אושרי רביב
Well-known member
בס”ד, כ”ב אלול תשע”ה,
1745-2/ע”ה
לכבוד
היקר והנעלה, כש”ת ה”ה יעקב בוסקילה נ”י
שלום רב,
למענה לשאלתו בענין בריכת שחיה, שבכל ימות השנה בעוה”ר היא מעורבת, ורק בימות “בין הזמנים” ישנם ימים מיוחדים, שבהם הבריכה מיועדת לצבור החרדי, בהפרדה מוחלטת, האם מותר ללכת לבריכה זו.
הנה ראשית יש להבהיר, כי אסור בכל תוקף להתרחץ בים מעורב, שאין בו הפרדה מוחלטת בין אנשים לנשים, והוא איסור גמור מעיקר ההלכה, ואינה חומרא. ואף לצורך רפואה הדבר אסור, וחולה הצריך לרחוץ בים, ימצא לו מקום נקי מתערובת של נשים, לצורך רפואתו. ומצוה רבה על מנהיגי הצבור יראי ה’ וחושבי שמו, להשתדל להקים מקומות רחצה נפרדים, ואשר גם הדרך אל מקומות רחצה אלו יהיו נקיים מתערובת נשים, כדי להציל רבים מעון, כי חזקה לא שביק איניש היתרא ואכיל איסורא. (גיטין לז:). ובגדולה מזו אמרו (בברכות סא.) כל העובר אחורי אשה בנהר, אין לו חלק לעולם הבא, לפי שהיא מגביהה בגדיה, וזה מסתכל בבשרה. (ובתוס’ כתבו שם, שזהו ברגיל בכך). ובהגהות יעב”ץ שם כתב, שהוא הדין גם בפנויה, שמגרה יצר הרע בעצמו, ומסלק הבושה מעל פניו. וידוע מה שאמרו בירושלמי (פ”א דברכות) שהעינים והלב ב’ סרסורי עבירה וכו’. ובגמ’ עבודה זרה (כ:) ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאת קרי בלילה. וכתבו התוס’ שם שהיא דרשה גמורה. ובבית יוסף (סימן כא), הביא בשם רבינו יונה שבאשת איש איסורו מה”ת, ובפנויה מדברי קבלה. ומעתה ההולך ומתרחץ בים מעורב שהפריצות שם רבה מאד, בודאי שנקרא רשע, שבשום אופן אי אפשר שלא יסתכל בנשים הפרוצות, וגדול עונו מנשוא. וראה בכל זה בשו”ת יחוה דעת חלק ה (סימן סב). ושם כתב לדחות דברי הגר”מ פיינשטיין בשו”ת אגרות משה (חלק אה”ע ס”ס קנו) במי שהוא צריך לרפואה, וסובר שלא יבוא לידי הרהור, אם מותר לו לרחוץ בים, כשיש שם נשים מתרחצות. ע”ש.
והנה אם יש בריכה אחרת בקירבת מקום, שהיא מופרדת במשך כל השנה, בודאי שילך לשם, ולא ילך למקום שבשאר השנה מתרחצים שם בתערובת בעוה”ר, שאין לחזק ידיהם של אלה המכשילים את הרבים. אך אם אין בריכה אחרת בקירבת מקום, מעיקר הדין יש להקל ללכת לשם. ואמנם אם הצבור החרדי יתאחד וימנע מללכת לשם עד שהבריכה תהיה נפרדת במשך כל השנה, והדבר ישפיע על מנהלי המקום להיענות לדבר זה, אין הכי נמי יש להמנע מללכת לשם בכל אופן. אבל אם מנהלי המקום ימשיכו בלאו הכי בדרכם, מעיקר ההלכה אין מניעה מללכת לשם בזמנים שהרחצה בבריכה היא נפרדת לחלוטין.
ובענין ספר המספר גברים ונשים, בודאי שאין ראוי להסתפר אצלו, דלא שייך בזה בעבודתיה טריד, ואף אם הוא קרוב משפחה ומספר אותו חינם, יש להמנע מלהסתפר אצלו, כדי שיתעורר לדעת גודל עוונו, על ידי זה שאין יהודים יראי ה’ מסתפרים אצלו כלל, ובזכות זה יערה עליו רוח ממרום לחזור בתשובה.
1745-2/ע”ה
לכבוד
היקר והנעלה, כש”ת ה”ה יעקב בוסקילה נ”י
שלום רב,
למענה לשאלתו בענין בריכת שחיה, שבכל ימות השנה בעוה”ר היא מעורבת, ורק בימות “בין הזמנים” ישנם ימים מיוחדים, שבהם הבריכה מיועדת לצבור החרדי, בהפרדה מוחלטת, האם מותר ללכת לבריכה זו.
הנה ראשית יש להבהיר, כי אסור בכל תוקף להתרחץ בים מעורב, שאין בו הפרדה מוחלטת בין אנשים לנשים, והוא איסור גמור מעיקר ההלכה, ואינה חומרא. ואף לצורך רפואה הדבר אסור, וחולה הצריך לרחוץ בים, ימצא לו מקום נקי מתערובת של נשים, לצורך רפואתו. ומצוה רבה על מנהיגי הצבור יראי ה’ וחושבי שמו, להשתדל להקים מקומות רחצה נפרדים, ואשר גם הדרך אל מקומות רחצה אלו יהיו נקיים מתערובת נשים, כדי להציל רבים מעון, כי חזקה לא שביק איניש היתרא ואכיל איסורא. (גיטין לז:). ובגדולה מזו אמרו (בברכות סא.) כל העובר אחורי אשה בנהר, אין לו חלק לעולם הבא, לפי שהיא מגביהה בגדיה, וזה מסתכל בבשרה. (ובתוס’ כתבו שם, שזהו ברגיל בכך). ובהגהות יעב”ץ שם כתב, שהוא הדין גם בפנויה, שמגרה יצר הרע בעצמו, ומסלק הבושה מעל פניו. וידוע מה שאמרו בירושלמי (פ”א דברכות) שהעינים והלב ב’ סרסורי עבירה וכו’. ובגמ’ עבודה זרה (כ:) ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאת קרי בלילה. וכתבו התוס’ שם שהיא דרשה גמורה. ובבית יוסף (סימן כא), הביא בשם רבינו יונה שבאשת איש איסורו מה”ת, ובפנויה מדברי קבלה. ומעתה ההולך ומתרחץ בים מעורב שהפריצות שם רבה מאד, בודאי שנקרא רשע, שבשום אופן אי אפשר שלא יסתכל בנשים הפרוצות, וגדול עונו מנשוא. וראה בכל זה בשו”ת יחוה דעת חלק ה (סימן סב). ושם כתב לדחות דברי הגר”מ פיינשטיין בשו”ת אגרות משה (חלק אה”ע ס”ס קנו) במי שהוא צריך לרפואה, וסובר שלא יבוא לידי הרהור, אם מותר לו לרחוץ בים, כשיש שם נשים מתרחצות. ע”ש.
והנה אם יש בריכה אחרת בקירבת מקום, שהיא מופרדת במשך כל השנה, בודאי שילך לשם, ולא ילך למקום שבשאר השנה מתרחצים שם בתערובת בעוה”ר, שאין לחזק ידיהם של אלה המכשילים את הרבים. אך אם אין בריכה אחרת בקירבת מקום, מעיקר הדין יש להקל ללכת לשם. ואמנם אם הצבור החרדי יתאחד וימנע מללכת לשם עד שהבריכה תהיה נפרדת במשך כל השנה, והדבר ישפיע על מנהלי המקום להיענות לדבר זה, אין הכי נמי יש להמנע מללכת לשם בכל אופן. אבל אם מנהלי המקום ימשיכו בלאו הכי בדרכם, מעיקר ההלכה אין מניעה מללכת לשם בזמנים שהרחצה בבריכה היא נפרדת לחלוטין.
ובענין ספר המספר גברים ונשים, בודאי שאין ראוי להסתפר אצלו, דלא שייך בזה בעבודתיה טריד, ואף אם הוא קרוב משפחה ומספר אותו חינם, יש להמנע מלהסתפר אצלו, כדי שיתעורר לדעת גודל עוונו, על ידי זה שאין יהודים יראי ה’ מסתפרים אצלו כלל, ובזכות זה יערה עליו רוח ממרום לחזור בתשובה.
