• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

דיון הלכתי

אליאב צוף

Active member
בשכונה חרדית ישנה קיימת חניה משותפת למספר בניינים, אין לאף אחד מקום חניה בטאבו כמובן מדובר בבניינים ישנים.
לפני כמה שנים אחד הדיירים התקין לעצמו מין מחסום קטן שישמש לו כמחסום בזמן שאינו נמצא וישמור לו את החניה וכמשמגיע נפתח חשמלית.
לאחר מכן קמו עוד מספר דיירים ועשו כן גם, היום בצהריים הגיע גברת שאינה תושבת השכונה, נסעה רברס ועקרה לדייר את המחסום, מחסום כזה עולה כמה מאות שקלים.
והיא שואלת מה הדין האם היא חייבת לשלם על כך?

הגיע אברך וטען שהיא פטורה מלשלם לאחר שהתייעץ עם רב ת"ח מופלג על המחסומים הא, כיון שהמחסום הזה כבור ברשות הרבים והחנייה שייכת לתושבי השכונה, וכי אם ירצה להניח מייבש או איזה מוצר חשמלי בכניסה לבניין לא יתחייבו? עניתי לו שודאי שזה לא דומה אבל את הסברא אני מבין, הגיע דייר אחר ואמר שרק באופן שכל הדיירים חותמים לאותו אדם שהם מתירים זאת רק אז היא חייבת, וכל זמן שלא היה כן היא פטורה..
נשמח לשמוע חוות דעת .
 
שו"ע חו"מ תיב :
"המניח את הכד ברה"ר ובא אחר ונתקל בו ושברו פטור שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים...
הניח הכד במקום שיש לו רשות להניחו ,כמו במקום פנוי שלפני בית הבד, ובא אחר ונתקל בו ושברו חייב... מפני שהיה לו להסתכל "

האשה שהזיקה פטורה רק אם 2 ההנחות נכונות, אם אחת מהן לא נכונה לכאורה היא חייבת:

א) אין לניזק רשות להניח מחסום בחניה ציבורית שמקובל שיש בה זכות שימוש לשכנים לפני שאר ה'עולם'.
ב) חניה ציבורית מהסוג שמתואר בא' לא נקראת מקום ש"היה לו להסתכל" , אע"פ שנוהגים לנסוע בו לאט ובזהירות.

לענ"ד.
 
שו"ע חו"מ תיב :
"המניח את הכד ברה"ר ובא אחר ונתקל בו ושברו פטור שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים...
הניח הכד במקום שיש לו רשות להניחו ,כמו במקום פנוי שלפני בית הבד, ובא אחר ונתקל בו ושברו חייב... מפני שהיה לו להסתכל "

האשה שהזיקה פטורה רק אם 2 ההנחות נכונות, אם אחת מהן לא נכונה לכאורה היא חייבת:

א) אין לניזק רשות להניח מחסום בחניה ציבורית שמקובל שיש בה זכות שימוש לשכנים לפני שאר ה'עולם'.
ב) חניה ציבורית מהסוג שמתואר בא' לא נקראת מקום ש"היה לו להסתכל" , אע"פ שנוהגים לנסוע בו לאט ובזהירות.

לענ"ד.
להנחה א. אם כן לדבריך חנייה זו נחשבת לרה״ר גמור, וקשה מה הזכות שלו מבין שאר ה׳עולם׳ לעניין חניה זו?
אלא ודאי שיש פה הגדרה שונה, כי החניה הזו היא לא ציבורית לכל העולם אלא חניה ששייכת למספר בניינים, ולכן אולי שייך לחייב אותה.

בקיצור כל הוורט פה הוא מה גדר החנייה, להנחה א. התייחסת לניזק שפשע.
ולהנחה ב. התייחסת למזיק שלא פשע.
ובהגדרה נכונה של גדר החנייה פטרנו את שתיהם, וההגדרה היא שהחנייה ודאי לא רשות הרבים גרידא, אלא בספק אם היא בגדר ׳בית הבד׳.
 
להנחה א. אם כן לדבריך חנייה זו נחשבת לרה״ר גמור, וקשה מה הזכות שלו מבין שאר ה׳עולם׳ לעניין חניה זו?
אלא ודאי שיש פה הגדרה שונה, כי החניה הזו היא לא ציבורית לכל העולם אלא חניה ששייכת למספר בניינים, ולכן אולי שייך לחייב אותה.

בקיצור כל הוורט פה הוא מה גדר החנייה, להנחה א. התייחסת לניזק שפשע.
ולהנחה ב. התייחסת למזיק שלא פשע.
ובהגדרה נכונה של גדר החנייה פטרנו את שתיהם, וההגדרה היא שהחנייה ודאי לא רשות הרבים גרידא, אלא בספק אם היא בגדר ׳בית הבד׳.
גדר בית הבד נובע מרגילות של מנהג במקום מסוים, ולא מהבעלות של אותו מקום.
לכן אם החניה תוגדר רה"ר גמורה, עדיין ייתכן שבגלל גדר בית הבד - חייב,
או אם החניה תוגדר רה"ר שיש בה זכות קדימה לאנשים פרטיים, עדיין ייתכן בגלל שאין גדר בית הבד - פטור.
רק הגדרה כרשות היחיד גמורה תפטור את 2 ההנחות.
(ובקיצור - גדר בית הבד היא לא הגדרת החניה אלא הגדרת הדין בחניה ...)
 
הבנתי, מכל מקום אם החניה אינה בגדר רשות הרבים גמורה אלא שייכת לדיירי הבניין מי יותר מי פחות, אם הניח בחניה מחסום ולא מיחו בו במשך תקופה ארוכה נראה שזה חשיב כמניח חפצו בבית הבד ששם יש רגילות להניח , ונאמר שאיבעי ליה לעיוני, וחייבת האשה.
 
חזור
חלק עליון