דחוף!!! אני צריך את דברי מרן מלכא לפני קריאת המגילה שלו ביום פורים בתשע"ב או תשע"ג

[יעקב דסטה]

יש בי רושם בל ימחה, שבדידי הוה עובדא וסמוך לקריאת המגילה, עלה בליבי איהך מרן מלכא שהינו לכאו' זקן בא בימים למעלה מ- 91 שנה (סימנך עבדיה כדאיתא ביחו''ד ח''א כמניין השו''ת שם) ואין כוחו במותניו כאיש בגבורותיו, ויוציא את כל קהל חסידיו במצוה זו ע''י הרמקול באשר מפורסמת דעתו בשו''ת יחוה דעת ח''ג (תש''מ) סי' דן ותקע בה מסמרות בספרו חזו''ע פורים (תשס''ג) שעשה כעין פשרה שהמרוחקים שאינם יכולים לשמוע את קולו בלעדי הרמקול לא יוצאים בו לבד. או אז ארע מעשה פלא ואחרי שהכל היה מוכן כשולחן ערוך לקריאת המגילה כולל המקרופון בצידו, פתאום מרן מלכא הסב פניו אל הקהל והשמיט את המיקרופון ממקומו לצד אחר וקרא זה (המקורבים) אל זה (והמרוחקים) ואמר בלשון זהורית "רבותיי, כל מי ששומע את קולי כעת ידע, שגם כשאקרא במיקרופון, הוא יצא י''ח הקריאה וכו..." ע''כ לערך לשונו הקדושה. (וכעת מצאתי שהורה כן בהלכה יומית שלו מיום יב' אדר תשע''ב)
ואשתומם כשעה חדא לחזו''ע (וכפרש"י עה''פ "אתה תחזה" ברוח הקודש), שפשט את ספיקותי לאלתר, וזכיתי לדברי חז''ל בברכות (ז' סע''ב) "גדול שימושה יותר מתלמודה". שבעת השתמשותו במיקרופון זכר שר תורתינו מתורתו והזהיר על כך. ומכאן שהכל בא על מקומו בשלום
כעת אני מוכרח להשיג את העדות הזו ממי שהיה נוכח ותיעד בשמע או צפייה את הרגעים כ-10 דק' לפני הקריאה, כי ראיתי שפרסמו את הקריאות הללו אך פרסמו בדיוק מתחילת ברכות המגילה ולא מה שארע בסמוך לזה.
אשמח אם יש למישהו קצה חוט ויעשה עימי (היינו ר''ת יעקב, ו-מרן עובדיה יוסף) אות לטובה בעדות זו, וכ''ש מהיושבים ראשונה במלכות. כי זה נפק''מ חשובה לי מאוד כדי לסתור מי שבנה דין אליבא דמרן מלכא שחזר בו על סמך מעשה רב שראה (בשנת תשע''א) שמרן מלכא נוהג להקל בזה ובקריאת ס''ת, ושלכאו' מכוח קושיה לפי הבנתו שקולו המקורי לא יכול להגיע לכל קצוות בית הכנסת שלו א''כ לא כולם יוכלו לצאת בו קמ''ל שסמך על המיקילים בשומע קולו רק דרך הרמקול.ואכמ''ל. ועוד חזון (עובדיה יוסף) למועד.

 

[בנימין לוריא]

זכור לי בילקו"י בהלכות ס"ת שכותב להדיא שבקריאה"ת גם מי שאלמלא הרמקול לא היה שומע - יוצא יד"ח. בשונה ממגילה שאז לא יוצא.

 

[יעקב דסטה]

תודה רבה רבנו אין עליך
בתחילה חיפשתי קצת במפתחות ולא מצאתי שם, עכשיו מצאתי בעמ' קח'. ותעלוזנה כליותי.
אך עדיין כלתה נפשי לעדות הנ''ל ממרן מלכא ביומא דפורייא

 

[יעקב דסטה]

לכאו' עדיין צריך עיון, שהקשה לנכון המשנה למלך הראש''ל רבנו יצחק יוסף שליט''א, שהשמיע חסרה בכה''ג דלא יכול לשמוע בלעדי הרמקול דליכא בר חיובא ותירץ ע''פ מה שאמרו התוס' בסוכה (נא:) לעניין עניית האמן על ברכות התורה בבית הכנסת של אלכסנדריה. ותירץ לחלק בשם מרן מלכא בין חובת יחיד במגילה לחומרא לס''ת דהוא חובת ציבור.ע''ש.
ולכאו' אין הראיה דומה לנידון דהתם לא מיירי על לצאת ידי חובה ממש אלא על אמן יתומה דליכא כדין רדיו ממש שמותר לענות בו לדברים שבקדושה אך לא יוצאים בו.
וכן בתירוץ, לכאו' חילוק זה מורה על עצם החיוב בהוצאת הס''ת דבעינן ציבור, אך אחרי כן כל הציבור צריכים לשמוע מבר חיובא ואה''נ ההוצאה לא תיהיה לחינם משום דודאי איכא מניין היושבים ראשונה במלכות שיוכלו לשמוע אף בלעדי הרמקול אך השאר לכאורה דינם כדין הרדיו שהפסידו את המצווה.

ולכאו' אשתמטיתה מהמשנה למלך מש''כ מרן מלכא ביחו''ד (אע''פ שזכר שר תורתינו בילקו''י משנת תש''ן ממסקנת היחו''ד) בעמ' קסח' הביא במאמר מוסגר בשם הקול מבשר שהזכיר גם את הדין של הס''ת והחמיר גם בקול מעורב, והעיר ע''ז מרן מלכא שלכאו' לפי דבריו היה מקום לדון גם במי שהיה יכול לשמוע את קולו בלעדי הרמקול דלא מהני, קמ''ל שהעיקר כמו שכתב לעיל שבכה''ג יש להקל.עכת''ד. היינו רק בכה''ג שהקולות מעורבים אך הבו דלא להוסיף עליה כי לא על הרמקול לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי האדם שעכ''פ מעורב יחיה האדם. ונראה מכאן שדינם שווה לגמרי דאל''ה איזה עוד חילוק יכול להיות בן הרמקול לבדו דהוא לקולא לבין הרדיו לבדו דהוא לחומרא אא''כ נאמר כההוא גברא הנ''ל שמהקולא של הס''ת אף לרחוקים מהש''צ ה''ה להקל במגילה דממ''נ וזה לא יכול להיות שאפ' באחרית ימיו (בהלכה היומית יב' אדר תשע''ב) של מרן מלכא המשיך להורות לעניין המגילה כאשר הייתה באומנה איתו ביחו''ד ובחזו''ע, ושאותם היושבים אחרונה במלכות ולא שומעים בלעדי הרמקול חייבים לקרוא בעצמם מתוך מגילה כשרה.עכת''ד.
ונראה ליישב בכוונת רבותינו, במש''כ בילקו''י שבס''ת הוא קיל טפי מהמגילה משום שבמגילה בעינן שומע כעונה ולכן לחומרא משא''כ בס''ת בשם המאירי והרא''ש, דלא בעינן שומע כעונה ומשום הכי קטן עולה למניין 7 שעיקר המצווה להשמיע לעם ולא בעינן בר חיובא. ובס''ד הכל בא על מקומו בשלום.

 

[יעקב דסטה]

אך זה לא יגהה מזור לקושיה בדין שמיעת קריאת ס''ת מהרדיו הישיר שהוא לחומרא בילקו''י הנ''ל, שלפי האמור יש להקל גם ברדיו ישיר דלא בעינן בר חיובא אלא שישמעו העם.

ולכאו' אם כנים אנו ואזלינן בתר תורה שבכתב שעדיפה על תורה שבעל פה, וסוגיא בדוכתא עדיפא, נראה שגם לעניין ס''ת יש להחמיר כבמגילה כדאיתא ביחו''ד הנ''ל, וכן בחזו''ע שהחמיר במגילה ברדיו ישיר הוא ע''פ כל הפוסקים ביחו''ד כדין הרמקול והטלפון ושאר מיני חשמל המעבירים קולות.
ועוד חזון (עובדיה יוסף) למועד