יצחק משען
Well-known member
בגמ' חגיגה ג' א
תנו רבנן מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין, אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש. שבת של מי היתה? שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה. ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו בפרשת הקהל. ומה דרש בה? הקהל את העם האנשים והנשים והטף, אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן. אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני?! ועוד דרש את ה' האמרת היום וה' האמירך היום וכו'... בלשון הזה אמר להם אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו! ולימרו ליה בהדיא? משום מעשה שהיה דתניא מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אלעזר בלוד, אמר לו מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמר ליה נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. אמר לו יוסי פשוט ידיך וקבל עיניך, פשט ידיו וקבל עיניו. בכה רבי אלעזר ואמר סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, אמר לו לך אמור להם אל תחושו למניינכם כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכתא למשה מסיני עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית מה טעם הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית. תנא לאחר שנתיישבה דעתו אמר יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן וחזרו.
וחזינן מסוגיא זו שרבי יוחנן בן ברוקא ורבי אלעזר חסמא לא רצו לומר לרבי יהושע מה חידוש היה בביהמ"ד, מחשש פן יקפיד עליהם כמו שהקפיד רבי אליעזר [כך צריך לומר לדעתי העניה שהוא זה שהיה גר בלוד] על רבי יוסי
ולא זכיתי להבין
מה באמת יש להקפיד על התלמיד שעונה לשאלת רבו
ומה חטא רבי יוסי שאמר דברים כהוויתן ממה שנמנו וגמרו בבית המדרש?
ורש"י פירש "הוקשה בעיניו שנתן עטרה לאותו דורש, והלא מימות אנשי כנסת הגדולה היתה תקנה זו".
ולא מובן על איזה "דורש" מדובר, ולמי הוא נתן עטרה, אם סה"כ אמר מה נמנו וגמרו בבית המדרש
ואם כבר רוצה להקפיד שיקפיד על חכמי בית המדרש שהם העמידו למנין הלכה פשוטה מימות אנשי כנה"ג
וגם מה מקום להקפיד יש אם לא הגיעה לידם הידיעה שכבר אנשי כנה"ג תיקנו תקנה זו
ולמה בכה רבי אליעזר, ומה הקשר של הפסוק סוד ה' ליראיו?
ואיזה מין עונש זה לקבל העינים בידים? איך זה קשור לחטא?
וגם מה זו סיבה שלא לענות לרבי יהושע על שאלתו, אם רבי אליעזר הקפיד מוכרח שגם ר"י יקפיד
ומה עוד שר"י שאל בתחילה על "חידוש" דמשמע גם בהלכה, וכששמע ששבת של ראב"ע היתה שינה את שאלתו לבמה היתה "הגדה" היום, ולמה שינה?
וגם אחרי ששינה הם ממשיכים להתחמק ממנו עד שהוא לוחץ אותם אל הקיר ועונים לו
ולכאורה באגדה כבר מההתחלה יכלו לענות לו, דמה יש להם לפחד שיכעס, על שראב"ע דרש דרשה שכבר נדרשה דורות לפניו, לא מסתבר שעל דבר כזה יכעס
ואם נניח שכאשר רבי אליעזר שאל את רבי יוסי מה חידוש היה בבית המדרש היום, היה רבי יוסי מתחמק ומושך אותו בכל ההתחמקויות שהם התחמקו מר' יהושע עד שלבסוף היה אומר לו נמנו וגמרו וכו', האם אז כבר לא היה רבי אליעזר מקפיד? הרי עדיין מצאה הקפידא מקום לנוח בדיוק כמו בהתחלה?
ובאופן כללי לא הבנתי ממה מתפעל כל כך רבי יהושע עד שמכריז וקרי בקול " אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו!" הרי הם אמרו רק ביאור באגדה ולא איזה חידוש או פלפול עצום בהלכה? וכי דור שיש בו דרשנים אינו דור יתום? הרי שבחו של רבי אלעזר בן עזריה מתבטא בדברים הרבה יותר עקרוניים שהיו בו
ובפרט שכמדומה שעדיין היה ר' עקיבא ורשב"ג ורשב"י ועוד תנאי קדישי חיים, וכי הם לא הספיקו כדי שלא ייחשב הדור יתום?
עלה בדעתי לבאר בכמה אופנים, ובהיות שעדיין לא חיפשתי בספרים לראות מה נאמר בזה, העליתי כאן שמא אחד מהחכמים יש לו דרך קצרה בביאור כל הענין וישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו
תנו רבנן מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין, אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש. שבת של מי היתה? שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה. ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו בפרשת הקהל. ומה דרש בה? הקהל את העם האנשים והנשים והטף, אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן. אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני?! ועוד דרש את ה' האמרת היום וה' האמירך היום וכו'... בלשון הזה אמר להם אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו! ולימרו ליה בהדיא? משום מעשה שהיה דתניא מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אלעזר בלוד, אמר לו מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמר ליה נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. אמר לו יוסי פשוט ידיך וקבל עיניך, פשט ידיו וקבל עיניו. בכה רבי אלעזר ואמר סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, אמר לו לך אמור להם אל תחושו למניינכם כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכתא למשה מסיני עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית מה טעם הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית. תנא לאחר שנתיישבה דעתו אמר יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן וחזרו.
וחזינן מסוגיא זו שרבי יוחנן בן ברוקא ורבי אלעזר חסמא לא רצו לומר לרבי יהושע מה חידוש היה בביהמ"ד, מחשש פן יקפיד עליהם כמו שהקפיד רבי אליעזר [כך צריך לומר לדעתי העניה שהוא זה שהיה גר בלוד] על רבי יוסי
ולא זכיתי להבין
מה באמת יש להקפיד על התלמיד שעונה לשאלת רבו
ומה חטא רבי יוסי שאמר דברים כהוויתן ממה שנמנו וגמרו בבית המדרש?
ורש"י פירש "הוקשה בעיניו שנתן עטרה לאותו דורש, והלא מימות אנשי כנסת הגדולה היתה תקנה זו".
ולא מובן על איזה "דורש" מדובר, ולמי הוא נתן עטרה, אם סה"כ אמר מה נמנו וגמרו בבית המדרש
ואם כבר רוצה להקפיד שיקפיד על חכמי בית המדרש שהם העמידו למנין הלכה פשוטה מימות אנשי כנה"ג
וגם מה מקום להקפיד יש אם לא הגיעה לידם הידיעה שכבר אנשי כנה"ג תיקנו תקנה זו
ולמה בכה רבי אליעזר, ומה הקשר של הפסוק סוד ה' ליראיו?
ואיזה מין עונש זה לקבל העינים בידים? איך זה קשור לחטא?
וגם מה זו סיבה שלא לענות לרבי יהושע על שאלתו, אם רבי אליעזר הקפיד מוכרח שגם ר"י יקפיד
ומה עוד שר"י שאל בתחילה על "חידוש" דמשמע גם בהלכה, וכששמע ששבת של ראב"ע היתה שינה את שאלתו לבמה היתה "הגדה" היום, ולמה שינה?
וגם אחרי ששינה הם ממשיכים להתחמק ממנו עד שהוא לוחץ אותם אל הקיר ועונים לו
ולכאורה באגדה כבר מההתחלה יכלו לענות לו, דמה יש להם לפחד שיכעס, על שראב"ע דרש דרשה שכבר נדרשה דורות לפניו, לא מסתבר שעל דבר כזה יכעס
ואם נניח שכאשר רבי אליעזר שאל את רבי יוסי מה חידוש היה בבית המדרש היום, היה רבי יוסי מתחמק ומושך אותו בכל ההתחמקויות שהם התחמקו מר' יהושע עד שלבסוף היה אומר לו נמנו וגמרו וכו', האם אז כבר לא היה רבי אליעזר מקפיד? הרי עדיין מצאה הקפידא מקום לנוח בדיוק כמו בהתחלה?
ובאופן כללי לא הבנתי ממה מתפעל כל כך רבי יהושע עד שמכריז וקרי בקול " אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו!" הרי הם אמרו רק ביאור באגדה ולא איזה חידוש או פלפול עצום בהלכה? וכי דור שיש בו דרשנים אינו דור יתום? הרי שבחו של רבי אלעזר בן עזריה מתבטא בדברים הרבה יותר עקרוניים שהיו בו
ובפרט שכמדומה שעדיין היה ר' עקיבא ורשב"ג ורשב"י ועוד תנאי קדישי חיים, וכי הם לא הספיקו כדי שלא ייחשב הדור יתום?
עלה בדעתי לבאר בכמה אופנים, ובהיות שעדיין לא חיפשתי בספרים לראות מה נאמר בזה, העליתי כאן שמא אחד מהחכמים יש לו דרך קצרה בביאור כל הענין וישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו
