב דברי התוס' (גיטין עה, א) שכתבו ש"אם בחקותי תלכו" – נחשב איתיה בשליחות, כיון שרוב המצוות אפשר לקיים ע"י שליח, והקשה הפנ"י שצריך שאת המעשה יוכלו לעשות ע"י שליח, ותירץ הברוך טעם (בגליון הפנ"י) ע"פ הגמ' בב"מ (פה, ב) שמה שאברהם אבינו עשה ע"י שליח הקב"ה שילם לבניו ע"י שליח, וממילא כוונת תוס', שאם המצוות ייעשו ע"י שליח – גם השכר יינתן משמים ע"י שליח.
אבל ב'מתורתן של ראשונים' (גיטין שם) הביא תשובות בגדי ישע, שמבאר את התוס' ע"פ מה שהביא הפירוש שהביא רש"י מהדו"ק הנ"ל. וגם זה א"ש, כיון שהתורה קבעה שהתנאי הוא קיום המצוות.