מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך (כב ח)
בספרי פיסקא רכ"ט, "בית" לרבות היכל, "גג" פרט לאולם. ובטעם הדבר שגגו של האולם פטור, כתב בזית רענן לבעל המגן אברהם על הילקוט שמעוני כאן, דהוי כמו בית שער. וקשה, דהפטור של בית שער הוא כיון שאינו ראוי לדירה, והיינו בבית שער שהוא כניסה לחצר שהכל עושין אותו קפנדריא כמ"ש רש"י ביומא יא: לגבי מזוזה ובסוטה מג. לגבי חזרה מעורכי המלחמה, אבל בית שער שעוברים דרכו לבית של יחיד אינו נחשב בית שער לפטור ממזוזה והוא הדין ממעקה, והאולם לכאורה הוא דומה לבית שער של כניסה לבית ולא לחצר, וצ"ע. ועוד קשה, למה נתמעט מ"גגך", הוי ליה להתמעט מ"בית".
ובפירוש המיוחס לראב"ד על הספרי כתב, דשמא גגו של האולם לא היה עשוי להשתמש בו, ולכך היה פטור ממעקה, [ולפי"ז צ"ל שבגגו של ההיכל היו משתמשים, ועי' פסחים פו. ורש"י שם, שהיו מניחים שם כלים הנצרכים לבנין].
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך (כב ח)
בספרי פיסקא רכ"ט, "בית" לרבות היכל, "גג" פרט לאולם. ובטעם הדבר שגגו של האולם פטור, כתב בזית רענן לבעל המגן אברהם על הילקוט שמעוני כאן, דהוי כמו בית שער. וקשה, דהפטור של בית שער הוא כיון שאינו ראוי לדירה, והיינו בבית שער שהוא כניסה לחצר שהכל עושין אותו קפנדריא כמ"ש רש"י ביומא יא: לגבי מזוזה ובסוטה מג. לגבי חזרה מעורכי המלחמה, אבל בית שער שעוברים דרכו לבית של יחיד אינו נחשב בית שער לפטור ממזוזה והוא הדין ממעקה, והאולם לכאורה הוא דומה לבית שער של כניסה לבית ולא לחצר, וצ"ע. ועוד קשה, למה נתמעט מ"גגך", הוי ליה להתמעט מ"בית".
ובפירוש המיוחס לראב"ד על הספרי כתב, דשמא גגו של האולם לא היה עשוי להשתמש בו, ולכך היה פטור ממעקה, [ולפי"ז צ"ל שבגגו של ההיכל היו משתמשים, ועי' פסחים פו. ורש"י שם, שהיו מניחים שם כלים הנצרכים לבנין].
◆ ◆ ◆
ויש לפרש דברי הספרי באופן אחר, לפי מה שכתב בתוספות רי"ד ביומא נב. שלאולם לא היתה כלל תקרה. ולדבריו ניחא היטב דברי הספרי כאן כפשוטו, ד"גג" אתי למעוטי אולם, שלא היה לו גג, [ולולי דכתיב "גג" הוה אמינא שגם בית שיש לו רק חומה בעלמא ואין לו גג טעון מעקה לאותה החומה, דכיון שהחומה רחבה ויכולים ללכת על גביה, א"כ אינה חשובה מעקה עד שיעשה לה עצמה מעקה שאין הולכין על גביו, קמ"ל].
אמנם לכאורה שיטת התוס' רי"ד קשה טובא, דהא איכא למ"ד בעירובין ב. ויומא מד: וזבחים יד. דקדושת האולם כקדושת היכל, ובעירובין שם מבואר דסבירא ליה להך מ"ד שהאולם הוא בכלל "אוהל מועד", והנה בזבחים מ. איתא שאם נפחתה תקרה של היכל, לא היה מזה שם הזאות, שנאמר "באוהל מועד", ואם אין לו תקרה לא הוי אוהל, וא"כ אם האולם הוא בכלל קדושת ההיכל והוי ג"כ אוהל מועד, על כרחך שצריך להיות גם כן מקורה, וצ"ע.