ברכת שהחיינו לבחור ישיבה שמדליק בביהכנ"ס

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
מישהו שאל אותי אם בחור ישיבה שמדליק בישיבה בלילה הראשון, האם יברך גם שהחיינו.
הרי אולי מכיון שכבר יצא יד"ח קודם לכן מאביו גם בברכת שהחיינו, ממילא לא יוכל לברך שוב.
ואם מדובר במקום שכולם לא הדליקו - אה"נ יברך, אך בישיבה ספרדית שכולם יוצאים יד"ח מהוריהם, לכאו' הדבר דומה לערב חנוכה שחל בערב שבת, שאחר שכולם כבר הדליקו בביתם ובירכו שהחיינו לא מברכים שוב שהחיינו בביהכנ"ס. (וראה בילקו"י חנוכה עמ' ריז-רכא)
או שאולי מכיון שסו"ס הוא מדליק בביכנ"ס והוא עצמו לא בירך שהחיינו הוא כן יוכל לברך.
 
ברור שכן יברך, כדין אדם שאשתו הדליקה עליו ביום הראשון, וביום השני מדליק מברך שהחיינו. שהרי לא נפטר בברכת ההודאה אלא רק על ההדלקה.
עיין חזו"ע (עמ' קלח).
 
ברור שכן יברך, כדין אדם שאשתו הדליקה עליו ביום הראשון, וביום השני מדליק מברך שהחיינו. שהרי לא נפטר בברכת ההודאה אלא רק על ההדלקה.
עיין חזו"ע (עמ' קלח).
לענ"ד זה שונה.
מה יהיה הדין אם אשה הדליקה ביום הראשון על בעלה ובירכה שהחיינו, ואחרי כמה שעות הבעל מגיע לבית, וכי יברך בעצמו?!
וכן, מי שבירך ביום הראשון שהחיינו ולא היה בהדלקה בביהכנ"ס, ברור שלא יברך שהחיינו על ההדלקה בביהכנ"ס ביום השני.
 
מה יהיה הדין אם אשה הדליקה ביום הראשון על בעלה ובירכה שהחיינו, ואחרי כמה שעות הבעל מגיע לבית, וכי יברך בעצמו?!
כי הברכה נתקנה בזמן הדלקת הנרות.
מי שבירך ביום הראשון שהחיינו ולא היה בהדלקה בביהכנ"ס, ברור שלא יברך שהחיינו על ההדלקה בביהכנ"ס ביום השני.
כי הוא בירך כבר שהחיינו.
 
כי הוא בירך כבר שהחיינו.
וגם כאן כבר יצא יד"ח ע"י אביו.
הרי זו לא ברכה שכל אחד חייב בה (כמו שהחיינו בחגים), שהרי בד"כ בחור לא מברך שהחיינו בכל ימי חג החנוכה, כיון שהוא נפטר ע"י אביו, אז גם כאן הוא כבר נפטר ע"י אביו וזה כאילו הוא בעצמו בירך.
 
חזור
חלק עליון