מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה' (כז לב)
בבכורות נז: תנן, שיש שלש גרנות למעשר בהמה, היינו זמנים שקבעו חכמים שיחול בהם חיוב מעשר, שמן התורה מותר למכור או לשחוט בלא מעשר בהמה, אבל חכמים אמרו שמשהגיע אחד מג' זמנים הללו, שוב אסור למכור ולשחוט בלא מעשר. והנה במשנה שם מבואר אליבא דר"א ור"ש, שאחד מזמני הגרנות הוא בכ"ט אלול, והיה ראוי להיות בא' בתשרי, אלא שאי אפשר לקובעו לזמן מעשר בהמה מפני שאין מעשרין ביו"ט, משום מלאכת "צובע".
ולפי"ז נראה לכאורה, שהוא הדין אם חל אחד מהזמנים האחרים של מעשר בהמה בשבת, מקדימים את זמן הגורן לערב שבת. וקשה דא"כ מדוע לא תנן דין זה במגילה ה. באלו אמרו מקדימין אבל לא מאחרין, ששנינו במשנה שם כל הדברין שמקדימין או מאחרין כשחלו בשבת, כגון קריאת מגילה ותשעה באב וכו'.
ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א השיב, שבאמת עיקר זמן הגורן הוא רק לענין איסור מכירה ושחיטה, וזה שפיר יכול לחול בשבת עצמה, ובאמת אין מקדימין ואין מאחרין, [ואה"נ את המעשר בפועל יעשו לאחר השבת או קודם השבת ואין לזה כלל זמן קבוע, כי התקנה היא על האיסור מכירה ושחיטה ולא שיעשרו בפועל]. ודוקא בא' בתשרי שהוא יום שלעולם אין שייך בו מעשר, לא רצו לקבוע זמן שכולו שלעולם הוא מופקע ממעשר בהמה, אבל שאר זמני הגרנות גם כשחלין בשבת אין מקדימין ואין מאחרין אלא האיסור מכירה ושחיטה חל בשבת עצמה.
ואע"פ ששבת עצמה בלאו הכי אסורה בשחיטה ומכירה, נפק"מ לחולה שיש בו סכנה שצריך לשחוט עבורו בהמה בשבת, ויש ב' בהמות, אחת החייבת במעשר ואחת שאינה חייבת, שיהיה חייב לשחוט את הבהמה שאינה חייבת, משום שכבר חל זמן הגורן בשבת עצמה. ועוד נפק"מ למכירה, באופן שמכר בערב שבת שיחול בשבת, דמצד איסור שבת דן הגרעק"א בתשובה שמותר, אך מצד איסור הגרנות יעבור בזה, עכ"ד.
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה' (כז לב)
בבכורות נז: תנן, שיש שלש גרנות למעשר בהמה, היינו זמנים שקבעו חכמים שיחול בהם חיוב מעשר, שמן התורה מותר למכור או לשחוט בלא מעשר בהמה, אבל חכמים אמרו שמשהגיע אחד מג' זמנים הללו, שוב אסור למכור ולשחוט בלא מעשר. והנה במשנה שם מבואר אליבא דר"א ור"ש, שאחד מזמני הגרנות הוא בכ"ט אלול, והיה ראוי להיות בא' בתשרי, אלא שאי אפשר לקובעו לזמן מעשר בהמה מפני שאין מעשרין ביו"ט, משום מלאכת "צובע".
ולפי"ז נראה לכאורה, שהוא הדין אם חל אחד מהזמנים האחרים של מעשר בהמה בשבת, מקדימים את זמן הגורן לערב שבת. וקשה דא"כ מדוע לא תנן דין זה במגילה ה. באלו אמרו מקדימין אבל לא מאחרין, ששנינו במשנה שם כל הדברין שמקדימין או מאחרין כשחלו בשבת, כגון קריאת מגילה ותשעה באב וכו'.
ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א השיב, שבאמת עיקר זמן הגורן הוא רק לענין איסור מכירה ושחיטה, וזה שפיר יכול לחול בשבת עצמה, ובאמת אין מקדימין ואין מאחרין, [ואה"נ את המעשר בפועל יעשו לאחר השבת או קודם השבת ואין לזה כלל זמן קבוע, כי התקנה היא על האיסור מכירה ושחיטה ולא שיעשרו בפועל]. ודוקא בא' בתשרי שהוא יום שלעולם אין שייך בו מעשר, לא רצו לקבוע זמן שכולו שלעולם הוא מופקע ממעשר בהמה, אבל שאר זמני הגרנות גם כשחלין בשבת אין מקדימין ואין מאחרין אלא האיסור מכירה ושחיטה חל בשבת עצמה.
ואע"פ ששבת עצמה בלאו הכי אסורה בשחיטה ומכירה, נפק"מ לחולה שיש בו סכנה שצריך לשחוט עבורו בהמה בשבת, ויש ב' בהמות, אחת החייבת במעשר ואחת שאינה חייבת, שיהיה חייב לשחוט את הבהמה שאינה חייבת, משום שכבר חל זמן הגורן בשבת עצמה. ועוד נפק"מ למכירה, באופן שמכר בערב שבת שיחול בשבת, דמצד איסור שבת דן הגרעק"א בתשובה שמותר, אך מצד איסור הגרנות יעבור בזה, עכ"ד.
