גליון 1 | פרשת תולדות תשפ"ד
להצטרפות ולתגובות: news@moreshet-maran.com
*
נרגשים אנו להגיש בפניכם את ה"ניוזלטר" הראשון מבית "המרכז למורשת מרן", בו נביא* אליכם מידי שבוע בעהשי"ת חומר מרתק ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א, ובנו הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א.
הפיצו את הבשורה לחברים ובני המשפחה, וזכו גם אותם!
ניתן לשלוח גם עדכונים מהנעשה בעולם התורה, שיפורסמו בלנ"ד בניוזלטרים הבאים. |
|
|
מעלת כיבוד הורים - לא מה שחשבתם!בפרשת תולדות מסופר על יצחק אבינו שהיה אוהב את עשו בנו "כי ציד בפיו". בעבור הציד שהכין והביא לו.
מובא במדרש, כי יצחק אבינו לא היה נהנה אלא מסעודת מצווה. ואם כן, נשאלת השאלה כיצד אכל ממה שהביא עשו?
אלא שעשו הלך להביא את האוכל ליצחק אבינו, וקיים בכך "כיבוד הורים". ואם כן, הרי שזו היא סעודת מצווה, וממנה אכל יצחק אבינו.
עד כמה גדולה מעלת כיבוד הורים, שהינם מתפללים על ילדיהם שילכו בדרך התורה בלי הפסק, סיפר מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א את הסיפור הבא:
>> לחצו כאן או על התמונה לצפייה! |
|
|
מדוע מזכירים בסיום מסכת את שמות בני רב פפא?ב"ה. אייר תשפ"ב
לכבוד ראש הכולל הגאון רבי שלמה חדד שליט"א
שלום רב,
מה ששאל אודות מה שמובא בספר עין יצחק ח"א, במה שנוהגים להזכיר בסיום מסכת שמות י' הבנים של רב פפא, דעביד שלמא בין החכמים, ועדיין צריך ביאור מה הקשר של שלום לסיום המסכת.
הנה בעשרה דברים בש"ס הכריע רב פפא בין המחלוקות ועשה ככולם, ועי"ז הרבה שלום בעולם, על כן זכה לעשרה בנים ת"ח, שמזכירים אותם בסיום מסכת להראות גודל השלום, וכיון שכל המחלוקות מוזכרים בש"ס, וגם דברי רב פפא הם בש"ס, לכן אומרים זה בסיום המסכתות להראות גודל השלום.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
מתוך ספר הזכרון השנתי למרן "קובץ בית יוסף - תשפ"ד" |
|
|
מאמר בשבח "שירת הבקשות" מכתב ידו של מרןה"בקשות" הנאמרות בליל שבת קודש, יסודתם בהררי קודש מיסודם של גדולי רבני ארם צובה, ומעוררות את האדם לרשפי אש שלהבת יה של עבודת הבורא שהיא עבודה קדושה וטהורה, וכמאמר חז"ל (ערכין יא.): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב, איזו היא עבודה שהיא בשמחה ובטוב לבב זו השירה!". ועל ידי השירה זוכים להשראת שכינה, וכמאמר חז"ל (שבת ל:) "ושבחתי אני את השמחה, זו שמחה של מצוה, ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק וקלות ראש, אלא מתוך שמחה של מצוה, שנאמר: ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'!" ואמרו עוד (בשוחר טוב יח): "כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו, ונעשה כבריה חדשה".
לכן בואו ונחזיק טובה לחברת "אוהבי ציון", מבני ציון היקרים המסולאים בפז בקרתא דשופרייא עיר עוז לנו ירושלים עיר קדשינו ותפארתינו, העומדים בבית ה' לילות בכל ליל שבת קודש (בימי החורף), ופוצחים פיהם בקול רנה ותודה בשירות ובתשבחות, בדברי ה"בקשות", המיוסדים על אדני פז, חוצבי להבות אש, בקולות ערבים משמחי אלהים ואנשים, אשרי חלקם ומה נעים גורלם. עליהם נאמר: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". וידועים דברי חז"ל (באותיות דר' עקיבא): "לא ברא הקב"ה את עולמו אלא בשביל שירה וזמרה".
והנה בימים אלו אשר ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו במלחמת ששת הימים, ואחריה, כי גבר עלינו חסדו. ואנו עוד זקוקים לחסדי השי"ת שיראנו עוד נסים ונפלאות ולזכות לישועה אמתית, עלינו להתגבר ולהתאמץ באמירת הבקשות, ולהוסיף ספסלי דבי מדרשא, ואז יקויים בנו מאמרם (סנהדרין קא.) כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר ודבר בעתו מה טוב. והנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, לעורר בקול נעים גילת ורנן, באהבה ואחוה שלום ורעות, ובמקום גילה שם תהיה רעדה. ובזכות זאת יקויים בנו: "ישראל נושע בה' תשועת עולמים". ונזכה לגאולה שלמה ולבנין קדשנו ותפארתינו, בעמוד כהן לאורים, ולוי מנצח בנבל וכנור, וישראל עומד על משמרת הקדש, במהרה בימינו. אמן [א.ה. עיין מ"ש מרן זיע"א במאור .ישראל דרושים (עמ' רפא - רפה)]
מתוך ספר הזכרון השנתי למרן "קובץ בית יוסף - תשפ"ד"
|
|
|
היזהרו מן הצבועים!
"ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה" (כה, ל).
הקשה מרן פוסק הדור זיע"א: הן ידוע כי עשו הרשע היה מנסה ומשתדל להראות את עצמו כלפי חוץ כאדם צדיק, עד כדי כך שהיה שואל את יצחק אביו: "כיצד מעשרים את התבן ואת המלח?"
ואם כן, מדוע לא חשש שבאומרו ליעקב אבינו "הלעיטני" תתגלה האמת לעין כל, ויראו כולם ויבינו שאינו צדיק כלל וכלל, וכי הוא בסך הכל רשע ותאוותן?
והשיב מרן זיע"א: אכן, זו דרכם של אותם הצבועים, כלפי חוץ מראים את עצמם כצדיקים גדולים, אולם בתוכם פנימה מציות בהם כל המידות הרעות. ומכיון שכך, הרי שברגע שמידותיהם מגיעות לידי מבחן אמתי, מיד הם חוזרים אל טבעם הרגיל, וכל המידות הרעות פורצות החוצה.
זאת מפני שאינם מנסים לעקור ולשרש מתוכם את המידות הרעות, ואז מתגלה פרצופם האמתי.
(משוש תבל – בראשית עמוד ריז). |
|
|
הברכה שהתקיימה!
בפרשת תולדות אנו רואים את ברכותיו של יצחק לבניו יעקב ועשו.
עד כמה גדולה כוחה של ברכה, ראינו בדורנו האחרון אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א. שכל מי שבירך, לא שבו ברכותיו ריקם.
צפו בדברי הגאון הרב דניאל ביטון, בדבריו המיוחדים שאמר במשדר שנערך על ידי המרכז למורשת מרן שנת תשפ"ד. בו הסביר על ברכותיו של מרן וגילה גילוים מרתקים הנחשפים לראשונה:
לצפייה לחצו כאן או על התמונה >>
|
|
|
קחו חלק בהנחלת מורשתו של מרן!ניוזלטר זה נשלח אליכם כחלק מהפעילות העניפה של "המרכז למורשת מרן"
קחו חלק בפעילות הארגון ותהיו שותפים מלאים נחלת המורשת.
ובוודאי שזכותו הגדולה תעמוד לכם לכל מילי דמיטב.
פרטים להעברה בנקאית:
בנק מזרחי טפחות. מס' חשבון 208346 סניף 569
ע"ש המרכז למורשת מרן
|
|
|
|
|
