יוסף דהן
Well-known member
בס"ד, ד' חשון תשפ"ב, 80-2 / פ"ב
לכבוד שוקד באהלה של תורה, כש"ת היקר והנעלה, הרב ינון עובדיה ברכה נ"י שלום רב,
מה ששאל במי שרואה את הים בלילה מקרוב, האם יברך ברכת הים בשם ומלכות. בספר וזאת הברכה (פי"ז הערה 154) כתב בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהרואה את הים הגדול בלילה ומתפעל מראייתו, מברך אף שלא רואהו בבירור, וע' בשו"ת בצל החכמה, ח"ב (סי' ט"ז), וכן בספר חוט שני הלכות ברכות הודאה כתב הרואה את הים בלילה, אם מתפעל מראייתו מברך, ואם במקום שנמצא חשוך שאינו רואה כ"כ את הים, או במקום רחוק מהים, כך שאינו מתפעל כ"כ אינו מברך, ועיין בספר בדי השלחן (סי' ס"ו ס"ק א') שכתב מסתבר דכל ברכות הראיה לפי דעת הש"ע (סי' תקס"א סעיף ב') כל ראיה מרחוק לא הוי ראיה, ובספר וזאת הברכה כתב בשם הגר"ש וואזנר זצ"ל שאין לברך על הים מרחוק, ורק כשרואים כמות המים הגדולה ומרגישים נפלאות הבורא מברכים, ועל כן אם בלילה ברוב המקרים קשה לראות ולהתפעל מן הים הגדול, ואופן כזה אין לברך בשם ומלכות ברכת הים. אבל אם מתקרב לים ורואה את הים מקרוב, יכול לברך גם בלילה ברכת שעשה את הים הגדול, ובשאר הימים עושה מעשה בראשית. ודע שיש טעות באול"צ במה שכתב לברך עושה מעשה בראשית על ים המלח. כי הנה ים המלח נזכר בפרשת לך לך (פרק יד פסוק ג): "עמק השדים הוא ים המלח", ומבואר שם במדרש (ב"ר פר' מב סי' ו), ובילקוט שמעוני שם, "הוא ים המלח", לא היה שם ים, אלא צורים של היאור נתבקעו ונעשה ים, כדכתיב בצורות יאורים בקע (איוב כח). וכן הביא רש"י שם שלאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ולפ"ז אי אפשר לברך עושה מעשה בראשית, וכמ"ש בש"ע (סי' רכח ס"ב), שצריך שיראה הים במקום שלא נשתנה מהלכו ע"י אדם. וכתב המשנ"ב (שם סק"ה), בשם הא"ר, שאפי' בספק אם נשתנה לא יברך. וכ"כ בספר הליכות שלמה (תפלה, עמ' רפז), שעל ים המלח אין לברך, כיון שאינו מעשה בראשית, אלא נוצר לאחר מכן, כמו שפרש"י הנ"ל. וכן בנימוקי א"ח (סי' רכח) כתב בשם הרה"ג ר' יוסף שווארץ שאין לברך על ים המלח מטעם אחר. וכ"פ בשו"ת שבה"ל חלק ט (סי' מז). וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"ו (ס"ס קג). וכתב בספר וזאת הברכה (עמד קנה), שכן הורה לו הגרח"פ שיינברג שלא לברך. ואולם היעב"ץ בספר מו"ק (סי' רכח) כתב, שעל ים כנרת ועל ימה של סדום מברך. וכ"כ בתפארת ישראל פרה (פ"ח בועז סק"ד). ולכן טוב שיהרהר הברכה בלבו. ולא יברך בפיו כי סב"ל, וגם מסתברא מילאת שאין לברך ע"ז.
לכבוד שוקד באהלה של תורה, כש"ת היקר והנעלה, הרב ינון עובדיה ברכה נ"י שלום רב,
מה ששאל במי שרואה את הים בלילה מקרוב, האם יברך ברכת הים בשם ומלכות. בספר וזאת הברכה (פי"ז הערה 154) כתב בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהרואה את הים הגדול בלילה ומתפעל מראייתו, מברך אף שלא רואהו בבירור, וע' בשו"ת בצל החכמה, ח"ב (סי' ט"ז), וכן בספר חוט שני הלכות ברכות הודאה כתב הרואה את הים בלילה, אם מתפעל מראייתו מברך, ואם במקום שנמצא חשוך שאינו רואה כ"כ את הים, או במקום רחוק מהים, כך שאינו מתפעל כ"כ אינו מברך, ועיין בספר בדי השלחן (סי' ס"ו ס"ק א') שכתב מסתבר דכל ברכות הראיה לפי דעת הש"ע (סי' תקס"א סעיף ב') כל ראיה מרחוק לא הוי ראיה, ובספר וזאת הברכה כתב בשם הגר"ש וואזנר זצ"ל שאין לברך על הים מרחוק, ורק כשרואים כמות המים הגדולה ומרגישים נפלאות הבורא מברכים, ועל כן אם בלילה ברוב המקרים קשה לראות ולהתפעל מן הים הגדול, ואופן כזה אין לברך בשם ומלכות ברכת הים. אבל אם מתקרב לים ורואה את הים מקרוב, יכול לברך גם בלילה ברכת שעשה את הים הגדול, ובשאר הימים עושה מעשה בראשית. ודע שיש טעות באול"צ במה שכתב לברך עושה מעשה בראשית על ים המלח. כי הנה ים המלח נזכר בפרשת לך לך (פרק יד פסוק ג): "עמק השדים הוא ים המלח", ומבואר שם במדרש (ב"ר פר' מב סי' ו), ובילקוט שמעוני שם, "הוא ים המלח", לא היה שם ים, אלא צורים של היאור נתבקעו ונעשה ים, כדכתיב בצורות יאורים בקע (איוב כח). וכן הביא רש"י שם שלאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ולפ"ז אי אפשר לברך עושה מעשה בראשית, וכמ"ש בש"ע (סי' רכח ס"ב), שצריך שיראה הים במקום שלא נשתנה מהלכו ע"י אדם. וכתב המשנ"ב (שם סק"ה), בשם הא"ר, שאפי' בספק אם נשתנה לא יברך. וכ"כ בספר הליכות שלמה (תפלה, עמ' רפז), שעל ים המלח אין לברך, כיון שאינו מעשה בראשית, אלא נוצר לאחר מכן, כמו שפרש"י הנ"ל. וכן בנימוקי א"ח (סי' רכח) כתב בשם הרה"ג ר' יוסף שווארץ שאין לברך על ים המלח מטעם אחר. וכ"פ בשו"ת שבה"ל חלק ט (סי' מז). וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"ו (ס"ס קג). וכתב בספר וזאת הברכה (עמד קנה), שכן הורה לו הגרח"פ שיינברג שלא לברך. ואולם היעב"ץ בספר מו"ק (סי' רכח) כתב, שעל ים כנרת ועל ימה של סדום מברך. וכ"כ בתפארת ישראל פרה (פ"ח בועז סק"ד). ולכן טוב שיהרהר הברכה בלבו. ולא יברך בפיו כי סב"ל, וגם מסתברא מילאת שאין לברך ע"ז.
